פעיל בקהילה ההומולסבית הדתית ממקור ראשון כותב לחגי סגל:תקשיבו לנו!

בעקבות פרשיית הרב אלון פרסם זאב שביידל, כתב מקור ראשון המעיד על עצמו כהומו דתי מוצהר פנייה אישית לעיתונאי, חגי סגל בה הוא קורא לגלות יחס אמפטי כלפי הומואים דתיים וכותב:''המערכה התרבותית של יהדות וציונות אינה סותרת את מחויבותי למאבק על מקומם של הדתיים ההומו לסביים בחברה הדתית''.

עמי שרון ו18/02/2010

המאמר של שביידל באתר חברותא (צילום: צילום מסך מאתר חברותא)

סערת פרשיית הרב מוטי אלון המטלטלת את עולם הציונות הדתית חודרת מתברר גם לכלי התקשורת המגזריים.

במאמר שפורסם באתר קבוצת ההומואים הדתיים, ''חברותא'' תחת הכותרת ''הוא והיא, הוא והוא, אני ואני התייחס זאב שביידל, כתב מוסף ''השבת'' של מקור ראשון המעיד על עצמו כהומוסקסואל דתי מוצהר למאמר שפרסם העיתונאי חגי סגל, מבכירי כתבי ועורכי 'מקור ראשון' בנושא ההומוסקסואליות במגזר הדתי. 

במאמר שמופנה לחגי סגל כותב שביידל:''כתבת: "אמנים דתיים של היום בוחרים לעשות סרטים על הוא והיא, הוא והוא או אני ואני", והדבר קורה, לדעתך, עקב מחויבות אידאולוגית פחותה.... אני חושב שאתה שוגה בראיית הדברים. כל אמן, עם או בלי כיפה, יוצר את יצירתו קודם כול על "אני ואני". כמו שציין צור ארליך בביקורתו על ספרה של חיותה דויטש "ככה נראית גאולה" - האינדיבידואל הוא תמיד במוקד של היצירה האמנותית.......גם הסרט "הבן הסורר", שאני מניח שאתה מרוצה מהכיוון הרעיוני שלן, הוא סרט על אינדיבידואל. בן הדוד של שושי גרינפלד לא דומה - לטוב ולמוטב- לך ולחבריך עולי סבסטיה. הוא מעוניין לרעות עזים על הגבעה ולשתות מים מהבאר. אני חייב להגיד שכשאני שומע אותו ואת חבריו שרים : "הנה רבותיי סוף הסרט... מדינת ציונים מתפוררת... ארץ יהודה מתעוררת" - משהו בתוכי מתחלחל. ואז אני מכריח את עצמי לעצור ולהגיד שזה לא מניפסט ולא כתבה, אלא סרט. ואני שומע את נערים האלה בעלי העיניים הבורקת ואני מנסה להקשיב להם ולהבין אותם''.

''חגי, אני חושב שחשוב שתקשיב לדור שלנו. הדור הזה לא מתנער מהכלל, אבל הוא כופר בכל מיני דיכוטומיות של פעם. ביניהן הדיכוטומיה של הפרט מול הכלל. וגם בדיכוטומיה דתיים מול חילוניים. בדור שלנו יש כל מיני צירופים מעניינים: דתיים ללא כיפה, כמו עורך "השבת" במקור ראשון - יואב שורק; דתיות במכנסיים כמו שושי גרינפלד; הומואים ולסביות דתיים מוצהרים - כמוני''.

''ברשותך אקח את הדוגמה הזו שקרובה אליי, ולא כדי להטיח בך שאתה "הומופוב" חלילה. בחרת בסרטו של חיים אלבום "ואהבת" כאילוסטרציה מצערת להעדפה של העיסוק בפרטי על חשבון העיסוק בכללי ובתכנים פטריוטיים. לפני לא הרבה שנים, אנשים שהגיעו למסקנה כי נטייתם המינית לא תשתנה - פשוט לקחו את עצמם, די על אוטומט ובלי לחשוב פעמים, לגור בביצה השמאלנית של תל אביב. הם העריכו שעפרה ואריאל הם לא מקום בעבורם לחיות. היום הדבר הזה הולך ומשתנה.''

''גם אני הקטן נתלה באילנות הגדולים, כולל בך חגי, בהתגייסותי לטובת המערכה התרבותית של יהדות וציונות. זו מערכה שאני מאמין בה, ובעיניי הדבר כלל אינו עומד בסתירה למחויבותי למאבק על מקומם של הדתיים ההומו לסביים בחברה הדתית או למאבק של כל שונה וחריג בחברה על זכותו לחיות בכבוד''.

''במקרה, הסקירה האחרונה שלי שפורסמה בפרשת "בשלח" בעיתון עוסקת בין היתר בביקורת על דבריו של גור וידאל - פעיל גאה יהודי בארה"ב שהוא גם איש שמאל קיצוני עד ביזארי. עובדת היותי הומו אינה מעידה בהכרח שאני רוצה להזדהות אתו. להפך - אני רוצה להתרחק ממנו כמה שאפשר. אבל יש לזה מחיר, חגי. כשאני מתרחק מגור וידאל, אני מתקרב אליך''.

שביידל מסיים את מאמרו בסיפור על 2 בנות דתיות מיישוב בשומרון:''והנה לך דוגמה לסיפור מהחיים שיכול לפרנס תסריט מצוינת על לאומיות, גבעות שומרון, שמאל-ימין וגם היא והיא. היֹה היו ביישוב בשומרון שתי בנות צדיקות וכשרות שחשבו שהן ידידות מאוד טובות. מאוד-מאוד טובות. עד שיום אחד התחוור להן ברור שאהבתן עזה כמוות. הן הלכו למטפלים וניסו לצאת עם בנים והדבר לא עזר. עד שיום אחד נודע הדבר ביישוב, והייתה מהומה רבתי והן נאלצו להימלט מן היישוב כל עוד נפשן בן. על המשפחות שלהן נשפכו קיתונות של בוז, לאחר שבניגוד לרצונן של אותן בנות הסיפור פורסם באתר גאה ישראלי, התגוביות-טוקבקים שפורסמו שם שפכו עליהן המון רעל. כינו אותן "כובשות", "מדכאות את הפלשתינאים" וכן הלאה. הן זכו לעידוד רב מהקהילה הפלורליסטית והפתוחה. וכך הן חיו כשנתיים - מנודות מן המשפחות והקהילה הדתית ומן הקהילה הגאה גם יחד.עד שערב אחד, הוריה של אחת מהן נסעו ליישוב ומחבל ערבי שמחופש ליהודי חרדי עלה על הרכב שלה כדי להיכנס אתו ליישוב שלהם, והוא פוצץ עצמו בתוך הרכב - מחוץ ליישוב. וכך הלכו לעולם שכולו טוב שני אנשים יקרים. הם הלכו לפני שהספיקו להבין ולקבל את הבת שלהם, בלוויה, שנכחתי בה, הבת הלסבית הייתה זו שספדה להם, ולא היה בקהל אדם אחד שלא בכה. אחרי זה שתיהן היו יכולות בשקט לשוב לגור בקדומים. השאלה היא למה היה צריך לחכות לאסון כדי שזה יקרה? וחגי, מה דעתך - האם זה מתאים לתסריט? לא נראה לי שיעשו סרט כזה בשפלה ויקרינו אותו בפסטיבל קאן. רוצה לכתוב עמי את התסריט הזה, שנינו יחד?''.

 

 

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

  1. מתאים לבן צבי לשלב סוטים בעיתון
    (18/02/2010)
  2. כתבה מרגשת שוראים שיצאה מהלב
    (18/02/2010)
    באמת חשוב להקשיב להם ולקשיים איתם הם מתמודדים
  3. השתגעתם?זה דתילי או אתר חברותא
    (18/02/2010)
  4. האם זה ההומו הדתי היחיד במקור ראשון
    (18/02/2010)
  5. כל הכבוד לכותב המאמר על האומץ
    (18/02/2010)
  6. מסתבר שהסדרה סרוגים באמת מייצגת את המגזר
    (18/02/2010)
    גם שם יש הומו דתי
  7. פרשת הרב אלון פשוט מרסקת את הכל
    (18/02/2010)
    אם זו הכותרת הראשית בדתילי אז באמת נגמר הסוס
  8. זה מגזר מסכן שצריך עזרה אבל הוא שולי מכדי לקבל כותרת ראשית
    (18/02/2010)
    בדתילי או באתרים אחרים
  9. תיקון קל: גור וידאל אינו יהודי
    (19/02/2010)
    הוא צאצא למשפחה ותיקה מאוד ממייסדי ארצות הברית. הוא גם לא הומו אלא מצהיר על עצמו כביסקסואל. הוא אכן שמאלני ונחשב קול השמאל החכם והשפוי בארה"ב. בניגוד לנועם חומסקי, שהוא כבר בקצה הקיצוני ביותר. והוא כן יהודי כמובן.
  10. לא מסתדר לי איך שייך דתי שבמוצהר עובר על מצוות דתו ויקרא דתי
    (21/02/2010)
    שבוע טוב
  11. הומולסבי
    (21/02/2010)
    אבל אם אתה דתי אז זה סותר מאוד מאוד כי כתוב בתורה שאסור וה' לא מנסה אדם במה שאינו יכול לעמוד
יום ה', כ"ח סיון התשע"ז 22.06.2017
פרשת קורח
כניסה: 19:08 | יציאה: 20:38
הצטרף לרשימת התפוצה
אירועי המגזר
<יוני, 2017>
אבגדהוש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

כל הזכויות שמורות ל''עט תקשורת'' | מי אנחנו | כתבו לנו | פרסמו אצלנו | נבנה ועוצב ע"י מקומונטים בע"מ | אחסון ע"י HTTP | הפוך לדף הבית | RSS