מה למדתי מהסבא של קובי אוז

סבא של קובי אוז לא הלך לסדנאות ייעוץ להורים, הוא למד מריבונו של עולם להיות ארך אפיים, וזה השתלם לו. רבקה שמעון עקבה אחרי הסיפור המרתק של הזמר המפורסם וקיבלה שיעור בחינוך.

רבקה שמעון ו02/10/2009

קובי אוז - קיבל ירושה שאין לה תחליף (צילום: אהרון ברנד)

הספור של קובי אוז 'רץ' עכשיו בכל אמצעי התקשורת. ספור מרגש. בהיותו נער צעיר בשדרות, רחוק מסממני יהדות ומסורת, לא ראה הנער הצעיר טעם בעליה לתורה לכבוד בר המצווה. הוא חגג את יום מלאת לו שלוש עשרה שנים בסגנון של בני דורו הצעירים של אז. יעברו השנים, עד שבתהליך איטי של מודעות עצמית ושיבה לשורשים יחזור זמר להקות מגולח ראש למורשת בית סבא.

וראה זה פלא! כאילו צפה הסבא, ראה למרחוק, והשאיר במגירה ירושה מסודרת. לא רק שהקליט עבור נכדו את ההפטרה לטעמיה, 'שובה ישראל', איזה גורל! אלא אף הוסיף והקליט את כל מורשתו, פיוטיו, פרקי חזנות וסלסולים כמיטב מורשת עדתו.

השנה בשבת 'שובה' עלה קובי אוז לתורה והזמין את כל ידידיו ומוקיריו להשתתף עמו, כאילו זו ה'בר מצווה' שלו.

ואני חשבתי על הסבא הזה. חבל שהוא כבר לא בין החיים. חבל על דאבדין. הייתי רוצה לקבל ממנו שעות יעוץ. סבא שלא הלך לסדנאות הורות ולא לסדנאות מודעות עצמית. סבא שלא נזקק לקואוצ'ינג ולא לייעוץ אישי. מטען פסיכולוגי וחינוכי עמוק היה בו זה מכבר.

זהו סבא שלא התייאש, לא איבד תקווה, לא כעס ולא נזף. הוא רק הקליט והשאיר ירושה. עמוק בלבו ידע והאמין, שיום יבוא, והנער יחפש את המורשת. יום יבוא- ועליו , על הסבא, החובה, להשאיר לו ירושה. ירושה רוחנית.הסבא הזה ידע, ידע בברור, שהנכד ישוב בתשובה. איך הוא ידע?

לפעמים, במרוצת שנים, במרוצת החיים, אנחנו עומדים תוהים ונבוכים. על סף ייאוש.

מה יהיה עם הילדים האלה? מדוע אינם מבינים? הכיצד זה עם כל החינוך שאנחנו משקיעים בהם, אין הם מוכנים לשמוע, להאזין, להפנים?

את רואה את הילדה, הבת שלך, מתלבשת בחוסר צניעות. מאיפה זה בא לה? מהחברות? מהאינטרנט? וכל מה שהיא קבלה בבית- מה זה - כלום?

את רואה לפניך בנים- אינם לומדים. לא קמים לתפילה, מתנהלים כמי שאין בלבם לא אחריות ולא עתיד. ומה יהא עליהם? ומה הם חושבים לעצמם?

ואת פוגשת אמהות. די, אין לי כוח יותר! היא אומרת. אמהות על סף ייאוש. לכאורה- אמא מיותרת. מה עוזר לה שהיא משקיעה ומדברת ומחנכת. למה ובשביל מה?

סבא של קובי אוז לא נזף ולא כעס. הוא רק האמין- והשאיר ירושה.

את הלימוד הזה, של אריכות אפים, של הסבלנות, של ההמתנה, למד הסבא מריבונו של עולם.

הנה עברנו את הימים הנוראים.עברנו את ראש השנה, גם את יום הכיפורים עברנו.

ועוד יש לנו אופציות נוספות. גם אם התמהמהנו, פספסנו, לא עמדנו בקצב, עדין יש לנו אפשרות להכניס פתקאות.

ריבונו של עולם, ארך אפים הוא. המילה 'זמן'- נתפסת אצלו אחרת. אצל בן אנוש, הכול חייב לקרות עכשיו, מיד, מהר, כי אין זמן. לכאורה- חיינו קצרים, וכל דבר נמדד אצלנו בתוצאות מידיות.

סבא של קובי אוז ידע כבר את סוד הזמן של ריבונו של עולם ויישם אותו. סבא של קובי המתין בסבלנות. גם אם הוא לא זכה בחייו ממש לראות את הנכד עולה לתורה בקריאת הפטרה, הוא השאיר לו ירושה.

מעניין, חשבתי לעצמי,אילו קובי אוז היה נעתר לסבא שלו בגיל צעיר- התהליך המתוקשר הזה לא היה מתרחש מול עינינו, ואנחנו היינו מפספסים לימוד גדול.

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

    לא קיימות תגובות לכתבה.

Fatal error: Call to undefined function: json_decode() in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 49