ח''כ פינס:''חוק ההסדרים עובר ללא דיון רציני''

ח''כ פינס השתתף ביום בנושא השפעת הכנסת על המדיניות כלכלית-חברתית בישראל ותקף את הממשלה.

חיים נחתומי ו18/12/2007

ביום עיון מיוחד אותו קיים הפורום הכלכלי של תוכנית ה- MBA באוניברסיטה הפתוחה בנושא השפעת הכנסת על המדיניות כלכלית-חברתית בישראל, השתתפו ד"ר ענת מאור (ח"כ לשעבר) מהאוניברסיטה הפתוחה והמרכז האקדמי רופין; ח"כ אופיר פינס פז - יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה; ודליה דורנר, שופטת בית המשפט העליון בדימוס ונשיאת מועצת העיתונות.

תחת הכותרת "החקיקה הפרטית - יזמות חברתית או פופוליזם?" אמרה ד"ר ענת מאור, כי בעוד שמרבים לדבר על תרומת ביהמ"ש העליון לעיצוב דמות המדינה, הרי את הכנסת נוטים להעצים כגוף הטעון בגימיקים ובבעייתיות. "זו טעות. החוק הוא זה שמצב את הנורמות והבסיס לחיי החברה ולתרבותה", אמרה ד"ר מאור, שהציגה מחקר שלה העוסק באיזון בין חקיקת פרטית וממשלתית, והיווה את עבודת הדוקטורט שלה. ד"ר מאור אמרה כי בולטת מאוד החשיפה הגבוהה לה זוכה הצמיחה ביזמות ח"כים לחקיקה, בעוד שמ- 1992 יזמות הממשלה והוועדות בנושא חקיקה הנה זניחה. היא ציינה כי בכל הפרלמנטים כוחו של הפרלמנט ירד, ובמקביל יזמות ח"כים לעומת מפלגות עלתה. לדבריה, הדבר נובע משינויים ערכיים חברתיים - המעבר מקולקטיביזם לאינדיבידואליזם, ומהיחסים בין הרשויות בישראל. בעוד כוח הכנסות ירד, הרי מעמדה של הרשות המשפטית בה מכרסמים היום, התחזק, כולל נושא האקטיביזם השיפוטי. במקביל התחזקה הממשלה עקב חוק ההסדרים. "המניע הערכי לקידום חוקים הנו חשוב", אמרה ד"ר מאור. "יותר ויותר ארגונים פונים לח"כים, וח"כים באים עם רעיונות שלהם. ח"כים התמחו במיומנויות פוליטיות ואסטרטגיות כדי לקדם חקיקה פרטית. במקביל, הממשלה שלא לא רצתה להיות מובסת מול הח"כים, התפשרה על חלק מהחוקים בניגוד לדעתה, מתוך מחשבה שתקעקע אותם לאחר מכן במסגרת חוק ההסדרים". מאור ציינה כי ב- 2002 האיזון השתנה בעקבות הגבלת החקיקה הפרטית, ביוזמה של ח"כ אופיר פינס פז, לדבריה הדבר מאפשר פחות פריצות דרך מאשר בעבר. היא טענה כי לא רק יזמות ח"כים ורצון להיבחר מחדש הם המניעים לחקיקה הפרטית.

"פניה החברתיים-כלכליים של המדינה היו אחרת בלי חקיקה פרטית", אמרה ד"ר מאור. "בלעדיה לא היו לנו חוקי יסוד לזכויות אדם, חוק שכר מינימום, חוק קבלני כוח אדם, חוקים לקידום נשים - שכר שווה לעובד ועובדת, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, חוק משפחות חד הוריות, חוק שירות הביטחון, החוק למניעת אלימות נגד נשים, החוק למניעת הטרדה מינית, כל נושא שימור אתרים וגנים לאומיים, חוק חינוך מיוחד, וחוקים למען מוגבלים". ד"ר מאור מאמינה כי חקיקה פרטית מעצבת נורמות תפיסות ותרבות, ומקווה שהחוק למניעת חקיקה פרטית יבוטל או יוגבל, וכך ישראל תתחזק בהגנה על השכבות המוחלשות.

ח"כ אופיר פינס פז אמר: "נכון שהממשלה הייתה דומיננטית בחקיקה מול הכנסת, אך זה לא מצב נורמאלי, כי הכנסת היא הרשות המחוקקת". ח"כ פינס אמר כי הממשלה חלשה כרשות מבצעת, וציין את חולשתם של משרד השיכון, משרדי התשתיות והתחבורה בנושא הכבישים, משרד החינוך ומשרד המשפטים; פרט למאבק בבית המשפט העליון. "העברת חוק בממשלה הנה קריעת ים סוף. מרגע שחושבים על חוק עד שהוא מגיע לדיון מתחלפת ממשלה ארבע פעמים", אמר פינס. "זו ויה דולורוזה, והממשלה צריכה לשנות את תהליך החקיקה ויזמות החקיקה שלה".

ח"כ פינס אמר כי הוא גאה בהצעת החוק אותה יזם להגבלת חקיקה פרטית בתקופה של גרעון קשה ופריצת מגבלות תקציב, כשח"כים חגגו ויצרו גירעונות עתק של מיליארדי שקלים בלי להניד עפעף. "מצאנו עצמנו בבית משוגעים, כאשר ח"כים משבשים את תקציב המדינה במאות מיליונים ומיליארדים. זה לא תפקידם ולא קיים בשום מקום בעולם. בשביל זה יש חוק תקציב - אי אפשר שהכנסת תפרוץ אותו בצורה כזאת", אמר ח"כ פינס. הוא ציין כי הצעת החוק עברה בקושי רב בגלל מלחמות הח"כים החברתיים, שהכשילו את החוק שלוש פעמים. "החוק מגביל הצעות בעלות משמעות תקציבית גבוהה, ולא פוגע בכבוד האדם וחירותו" אמר פינס. "בעקבות הגבלת החקיקה הפרטית נוצרו איזונים חדשים, וצריך לשמור עליהם". לדבריו, חוק ההסדרים שנוצר לראשונה ב- 1985 אינו תגובה לחקיקה הפרטית, אך הממשלה השתמשה בו כמכשיר מול מבול הצעות חקיקה פרטית שחלקן הגדול עברו בהצבעות. "חוק ההסדרים נולד כאמצעי זמני, ורק הולך ותופח והנו הגדול בהיקפו בין כל חוקי הכנסת", אמר פינס. "זהו אוסף של עשרות ומאות סעיפי חוק במגוון תחומים; המשנים, יוצרים, מבטלים או מקפיאים חקיקה במגוון אדיר של נושאים; המוגש עם חוק התקציב והדיון מסתיים ב- 31.12 ומצביעים עליו עם חוק התקציב".

פינס אמר כי מבחינה דמוקרטית זה חוק חוקי, אך אינו מקובל עליו במתכונתו הנוכחית. "זה לא הוגן ולא עולה בקנה אחד עם עבודה פרלמנטארית אלמנטארית. ועדת הכספים צריכה לבצע מחודש אוקטובר עד דצמבר עבודה בלתי-אפשרית: לדון בכל סעיפי ותתי-סעיפי ספר התקציב ובכל סעיפי חוק ההסדרים. אין דרך בעולם לעשות זאת, אפילו עם שתיים-שלוש ישיבות ביום. כל דיון בכל סעיף בחוק ההסדרים הוא עולם ומלואו. לכן הדיון שטחי, ומעבירים את החוק בסופו של דבר בלי דיון יסודי ועמוק. זה חייב להיפסק, ויש דרך לעשות זאת", אמר ח"כ פינס, שאמר כי בשנים האחרונות, כולל השנה, מפצלים מחוק ההסדרים סעיפים רבים, שעל מרביתם יתקיים דיון בשנה הבאה.

עם זאת, ח"כ פינס אמר כי הוא בעד חוק ההסדרים ומתנגד לביטולו כמכשיר, כי יש לו גם יתרונות: "יש שם דברים שאם לא יהיו שם, לא יהיו בכלל. הבעיה היא ניצול לרעה של חוק ההסדרים ע"י שרי אוצר. לכן אני בעד חוק זה בשלושה תנאים: שכל הסעיפים יהיו קשורים באופן ישיר לחוק התקציב; שחוק ההסדרים לא יוכל לבטל ביטול מוחלט חוק קיים; ושהממשלה לא תוכל להקפיא חוקים על ידי הממשלה ל- 5-10 שנים. זו התחכמות. תחת שלושה סייגים אלה שיש לקבעם בחוק , אני תומך בקיומו של חוק ההסדרים", אמר ח"כ פינס פז.

את יום העיון של הפורום הכלכלי של תוכנית ה- MBA באוניברסיטה הפתוחה, חתמה השופטת דליה דורנר - שופטת בדימוס בבית המשפט העליון ונשיאת מועצת העיתונות, אשר דיברה על החקיקה והביקורת השיפוטית. השופטת דורנר אמרה כי בויכוח בין משרד המשפטים ובית המשפט העליון, הצדדים למחלוקת אינם השופטת ביניש והשר פרידמן, אלא מדובר בשלטון שלא רוצה לאפשר ביקורת של האזרח נגדו. "יש דיסקרדיטציה של שופטי ביהמ"ש העליון", אמרה השופטת דורנר. "קודם כל יש חוק, וכולם כפופים לחוק: הממשלה, הכנסת, ובית המשפט. בישראל התפתח משפט מינהלי על ידי פסיקה, המהווה חלק מהחוק, וממשלה ופקידים כפופים למשפט המנהלי. בית המשפט הוא זה הצריך לקבוע אם מעשה הנו חוקי או לא חוקי. במובן זה, הכול שפיט". "ביהמ"ש העליון מתערב מעט וזוכה לביקורת רבה", אמרה השופטת דורנר. "לבג"צ יש עוצמה למראית עין, בכך שאזרחים יכולים לפנות אליו, ואז יש לתת מענה. האמירה שדברים לא יעמדו בפני בג"צ ולכן לא עושים אותם, היא כוחו של בית המשפט. זה מפריע לאנשי ממשל ולאנשי עסקים - אבל זה לא מפריע לאזרח".

"יש לנו זכויות אדם, אך הכנסת לא הצליחה לקבוע אותן", ציינה השופטת דורנר. "אין לנו חוק חופש ביטוי, ויש יש הרבה חוקים שמאפשרים לפגוע בחופש הביטוי. ביהמ"ש העליון הכריז על זכויות האדם שלנו, אך הוא לא יכול לקבוע אותן. כדי להפעיל זאת צריך מערכת משפטית עצמאית, בעוד אצלנו החוק מתקופת המנדט הבריטי התקף, נותן הרבה עוצמה לשר המשפטים, שתפקידו בעיני הוא שמירת המערכת". "אנחנו במצב המדיר שינה מעיניי", הוסיפה השופטת דורנר. "רוצים להוציא נושאים שלמים משפיטת ביהמ"ש העליון. זה נורא ואיום. השר פרידמן רוצה להוציא מה שמרגיז אותו. בימ"ש עליון חזק ועצמאי הוא חיוני עבור כולנו. זה מוסד שאנחנו צריכים אותו כדי שאנחנו, האזרחים, נוכל להגיד: "אנחנו נאמר אותך לבג"צ".

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

    לא קיימות תגובות לכתבה.

Warning: file_get_contents() [function.file-get-contents]: SSL operation failed with code 1. OpenSSL Error messages: error:1407742E:SSL routines:SSL23_GET_SERVER_HELLO:tlsv1 alert protocol version in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 47

Warning: file_get_contents() [function.file-get-contents]: php_stream_sock_ssl_activate_with_method: SSL handshake/connection failed in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 47

Warning: file_get_contents() [function.file-get-contents]: Unable to activate SSL mode in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 47

Warning: file_get_contents(http://www.hebcal.com/shabbat/?cfg=json&city=IL-Jerusalem&m=50) [function.file-get-contents]: failed to open stream: Permission denied in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 47

Fatal error: Call to undefined function: json_decode() in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 49