נתגלו קברי הניספים בהתמוטטות במירון לפני 109 שנים

מאה ותשע שנים אחר שנהרגו במפולת של מעקה הגג על הציון של הרשב"י במירון, שאירעה בל"ג בעומר תרס"א ( 1901 ), נתגלה מחדש מקום קבורתם של שבעת הניספים באסון שזעזע את היישוב היהודי בארץ ישראל
ואת קהילות ישראל בחו"ל.

מנחם רהט-מצב הרוח ו02/05/2010

בית הקברות במירון (צילום: עתיון מצב הרוח)

הסיבה האמתית לקריסת המעקה, שגרמה גם לפציעתם של 30 מהחוגגים, הוסתרה מיד לאחר האירוע הטראגי. אך כעבור זמן מה החל להתפרסם בעיתוני הימים ההם מידע מפורט אודות האירוע הקשה. העיתונים ידעו לספר כי האסון נגרם על ידי "קונה" זכות ההדלקה, "שנטל את אבוקת ההדלקה והתחיל להפחיד את האנשים שעמדו מסביבו, למען יתרחקו וכו‘ עד שמעקה הגג עליו נשענו התמוטט וכמאה אנשים נפלו לחצר שבו עמדו הכליזמרים". העיתונים ומנהיגי הדור חיפשו גורמים נוספים לאסון. שבועון 'המודיע‘ שראה אור בימים ההם בפולטובה שבפולין, כתב כי "בשנה הזאת (ל"ג בעומר תרס"א) באו (למירון) בחורים ובתולות יחדיו ומנגנים".

רבנים מצפת ומטבריה הציעו לאחר האסון לבטל את ההדלקה בל"ג בעומר במירון. בעיתון 'החרות‘ פרסמו רבני טבריה קול קורא שבו נאמר: "החובה מוטלת על כל ראשינו וגדולינו לשים לב על התוצאות של כל מאורע או מקרה וללמוד מהן". מנגד פירסמו רבים כי "אסור לבטל מנהג קדום זה (שהנהיג האר"י הקדוש) שנתחבבה כל כך על בני עמו". בהיעדר אמצעי ודרכי תחבורה ממירון לעיר צפת סמוכה (העולים למירון היו מגיעים ברגל או רכובים על חמורים ופרידות), נאלצו לקבור את שבעת ההרוגים בבית עלמין מיוחד שהוקדש למטרה זו במורד ההר, במקום סמוך מאוד לציון רבי שמעון בר יוחאי.

בשנה האחרונה, כאשר מומחה לגנאולוגיה מטעם משפחת שפר לדורותיה, החל לבנות את עץ המשפחה, שראשיתה עם עליית החסידים תלמידי הבעל שם לטוב לארץ ישראל בשנת תקל"ז ( 1777 ) והתיישבותם בטבריה ובצפת, התגלו לבני משפחת שפר מאות רבות מיוצאי חלציו של רבי יוסף מרדכי שפר, מראשי חסידי קרלין בארץ ישראל, וביניהם גם שמו של אלמוני: "הבחור משה יוסף ב"ר שמחה שפר", מצפת. לאחר חקירה ובדיקה ברשימה הכוללת כשלושת אלפים שמות של משפחת שפר והנלווים אליה, התברר להם שהבחור משה יוסף שפר, שהיה בן 14 במותו, היה בין הניספים באסון המפולת במירון שבו נהרגו עוד ששה מהחוגגים: הר‘ יוסף דב הלוי רוזנשטיין ב"ר צבי מברדיצ‘ב, צפת; הנער מרדכי איסר ב"ר נתן מילנר; הילד של ר‘ משה לייב מלודז‘; ר‘ ישראל מטיס, צפת; האשה מרת קליריל מאמאש, צפת; הנערה יהודית ב"ר זיידל לודמיר, צפת. בני משפחת שפר מטבריה פקדו את מקום ( קבורתם של הרוגי מירון תרס"א ( 1901 והזדעזעו למצוא במקום עזובה נוראה ומצבות מתפוררות.

רק מצבה אחת נותרה על תילה - מצבתו של רבי יוסף דב הלוי ב"ר צבי רוזנשטיין מברדיצ‘ב, שהיה כבן ארבעים במותו במירון והניח אלמנה ושבעה יתומים. אחד מצאצאיו, הר‘ חיים רוזנשטיין ז"ל, הקים את השבט המפואר של המשפחה וצאצאיו הם שחידשו ביוזמה עצמית את המצבה על קברו של הסבא רבה שלהם.

 עכשיו מנסים בני משפחת שפר לאתר את קרובי המשפחה של כל הקבורים במקום, כדי לממן יחדיו את שיפוץ ושיקום בית עלמין הקטן שהוזנח שנים רבות. לאחר אסון המפולת במירון סיפרו זקני טבריה וצפת על מעשה נורא שהיה במקום: בין הנופלים לחצר היה גם ילד קטן שנפגע מהנפילה, הכחיל וחדל לנשום ונראה מת. אך אמו לא נואשה: היא לקחה אותו בידיה, הניחה אותו על הציון של הרשב"י וצעקה בקול גדול: "רבי שמעון, כל שנה בל"ג בעומר אני באה לפקוד את הציון שלך, מדליקה שמן לעילוי נשמתך, מחלקת צדקה ומתפללת אצלך לשלום בני משפחתי. בזכות רבי שמעון אני דורשת ממך שתחיה את הילד שלי".

כשסיימה דבריה דרשה מכל הנוכחים לצאת מהמקום והציבור נשמע לה. כעבור מחצית השעה קם הילד על רגליו ויצא לחצר, כילד המתעורר משנתו. בתוך כך מסתבר שאת הבית היהודי הראשון בכפר מירון, שהיה מאוכלס עד אז בידי ערבים, הקימו ראשי הקהילה היהודית בצפת שלוש שנים לפני המפולת במירון - בשנת תרנ"ח 1898 ), ואף כתבו בכתב ידם ספר תקנות ) לניהול הבית ושמו "תקנות בית מושב זקנים".

עם היוזמים והמקימים של הבית היהודי הראשון במירון, נמנו מוהר"ר רפאל זילברמן, הרה"ג יהושע העשיל רובין, הר"ר יהושע ביין, הר"ר בערקי לעווינזאהן, הר"ר אלעזר יעקב פודהאריצער והר"ר נפתלי חנהלעס. הר"ר יהושע ביין הוא זה שהקים במקום את ישיבת בר יוחאי הראשונה ואף הביא בשנת תרס"ו ( 1906 ) את בני משפחתו לגור במקום. יוצאי חלציהם של אותם רבנים ועסקנים שנמנו עם מקימי היישוב היהודי במירון, חיפשו לשווא במשך שנים רבות את ספר התקנות המקורי, ולא עלה בידם. רק לאחר פטירתו של טדי קולק, ראש העיר המיתולוגי של ירושלים, התברר שהספר המקורי של תקנות בית מושב זקנים במירון, התגלגל לידיו.

לאחר פטירתו הועבר לידי רענן לוין, מנהל ישיבת בני עקיבא בר יוחאי במירון, שגם הוא מיוצאי חלציו של רבי נפתלי חנהלעס, ממייסדי המקום לפני 110 שנים. ותגלית נוספת שנחשפה באחרונה: שיר נוסף לכבודו של הרשב"י שחובר בידי שמעון חזק ז"ל, המהווה מעין שיר המשך לשיר הנודע "בר יוחאי נמשחת אשריך שמן ששון מחבריך", שחיבר רבי שמעון לביא זצ"ל, מלוב, והמושר עד היום על קבר הרשב"י, ובשבתות בקהילות ובעדות ישראל בכל קצות תבל.

 השיר של רבי שמעון חזק פורסם לראשונה בדפוס על ידי בונה היישוב היהודי במירון רבי יהושע ביין זצ"ל בשנת תרס"ג ( 1903 ), בספרו "גודל תלפיות". אלא שהשיר, מילותיו ונעימתו, נשכחו לחלוטין ואבד זכרם. השנה, בהילולת ל"ג בעומר במירון, מתכוונים בני משפחת שפר, שמקורם בטבריה, להחיות מחדש את השיר הנעלם שפירסם לראשונה הסבא רבה שלהם רבי יהושע ביין זצ"ל בספרו "גודל תלפיות".

הם מתכוונים להשמיע עם תזמורת הכליזמרים של מירון, את השיר שאבד, כדי להחזירו לתודעת עולי הרגל. בני משפחת שפר עצמם שוקדים זה יותר מ 200- שנה ברציפות לעלות לציון הרשב"י במירון שלוש פעמים בשנה: בל"ג בעומר, ביום הכיפורים ובז‘ באדר. מנ

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

  1. תיקון טעות
    (06/05/2010)
    האסון התרחש בל"ג בעומר בשנת תרע"א (1911)

Warning: file_get_contents() [function.file-get-contents]: SSL operation failed with code 1. OpenSSL Error messages: error:1407742E:SSL routines:SSL23_GET_SERVER_HELLO:tlsv1 alert protocol version in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 47

Warning: file_get_contents() [function.file-get-contents]: php_stream_sock_ssl_activate_with_method: SSL handshake/connection failed in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 47

Warning: file_get_contents() [function.file-get-contents]: Unable to activate SSL mode in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 47

Warning: file_get_contents(http://www.hebcal.com/shabbat/?cfg=json&city=IL-Jerusalem&m=50) [function.file-get-contents]: failed to open stream: Permission denied in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 47

Fatal error: Call to undefined function: json_decode() in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 49