כפיה חרדית- ראשית צניחת גאולתנו

ערב חג השבועות כותבת ליאורה מינקה יו''ר תנועת הנשים ''אמונה'' הלקח שצריך הציבור החרדי ללמוד ממגילת רות ועל סכנת הכניעה לרבנים החרדים הקיצוניים.

ליאורה מינקה ו08/06/2008

מינקה.הכלבים שותקים והשיירה עוברת (צילום: באדיבות תנועת אמונה)

בחג מתן תורה, יקראו בבתי הכנסת- כן, גם באלה שמתפלל בהם ציבור חרדי- את מגילת רות. הרבנים וודאי יוסיפו דרשות משלהם ויפליגו בפלפולים על גיור ועל היחס הנדרש לגרים, על צדקה ועל חסד ועל מאור פניה של היהדות. בועז, אחד מגיבורי המגילה, הוא מנהיג נכבד ומוערך. למרות מוצאה המואבי של רות ולמרות הלחשושים ברחובות העיר, אין הוא מהסס לנקוט עמדה המתירה לרות לבוא בקהל ישראל ומקדמה בברכה: "ברוכה את לה', בתי".

לצערנו, למה שכתוב במגילה ולמה שצריך להשתמע ממנה, אין קשר למציאות ולהתנהלות של העולם החרדי היום. פסק הדין השערורייתי שביטל לא מכבר את גיוריו של הרב חיים דרוקמן, ואחר כך גם פיטוריו מתפקידו כראש מינהל הגיור הממלכתי, הם רק חלק מאותה מגמה מסוכנת והרסנית של תכתיבים פוליטיים, אנטי ציוניים ואנטי חברתיים.

הרב חיים דרוקמן נענה בשעתו לפניה אישית של ראש הממשלה, אריאל שרון. הוא הבין את גודל השעה, ובניגוד לאלה הנוהגים להסתגר במסגרותיהם הפנימיות, הוכיח אחריות לאומית וחברתית ולהשכיל להנהיג את מערך הגיור בצורה נבונה ומעוררת כבוד. על הפגיעה בכבודו יש למחות בכל התוקף, וכך אמנם עשינו, אבל הרב דרוקמן הוא לא כל הסיפור. הוא רק הדוגמה. המקרה הזה הוא עוד ניסיון, על רצף של אירועים, לכרסם בסמכויותיה של המדינה ולהפוך מסגרת ממלכתית לבלתי רלוונטית ובלתי משמעותית. נציבות שירות המדינה ופוליטיקאים המסתתרים מאחורי גווה נכנעו שוב לתכתיבי עולם חרדי זר, ציני ומנוכר של רבנים ודיינים המנותקים מן המציאות החברתית של ישראל.

הגיורים הם לא הכל. קריאת התיגר על אלפי משפחות שעברו גיור כהלכה, היא רק עוד סימפטום. כמו סוגיית ההשתמטות משירות בצה"ל, כמו הפגיעה בשירות הלאומי, כמו המאבק נגד היתר מכירה בשנת שמיטה, כמו נושאים רבים אחרים. הכלבים שותקים והשיירה ממשיכה לעבור ללא מכשול. לציבור שאינו מוגדר כדתי אין די מודעות להשלכות מרחיקות הלכת של הדברים.

מבחינתם, מדובר במאבקים דתיים גרידא, שלכאורה אינם נוגעים להם, ולכן יכול יוסי להמשיך להכות את יוסי. זה לא מעניין אותם, וכאן גם טעותם הגדולה. כאן הטעות, שבגללה מפקירים, למשל את תחות הדיינות, ולאיש לא אכפת מה הרקע החברתי, החינוכי, של דיינים נבחרים ומה מידת מחויבותם לחברה ולמדינה. מפלגות השלטון החילוניות מטהרות כל שרץ ומעדיפות במקרה זה את הסחר- מכר פוליטי, כאילו אין מחר. כאילו מדובר בעוד ג'וב נחשק.

אחר כך מצטברות לפתחנו בעיות נוראות של אלימות במשפחה ושל סרבני גט, של עגונות, של נישואין אזרחיים ועוד, ואין מי שייקח על עצמו אחריות. מי שמאפשר לחרדים להשתלט על מוקדי כוח והשפעה, מי שנכנע ללא תנאי לקו הקיצוני של רבניהם, מי שמפנה עורף, פעם אחר פעם, לשותפות היותר טבעית של המדינה עם הציבור הדתי- לאומי, הממלכתי, האחראי, שלא יופתע כאשר בבוא היום תלחך השריפה הגדולה גם את מחנהו.

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

  1. אוי לנו שהגענו למצב הזה
    (19/09/2008)
    שאשה שקוראת לעצמה דתיה , נראית כמו שחקנית קולנוע עם שיער צבוע - כל כולה והופעתה ההיפך מצניעות יהודית יסודית , עוברת על מספר לאווים של השולחן ערוך ועוד מעיזה לפעור את פיה ולומר משהו על החרדים. אומללה האשה המבולבלת הזו וה' ירחם עליה . אמן

Fatal error: Call to undefined function: json_decode() in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 49