'כאשר תרבות המעטפות כובשת את כסאות הרבנות צריך לזעוק חמס'. דעה

מירי סער זועמת על מינויו של הרב הראשי לישראל, הרב יונה מצגר לתפקיד דיין בית הדין העליון והיא מתקשה להבין איך מי שנחקר בחשד לקבלת טובות הנאה יכול לדון אנשים לחיי צדק על פי ההלכה.

מירי סער ו04/03/2009

סער.אסור להחריש (צילום: באדיבות מירי סער)

בלהט הבחירות נשכחות לעיתים ידיעות אשר הן הן ליבם האמיתי של חיינו במדינת ישראל הדמוקרטית והמתקדמת.

אחד החלומות שלנו בבואנו להקימה היה חינוך לערכי שוויון, דמוקרטיה וסובלנות, החינוך הזה- הוא העומד בסכנת הכחדה כיום.

לפני יומיים עלעלתי בעמוד האחורי של "ידיעות אחרונות" של יום שישי ומצאתי ידיעה אשר הצליחה להעיב את מחשבותיי הטורדניות על תוצאות הבחירות.

בידיעה נכתב כי :''הרב מצגר, הרב הראשי של מדינת ישראל, יישאר דיין בבית הדין העליון במדינה למרות שנחקר ונחשד כי לקח טובות הנאה מבעלי ממון כחלק מהוויית חייו והנאתו ממנעמי השלטון''. כך כתוב- לא שיניתי מאומה.

העובדה כי איש ציבור נהנה מטובות הנאה, או "שוחד"- תלוי את מי שואלים, מוכרת לצערנו הרב ברמה זו או אחרת בכל מסגרת בה יש לחלק מחבריה איזו זיקה לבעלי המאה. להבדיל משוחד "גדול"- כמו שהייה בבית מלון מפואר על חשבון הגוף הרוצה בנוכחותך, או העברת מעטפה מלאה דולרים מבעל המאה לאשם אשר הוא רוצה ביקרו.

גם בחברה "לא מיוחסת" קיימת הסכמה בשתיקה על פיה מובילי דעת הקהל יקבלו טובות הנאה גם אם קטנות ולא יקרות בתמורה לנאמנותם. לצערנו ה"שוחד" הקטן הזה התנפח למימדים של קבלת טובות הנאה גדולות כמו אלה בהן מואשם אולמרט, או דומות לאלו בהן הואשם פעם שרון ועוד כמה וכמה פוליטיקאים בעמדות נבחרות.

 תרבות "העברת המעטפות" הינה תרבות אשר סורחים בה מנהיגים רבים למורת רוחנו. אך כאשר תרבות זו מתחילה לכבוש את כסאות הרבנות- עלינו לזעוק חמס. משום שמדובר בשליחי ציבור אשר אמורים להוות דוגמא לא רק מוסרית אלא אף דתית וערכית.

כאשר רב ראשי נחקר על קבלת טובות הנאה, שהה במלונות פאר על חשבון המדינה, קיבל מתנות ועדיים כדי להתחנף אליו או כדי לקבל תמורות אחרות אשר לא כאן המקום לנחש מה הן, על הציבור המסורתי והכללי למחות ולהכריז כי הם לא תומכים במחווה זו של בית המשפט זה וכי רב כזה אינו מופת ודוגמא לילדיהם.

אך לא זו בלבד שאין פוצה פה ומצפצף, לא די בכך שהם נותנים יד לחילולו של מוסד הרבנות ולהפיכתו לממסד פוליטי מושחת לכל דבר, אלא כעת מחליט מישהו המושך בחוטים לאפשר לרב להמשיך ולכהן כדיין?

אין זה המקום לפרט את עוולות בית הדין הרבני כלפי החלשים בחברתנו- בעיקר קורבנות כנשים מוכות, מסורבות גט וילדים אשר נופלים קורבן להתעללות והזנחה. כולנו מכירים את חלקם. די אם נקרא כמה מסיפורי האימה של "מרכז צדק לנשים" אשר נאלץ להתמודד יחד עם נשים כאלה מול בית דין שובניסטי, רדוד ומושחת.

אך חייבים להודות כי העובדה שרב ראשי הנחקר בעוון לקיחת טובות הנאה נשאר בתפקיד בו הוא דן אנשים אחרים לחיי צדק על פי ההלכה - מבייש את התורה אותה ינק אותו רב עצמו.

באותה תורה כתבו לא לקחת שוחד, ומסופר על מנהיגים שונים אשר סרחו במעשים הרבה יותר קטנים ושוליים ונדונו לעונשים כבדים מאת האלוהים. הבורא יודע שמי שאינו יודע לעצור לפני הכניסה לבית מלון ולשלם עליו בעצמו, מי שלא רואה ממטר כאשר מציעים לו לקחת טובות הנאה חינם אין כסף בתמורה ליחס חם או תמורה אחרת- וודאי יסרח במקומות אחרים ולא יעצור את עצמו. הרי הכול עניין של אופי ונחישות אישית.

השאלה היא מה עלינו כציבור לומר: איזה מסר עלינו להעביר למנהיגי הדור: האם אנו מתירים לשליח ציבור רם מעלה כזה לצאת נקי כפיים ועוד לדון את חברינו בנושאי שלום בית והלכה או האם אנו קוראים לבית המשפט ובית הדין יחד לעשות יד אחת ולהדיח מתוכם אנשים אשר עושים שימוש לרעה באותה תורה ובאותה הלכה עליה הם מטיפים. אנו יודעים את התשובה- רק קשה לנו לבצע. אך אם חשקה נפשנו במדינה דמוקרטית ואם אנו רוצים להיות ציבור ערכי הבוחר את מנהיגיו על פי ניקיון כפיהם- אל לנו להחריש.

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

  1. הדתיים הכי מושחתים
    (04/03/2009)
  2. איך את לא מתביישת לדבר ככה על רב?
    (04/03/2009)
    במיוחד לאור העובדה שהוא זוכה מכל אשמה
  3. הרבנות כבר מזמן איבדה כל לגיטימציה ציבורית
    (04/03/2009)
  4. פני הדור כפני המעטפה
    (04/03/2009)
  5. מי שזכאי זכאי
    (04/03/2009)
    לא צריך לעשות תעמולה סתם
  6. אנטישמיות ישראלית
    (04/03/2009)
    התקשורת הישראלית היא אנטישמית. מה שמופיע בידיעות, הארץ וכו' הוא בערבון מוגבל ביותר. מערכת המשפט הישראלית שורצת חולרות ופוליטיקאים עלובים. אם איזה חוליגן הזמין את הרב הראשי לחקירה אין זה אומר שדבק בו רבב. כך שהכותבת יכולה להרגע.
  7. במקום שישי חילול ה' אין חולקין כבוד לרב
    (06/04/2009)
    יונה מצגר איננו הראשון ולצערנו הרב לא יהיה האחרון שינצל את "גדלותו בתורה" (אם בכלל ניתן לקרוא לו גדול בתורה) כקורדום לחפור בתורה. הוא ושכמותו, מכל החוגים והסקטורים: ניצלו, מנצלים וינצלו את היותם "רבנים בכושר" כדי להתגדל ולהתרומם, רוחנית ובעיקר כספית. לצערנו הרב, וכותב זאת אני בדמע ובכאב גדול, שכיום, מעטים הם הרבנים שעליהם נאמר ש"לא עושים מלאכת ה' רמייה [=ברמאות]". נקווה שיבוא יום ומחננו יהיה טהור וקדוש יותר. חג שמח וכשר לכל בית ישראל.

Fatal error: Call to undefined function: json_decode() in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 49