החמה לא בזמנה

זמן ברכת החמה אינו תואם ללוח השנה העברי והפער הולך וגדל מיד שנה.שי מלר מביא את החישובים, הבעיות והמסקנות הנובעות מכך ואף הצעה לפתרון.

שי מלר ו03/05/2009

ברכת חמה ברמת גן לפני כחודש.בעייה בלוח הזמנים (צילום: כפיר מאיר דוברות עיריית רמת גן)

במסכת ברכות נקבע כידוע שברכת החמה תהיה כל 28 שנה.ההנחה היא שאורך שנת שמש, קרי הקפת כדור הארץ את השמש הינה בדיוק 365.25 ימים ( 365 ימים ועוד שש שעות ) כי זה מה שהיה ידוע לאמוראים.

באופן כללי זה נכון ועובדה שגם בלוח הנוצרי מעברים יום אחד פעם ב-4 שנים על מנת להשלים את שש השעות כפול 4.

365.25 חלקי שבע זה 52 עם שארית של 1.25. לכן על מנת שהחמה תשלים את מחזורה בדיוק על אותו יום בשבוע אנחנו צריכים למצוא המספר הראשון שמתחלק גם בשבע וגם בארבע וזה בדיוק 28 .

וכך גם ברכת החמה במאה ה20 וה21 היתה ותהיה תמיד בשמיני לאפריל מכיוון שגם בלוח הנוצרי במאות הללו השלימו יום אחד ל4 שנים.

האם עלינו לקדש את השמיני באפריל מכאן ואילך, שהרי ברכת החמה לא נקבעת לפי התאריך העברי? אז זהו שלא. לכל כלל יש יוצא מהכלל.בלוח הנוצרי לא מעברים את השנים שמתחלקות ב4 אם הם חלות במאות עגולות, קרי 2100 ,2200 ו2300 למעט באם אותה מאה מתחלקת ב4 ועל כן בשנת 2000 ו2400 כן היה ויהיה 29 בפברואר .מכאן שמאז קביעת הלוח העברי במאה ה3 אנו נמצאים ביתר של 15 יום פחות או יותר.

( באלפיים שנה יש 20 מאות עגולות פחות 5 שמתחלקות ב4 זה 15 ) ומכאן שברכת החמה לא בזמנה המקורי כפי שהיה לפחות מאז קביעת הלוח העברי במאה השלישית לספירה.

לפי מדידות מדויקות אורך שנת השמש הינו 365.24219 ימים.זה אומר שהחישוב שנעשה במסכת ברכות על 365.25 כאמור נמצא ביתר.הלוח הגרגוריאני/נוצרי הוא די מדויק לאמת כשאצלו שנת השמש הינה 365.2425 .כלומר ההבדל בין זה למדידות המדויקות הוא זניח ועל כן הוא מהימן לקביעת שנת השמש.תודה אגב לויקפדיה על המידע.

במאה ה22 ברכת השמש תהיה ב9 באפריל ובמאה 23 ב10 באפריל ומאה ה24 וה25 זה יהיה ב11 באפריל

( בשנת 2400 כאמור כן מעברים 29 בפברואר) ובמאה ה26 זה יהיה ב12 באפריל וכך הלאה והשאלה האם אין לדבר סוף ? - התשובה היא כל עוד של יהיה שינוי בשיטת הלוח העברי ברכת החמה תגלוש לאייר ולחודשים לאחריו .

חישבו למשל 49 ברכות חמה מהשנה כלומר 2009 + 28*49*365.25 ימים נגיע לכך שברכת החמה בשנת 3381 תהיה ב18 באפריל , ב' אייר ז'קמ"א ביום רביעי כמובן.

אם תסתכלו על הקישור המצורף תראו גם שברכת החמה נופלת על יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, לא ממש יום מתאים לערוך חגיגות.

http://rotter.net/luach.php?month=4&year=3381

הלוח העברי מתקרב לקיץ

מכאן עולה השאלה באם חכמינו לא היו כל כך מדויקים לגבי ברכת השמש.האם דומה המצב ללוח העברי.התשובה היא חד משמעית כן.

לפי כלל נדוש כל 19 שנה מסתיים מחזור של לוח עברי ואז התאריך הלועזי והעברי אמורים להיות זהים או קרובים.מסתבר שגם זה לא ממש נכון.חישבו למשל מהיום עוד 1900 שנה.י"ד ניסן היה השנה ב8 באפריל כידוע.בשנת 3909 י"ד בניסן יהיה ב19 באפריל ,כלומר תזוזה של 11 יום.

http://rotter.net/luach.php?month=4&year=3909

להלן מבחר ציטוטים מויקפדיה מתוך הערך הלוח העברי :

" מחזור השמש הממוצע שעולה מחשבון הלוח העברי הוא 365.24682 ימים. מספר זה גדול במעט ממספר הימים ב"שנה טרופית", שעומד על 365.24219. פער זה מצטבר ליממה אחת בכל 216 שנים, אולם הוא אינו מורגש כיוון שמועדי הלוח העברי ממילא נעים בעונות השנה במידה מסוימת. מאז שפרסם הלל השני את כללי הלוח העברי הצטבר הפער לכדי שבוע בערך."

"קובעי הלוח כנראה ידעו מהבעיה הזאת ולא הוטרדו ממנה כי לפי המסורת היהודית כשיגיע המשיח תקום סנהדרין חדשה, ויוכלו לעזוב את הלוח על פי חשבון ולחזור ללוח על פי הראיה (או לחלופין לתקן את החשבון לפי המציאות האסטרונומית), וכנראה האמינו קובעי הלוח שהמשיח יגיע לפני שתצטבר סטיה גדולה.

בעיה דומה הייתה קיימת בלוח היוליאני. חג הפסחא הנוצרי (שמועדו: יום ראשון שאחרי הירח המלא שאחרי 20 במרץ) סטה מיום השוויון האביבי. הבעיה תוקנה רק כשהצטבר הפער ל-10 ימים, על ידי קבלת הלוח הגרגוריאני. החשש מפילוג ביהדות בעקבות תיקון לוח השנה יש לו על מה להסתמך - תיקון הלוח הנוצרי עורר מחלוקת והגביר את הפילוג בין העדות הנוצריות למשך מאות שנים, וגם כיום יש עדות נוצריות רבות שמסרבות לקבלו."

"על פי פתרון זה, כאשר בשנה מעוברת מסוימת, לפי כללי הלוח מתקופת המשנה ואילך, ליל הסדר יחרוג מהגיזרה המוצעת, אזי שנה זו תיהפך ממעוברת לפשוטה והשנה שלאחריה תהיה מעוברת וכך יווצר כל פרק זמן מסוים סידור פנימי חדש לגבי השאלה מהן אותן 7 שנים מעוברות בתוך כל מחזור של 19 שנים, מבלי לפגוע בעקרונות המנחים של הלוח העברי. אולם, גם הצעה זו עלולה לעורר פילוגים והתנגדויות מסיבות שונות, ולשם הנהגתה יידרש, כנראה, אדם שתהיה כלפיו וכלפי דמותו הסכמה רחבה מאד, למיצער בנושא זה, ואשר יהיה מוכן לפעול למען יישום רעיון זה."

עד כאן הציטוטים ולהלן המסקנות :

על מנת לחגוג את חג הפסח במועדו נאלץ בכל מקרה לוותר על עיבור של שנה אחת באופן יזום וכך הלוח העברי יתוקן.כמו כן יש לתקן את מועד ברכת החמה בקיצוץ חודש ממחזורה.מתי זה יהיה? כאשר אחד מהמועדים ברכת החמה או א' בניסן יוצאים מגזרה מוסכמת.ההסכמה צריכה להיות מקובלת על כל גדולי אותו דור על מנת לא ליצור פילוג בעם היהודי.

למה בכל זאת בריאת העולם היתה בתשרי ולא בניסן ?

רוב האמוראים סוברים שבכל מקרה בריאת העולם היתה בתשרי.איך זה שקיבלו את דעת המיעוט לגבי ברכת החמה שבריאת העולם היא בניסן זה עדיין בגדר תעלומה.

ככל הנראה אותם אמוראים הרואים בתשרי את זמן בריאת החמה ראו כבר מראש את הבעייתיות לגבי מועדה כפי שתואר לעיל.כמו כן חלקם קראו את ברכת החמה כעבודת אלילים.יש לזכור שבכל מקרה בראש השנה אנחנו אומרים היום הרת עולם לאחר תקיעת שופר בכוונה גדולה,כלומר צריך להאמין בזה.

לפי דעתי לפי מה שכתוב בתורה, בריאת העולם אכן נעשתה בתשרי.בפרק י"ב בספר שמות נאמר:

הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים:  רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה

קושיה - היא מדוע צריכה לבוא כאן הטעמה כפולה גם הזה וגם הוא.מספיק שהיה כתוב: ראשון החדש הזה לכם ראש חדשים,ראשון לכם לחודשי השנה.מדוע צריך את ההדגשה בצורת הוא ?

כמו כן נכתב באותו פרק :

וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם--שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה; וַיְהִי, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, יָצְאוּ כָּל-צִבְאוֹת יְהוָה, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

קושיה שניה - מדוע צריך לכתוב שלושים שנה וארבע מאות שנה במקום שלושים וארבע מאות שנה ?

קושיה שלישית - למה היה צריך לכתוב זאת פעמיים ?

התשובה על שתי הקושיות האחרונות היא לפי פירוש רשי : דבר ראשון נסגרו מעגל של ברית בין הבתרים.שלושים שנה לאחר מכן נולד בנו יצחק שבו יקרא זרע שזו בעצם ההבטחה הראשונה לאברהם

 וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים--אִם-תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ.

דבר שני הספירה התחילה מרגע הולדתו של יצחק וכשעברו 400 שנה מאז הולדתו בני ישראל יצאו ממצרים

 וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה.

אם כך ספירת השנים היתה לפי בריאה ( של יצחק ) .כמו כן,יש קשר הדוק בין יצחק לראש השנה.ביום הראשון של ראש השנה אנו קוראים על הולדתו של יצחק ורק ביום השני על עקידתו.

ניסן שנקבע כראש חדשים לחודשי השנה - אך ורק לגבי עונתו בזמנו בתחילת האביב.אם לא היה הציווי הזה היינו מניחים בוודאות שזה תשרי שהיה בו מעשה בריאה של העולם.וזה הפתרון לקושיה הראשונה.התורה בעצם אמרה: ניסן הוא  ראש החדשים ולא תשרי כמו שחשבתם מלכתחילה שבו בעצם נברא העולם.

התורה רצתה בכך גם להגיד שמעשה הגאולה מעבדות גדול ממעשה בריאת העולם(כתוב על כך במפורש בספר התודעה ואני מאמין גם במקומות אחרים).אם בריאת העולם היתה בניסן זה לחלוטין לא היה מסתדר.

 

 

 

 

 

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

  1. ברכת החמה
    (04/05/2009)

Fatal error: Call to undefined function: json_decode() in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 49