גילויים חדשים על יום ירושלים הראשון

לקראת שנת ה-42 לשחרורה ולאיחודה של ירושלים מזכיר אליעזר שפר, "יקיר ירושלים" את המאבק שהובילו הרב הראשי לישראל הרב אונטרמן זצ''ל יחד עם צעירי המפד''ל ובראשם זבולון המר ז''ל כנגד אשכול, קולק, הממשלה ושרי המפד''ל. ואת חידוש היישוב היהודי בעיר העתיקה ע''י גרעין 'מוריה'.

עידן הראל ו17/05/2009

הרב אונטרמן נושא דברים בעצרת יום ירושלים הראשון ברחבת הכניסה לרובע היהודי . מימין שפר והמר (צילום: צילום וייס באדיבות איחוד בתי הכנסת)

לקראת התפילות, האירועים, הכינוסים והטקסים המתוכננים לציון שנת ה-42 לשחרורה ולאיחודה של ירושלים השלמה, גילה אליעזר שפר, בעל העיטור "יקיר ירושלים", מסמכים ותעודות מקוריות ומעניינות אודות המאבק הציבורי והפוליטי שהתנהל סביב היוזמה לקיים עצרת חגיגית ליד הכותל המערבי ביום כ"ח באייר תשכ"ח-1968, "יום ירושלים" הראשון, במטרה להכריז על "יום ירושלים" כחג ממלכתי לדורות.

שבת שלום ירושלים- פרשת במדבר תשכ"ז-תשס"ט

 כאשר הוחלט באיחוד בתי הכנסת בישראל לקיים בשבת פרשת במדבר תפילת הודיה לציון השנה לשחרורה ולאיחודה של ירושלים השלמה, גילו ראשי הארגון שהרעיון המבורך הזה ראשיתו בהחלטת הרבנות הראשית לישראל מיום כ"ט באייר תשכ"ז, שבה נאמר: "כפי שהוכרז כבר תתקיים השבת [פרשת במדבר ב' בסיון תשכ"ז] תפילת הודיה חגיגית לפי הסדר שפורסם" ובהודעה שפרסמה הרבנות הראשית לישראל ערב חג השבועות תשכ"ז נכללה "קריאה של חיבה ושל זירוז לשחרור ירושלים ולנצחון צה"ל"..."לשמור את ההתעוררות והסגולות היקרות שהתעוררו בימי המלחמה".

יום ירושלים הראשון

את הרעיון לקבוע את כ"ח באייר כיום חג והודיה הוביל הרב איסר יהודה אונטרמן זצ"ל, הרב הראשי לישראל.
היות והתעוררו חילוקי דעות בקרב חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל לגבי קביעת כ"ח באייר כחג לדורות, והועלו הצעות לקיים את החג לדורות בראש חודש סיון כדי להמנע מחגיגה בימי ספירת העומר, נדחתה החלטת הרבנות הראשית לישראל שהתכנסה שוב בחודש חשוון, ומאחר ולא הגיעו להסכמה התכנסה שוב מועצת הרבנות הראשית ב-ג' בחודש אדר, והרב אונטרמן קרא לחברי המועצה: "על הרבנות הראשית להחליט מבלי להתחשב בדעתה של הממשלה לגבי יום זה (כ"ח באייר)" ורק בישיבת המועצה ביום י"ז באדר נאמר בין השאר: "יש לומר ביום זה הלל ללא ברכה, יש לקיים בבית סעודה חגיגית כשמחת יום טוב" ובסיום ההחלטה נאמר: "על יתר הפרטים תדון המועצה בישיבתה הקרובה". וביום ג' בניסן תשכ"ח כתב הרב ד"ר זרח ורהפטיג ז"ל שכיהן כשר הדתות אל הרבנים הראשיים לישראל: "הבאתי את החלטתכם לידיעת הממשלה ולא מצאתי נכונות להכרזה על יום ההודיה כיום חג נוסף ליום העצמאות החל באותו חודש".

התנגדות הממשלה

מחוזקים בהחלטת הרבנות הראשית לישראל לקבוע את כ"ח באייר כיום הודיה, החלו ראשי המשמרת הצעירה של המפד"ל, זבולון המר ז"ל ויבדלו לחיים ארוכים אליעזר שפר ודניאל ורמוס, בהתארגנות לארגון שורה של אירועים וסיורים באתרי הקרבות בירושלים, והתכנסות המונית לעצרת מרכזית ליד הכותל המערבי, והגישו בקשה למשטרת ישראל לאישור העצרת.

בעקבות הבקשה החלה מערכת של לחצים ציבוריים, פוליטיים ואישיים כדי למנוע את העצרת המרכזית. אליעזר שפר הוזמן לשיחה אצל ראש הממשלה מר לוי אשכול ז"ל, שתבע ממנו לבטל את העצרת בטענה שהגויים לא משלימים עם שלטון יהודי בעיר העתיקה, וגם ראש העיר טדי קולק סירב להצעתו של דני ורמוס להשתתף בעצרת.

באופן מפתיע נרתמה גם הנהגת המפד"ל כדי לבטל את העצרת ליד הכותל, ושרי המפד"ל תבעו לבטל את האירוע המרכזי. הנהלת המפד"ל שהתכנסה במיוחד לדיון בנושא זה החליטה ברוב גדול לדרוש מהמשמרת הצעירה לבטל את העצרת, וח"כ משה אונא ז"ל אף תבע להעמיד את המארגנים למשפט בבית הדין של התנועה.

ראשי המשמרת הצעירה הודיעו על נחישותם לקיים את העצרת והגישו עתירה לבג"צ כנגד המשטרה המסרבת לאשר את העצרת ליד הכותל המערבי.

בהמלצתם של היועץ המשפטי לממשלה דאז מאיר שמגר ושופט בית המשפט העליון ד"ר משה זילברג ז"ל, הסכים עו"ד יהודה שטרן שייצג את המשמרת הצעירה של המפד"ל להעביר את העצרת לתוככי העיר העתיקה, והשתתפו בה הגאון הרב יהודה אנטרמן זצ"ל - הרב הראשי לישראל, הרב משה צבי נריה זצ"ל, ח"כ זבולון המר ז"ל, ובמהלך העצרת שהשתתפו בה רבבות, הקריא אליעזר שפר יבל"ח את מנשר היום, שבו נאמרת בין השאר: "תפילתנו ליושב במרומים שייתן תבונה ואומץ לב לשרי הממשלה וליועציה, עוז וגבורה לעם ישראל לשאת בגאון את שלמותה של ירושלים ויום ירושלים כחג לדורות".

בו ביום עלו חברי גרעין נח"ל מוריה להיאחזות בכיכר בתי מחסה וחידשו את הישוב היהודי בעיר העתיקה. בקביעת המזוזה התכבד הרב משה סגל ז"ל, שהיה התוקע בשופר ליד הכותל המערבי לאחר תפילת נעילה ביום הכיפורים למורת רוחם של השלטון הבריטי, ואת דגל ישראל הניף אליעזר שפר.

המשך החלטות מועצת הרבנות הראשית בנושא התפילות של יום ירושלים

בישיבות מועצת הרבנות הראשית מאז י"ז באדר תשכ"ח (17.3.1968) הוחלט לקבל את הצעתו של הרב איסר יהוד אונטרמן שנתמנה על ידי הרב שאול ישראלי והרב שלמה יוסף זוין שבה נאמר: "בתפילת שחרית - "שירת הים" פסוק בפסוק, הלל שלם בברכה. יאמר התפילה פרק ק"ז בתהילים ויום משתה ושמחה", וכן:

"אין לנהוג באותו יום הגבלות של ספירה, אחרי שבכמה קהילות בישראל לא נוהגים בהגבלות אחרי ל"ג בעומר, וכל שכן שזה נדחה עתה מפני חשיבות הנס שעשה הקב"ה לעמו ישראל בניצחונם על אויביהם ושחרורה של ירושלים עיר  הקודש".

בשנת תשמ"ט (1989) קראו הרבנים הראשים לישראל מרן הרה"ג הרב מרדכי אליהו שליט"א ומרן הרה"ג הרב אברהם שפירא זצ"ל להתפלל גם בליל יום ירושלים את נוסח התפילה של ליל יום העצמאות.

ברבות השנים חוגגים רבבות את יום ירושלים בתפילות בבתי כנסת רבים, בתהלוכת דגלים ובעצרת הודיה ליד הכותל המערבי.

את נוסח התפילה המלא של יום ירושלים ואת התפילה המיוחדת לשבת שלום ירושלים ניתן לקבל באיחוד בתי הכנסת בישראל, רח' המלך ג'ורג' 58, היכל שלמה, ירושלים. כמו כן ניתן להוריד מאתר האינטרנט של איחוד בתי הכנסת בישראל: www.unisyn.org.il בקישור:

יום ירושלים - שבת שלום ירושלים- שבת שלום ירושלים תשס"ט - 2009

לחידוש המסורת של קריאת הרבנות הראשית לישראל מיום כ"ט באייר בשנת תשכ"ז (1967) לקיים בשבת פרשת במדבר תפילת הודיה מיוחדת לכבודה ולשלומה של ירושלים, פנינו אשתקד לכבוד הרה"ג הרב שאר ישוב כהן שליט"א - הרב הראשי וראב"ד חיפה, מבניה, בוניה ומשחרריה של ירושלים, לחבר תפילה מיוחדת לשבת שלום ירושלים. התפילה הופצה לבתי כנסת וקהילות בישראל ובכל רחבי העולם ונאמרה ברוב עם בתפילת השבת.

התפילה החגיגית המרכזית של שבת שלום ירושלים
במעמד ובברכת הרה"ג הרב שלמה משה עמאר שליט"א הרב הראשי לישראל
מר ניר ברקת, ראש העיר ירושלים
תתקיים אי"ה בשבת מברכין פרשת במדבר כ"ט באייר תשס"ט (23.5.09)
בבית הכנסת הגדול, רח' המלך ג'ורג' 56, ירושלים.
החזן הראשי חיים אדלר ומקהלת בית הכנסת הגדול בניצוחו של מר אלי יפה תשמיע את תפילת שבת שלום ירושלים עפ"י הלחן שחובר במיוחד כיצירת בכורה. המעוניינים במידע נוסף, מוזמנים לפנות אלינו בפקס: 02-6240394 או בדוא"ל: unisyn@actcom.net.il

ניתן להוריד את התפילה מאתר האינטרנט של איחוד בתי הכנסת בישראל: www.unisyn.org.il בקישור:יום ירושלים - שבת שלום ירושלים.

\אליעזר שפר מניף את דגל ישראל על התנחלות מוריה. (צילום: צילום וייס באדיבות איחוד בתי הכנסת)

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

  1. פשוט סיפור מרתק
    (17/05/2009)
    פעם הייתה רוח ציונית חזקה שחבל שנעלמה
  2. פעם גם היו צעירים במפדל
    (17/05/2009)

Warning: file_get_contents() [function.file-get-contents]: SSL operation failed with code 1. OpenSSL Error messages: error:1407742E:SSL routines:SSL23_GET_SERVER_HELLO:tlsv1 alert protocol version in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 47

Warning: file_get_contents() [function.file-get-contents]: php_stream_sock_ssl_activate_with_method: SSL handshake/connection failed in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 47

Warning: file_get_contents() [function.file-get-contents]: Unable to activate SSL mode in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 47

Warning: file_get_contents(http://www.hebcal.com/shabbat/?cfg=json&city=IL-Jerusalem&m=50) [function.file-get-contents]: failed to open stream: Permission denied in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 47

Fatal error: Call to undefined function: json_decode() in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 49