הסיפורים מאחורי הספרים

מספר התורה שהוברח בידי נוצרים מסוריה דרך ספר התורה הייחודי לזכרו של אילן רמון ז''ל ועד ספר התורה שניצל ע''י כומר בליל הבדולח בגרמניה. ערב חג מתן תורה מביא טולי פיקרש  את סיפורם של כמה ספרי תורה ייחודיים, שמאחוריהם סיפורים מיוחדים.

טולי פיקרש ו16/05/2010

ספר תוורה נדיר ממרוקו שנכתב לפני 200 שנים (צילום: עמיעד טאוב)

הכנסת ספר תורה בצבא (צילום: רן לדין, דובר צה'ל)

הם מונחים בארון הקודש בין שאר ספרי התורה. מעילים מפוארים מכסים אותם, כתרים מוכספים מעטרים את ראשם, ידיות כסף ו'עצי חיים' מעץ זית מוסיפים להם נופך של חן. קוראים בהם בין בשבת ובין במועד, חלקם באופן תדיר וחלקם באופן יותר נדיר, כיאה למעמדם וחשיבותם ההיסטורית. יש ביניהם גם כאלה שמפאת 'גילם' וחשיבותם נשמרים בתנאים השווים לאוצר יקר ערך. ה'תפאורה' המעטרת אותם כמו מסתירה את סודם הכמוס. קבלו את ספרי התורה הנדירים והייחודים, כאלה שלאורך השנים יהודים סיכנו נפשם והשקיעו ממיטב כספם להבריח אותם מארצות אויב למדינת היהודים, כאלה ששרדו את אימת השואה הנוראה, ספרים שסיפורי מופתים נקשרו אליהם וגם כאלה שנכתבו אך לפני מספר שנים, אבל המטרה העומדת מאחורי כתיבתם, 'שידרגה' אותם לדרגה של ספרי תורה נדירים. לכבוד חג השבועות, חג מתן תורה, אנו מביאים את סיפורם של כמה מספרי התורה האלה. הסיפורים מאחורי הספרים.

הנוצרים הבריחו את גווילי הספרים מסוריה

בבית הכנסת הספרדי 'אוהל ישראל' בצפון תל אביב ארון הקודש עמוס ספרי תורה. כיאה לבית כנסת מהודר, גם ספרי התורה שם זוכים ל'יחס מיוחד', בעיקר שניים מהם, אליהם מתייחסים המתפללים והגבאים בחרדת קודש ממש. אחרי הכל, שני ספרי התורה הוברחו בשנים האחרונות בדרך לא דרך מחלב שבסוריה. חבר הכנסת לשעבר מנחם ידיד, מראשי בית הכנסת והעדה החלבית בישראל, הסכים לגלות לנו, איך ה'אוצר התורני' הזה הגיע אליהם. "השלטון הסורי לא נותן להוציא מבתי הכנסת הקיימים במדינה אפילו פיסת נייר, אבל אנחנו הצלחנו במהלך השנים להבריח משם ולגאול 17 ספרי תורה", מגלה ידיד בגאווה לא מוסתרת. מרתקת לא פחות העובדה שמי שסייע להם בגאולת הספרים היו דווקא נוצרים סורים. "כולם מכירים את המושג 'חסידי אומות העולם', אבל נוהגים לקשור אותם בעיקר עם נוצרים שסייעו או הצילו יהודים בתקופת השואה. אבל גם בחלב היו אנשים כאלה", מתאר ידיד.

מלאכת ההברחה הייתה לא פשוטה. קודם הפרידו את הגווילים, פרמו בזהירות את החוטים. כל גוויל כזה, מתאר ידיד, גולגל ונעטף בניירות ניילון אטומים. 'גלילי הנייר' הובאו לביתם של אותם נוצרים ואלה החלו במסע הברחתם מחלב לישראל. "לנוצרים היה יותר קל לעבור במעברים. השוטרים לא עשו להם בדיקות ביטחוניות. הם גם דאגו לדחוף לשוטר במעבר כמה לירות ביד וכך עברו בצורה חופשית". בתום המסע המוצלח, הגיעו גווילי הספרים לארץ ישראל, שם יוצאי הקהילה דאגו לקלוט אותם, לשקמם, לחברם מחדש וכך שוב הפכו ספרי תורה 'פעילים'. כיום פזורים 17 ספרי התורה בבית כנסת שונים בארץ. הם נחשבים לספרים איכותיים במיוחד. "היום לא תראה דבר כזה, מבחינת איכות הכתב, סוג הקלף, מעור של צבי, ממש כמו משי. מדובר בספרים של מאות שנים", מתאר מנחם ידיד המשמש כ'נשיא המרכז למורשת ארם צובא'. בבית הכנסת שלו בצפון תל אביב נמצאים, כאמור, שניים מהספרים האלה, בני למעלה מ- 200 שנה. "עשיתי להם בדים חדשים ואנו נוהגים להוציא אותם ולקרוא בהם בחגים", הוסיף ידיד.

69 שנה אחרי 'ליל הבדולח' הוחזר ספר התורה להיכל בית הכנסת בקלן

זה היה ללא ספק אחד מטקסי הכנסת ספר התורה המרגשים והנדירים בתולדות העם היהודי. יותר מהטקס עצמו, הסיפור מאחורי ספר התורה, הגורמים המעורבים והמיקום- מלמדים על ה'פנים האחרות' של 'ליל הבדולח' ועל יחסי נצרות- יהדות. בלילה שבין ה-9 ל- 10 בנובמבר 1938 התרחש פוגרום אכזרי ביהודים בגרמניה ואוסטריה, לילה שזכה לכינוי המצמרר 'ליל-הבדולח'.הפוגרום היזום והמתואם ביהודים החל קודם במינכן ולאחר מכן בברלין ובכל רחבי הרייך.

הפוגרום תואר רשמית כ'התפרצות ספונטנית של הגרמנים'. בפוגרום נהרסו כמעט כל בתי הכנסת בגרמניה, בתי קברות יהודיים רבים, אלפי חנויות בבעלות יהודים. יותר משלושים אלף יהודים נעצרו, לעתים על-פי רשימות מוכנות מראש, ונשלחו למחנות ריכוז. כ-400 יהודים נרצחו ומאות נוספים נפצעו קשה. בעיר קלן הייתה, ערב המלחמה, קהילה יהודית גדולה ומפארת, שוקקת חיים, מהגדולות שבקהילות גרמניה. ב'ליל הבדולח' הגיעו הפורעים גם לשם, העלות באש את בתי הכנסת בעיר, כולל בית הכנסת המרכזי.

במהלך השריפה פרץ לתוך בית הכנסת כומר בשם מינרטז פרלאט (Prelat Meinertz), מוציא את ספר התורה מתוך ההיכל הבוער ומחביא אותו במרתף ביתו. יותר מאוחר יסביר הכומר כי פעל על דעת עצמו להציל את הספר, משום שידע שמדובר ב'ספר קדוש וחשוב ליהודים'. ב- 59' אחרי המלחמה, מנסה הקהילה היהודית בקלן להשתקם. יום אחד אותו כומר מופיע במשרדי הקהילה ומספר להם כי "כל אותם השנים שמר במרתף ביתו ספר תורה שהצליח מ'ליל הבדולח'". "הבנתי שרוצים להשמיד את ההיסטוריה היהודית, אני רציתי לשמר את ההיסטוריה שלכם", אמר פרלאט והחזיר לקהילה היהודית את ספר התורה. ההתרגשות בקרב יהודי קלן הייתה גדולה. ספר התורה אמנם ניצל אבל היה במצב קשה, כיוון שהחום והלהבות, שרפו וכילו רבים מדפיו. הקהילה החליטה לאפסנו בארכיון המוזיאון היהודי, הממוקם בבניין הקהילה בקלן. לפני מספר שנים מגיע לקהילה ומתמנה לרבה רב צעיר ודינמי בשם הרב נתנאל טייטלבום.

 יום אחד מקבל הרב טייטלבוים פניה מלשכת מהאפיפיור יוזף פרצינגר, בנדיקטוס ה- 16, המבקש לבקר בקהילה ובבית הכנסת. מעין צעד של מחווה לקהילה היהודית, שכן האפיפיור נולד בעיירה סמוכה לקלן. הביקור מתקיים במהלכו מעניק האפיפיור לראשי הקהילה מתנה נדירה מאוצרות הוותיקאן - תנ"ך עתיק ויקר ערך. בעקבות הביקור, מתהדקת מערכת היחסים בין הקהילה היהודית לבין הקרדינל הראשי העיר מייסנר. באחד מאותם מפגשים מספרים ראשי הקהילה לקרדינל את סיפורו של ספר התורה, ש'ניצל בזכות הכומר' ורומזים לו כי "חלומם הוא לשקם ולשפץ את הספר, כדי שיוכלו לחזור לקרוא בו בשבתות'. הקרדינל מייסנר מחליט להרים את הכפפה ולקחת על עצמו את מימון שיקום ספר התורה. עלות הפרויקט- כ- 35 אלף יורו. ספר התורה מועבר לטיפולו של מכון 'אות' בירושלים. מלאכת השחזור והשיקום נמשכת כשנה.

 לפני כשנתיים, ציינו יהודי גרמניה 69 שנים ל'ליל הבדולח'. עבור יהודי קלן היה זה המועד המתאים ביותר לקיים את טקס הכנסת ספר התורה המשוקם לבית הכנסת המרכזי. היה זה ללא ספק אחד האירועים המרגשים וההיסטוריים שידעה יהדות גרמניה בפרט והיהדות בכלל. האירוע שהחל בדקת דומייה והעלאת זיכרון בתי הכנסת שהועלו באש והוחרבו נמשך לטקס מרגש ומשמח של 'החזרת' ספר התורה להיכל, אותו ספר שכומר מקומי, החליט על דעתו עצמו, להציל באותו לילה מר ונמהר. באירוע נטלו חלק הקרדינל מייסנר, בני משפחתו של הכומר שהציל את הספר, שרים וראשי ערים בגרמניה, הרבנים הראשיים לישראל הרב יונה מצגר והראשון לציון הרב שלמה עמאר, רבנים, ראשי קהילות ועוד שורה ארוכה של קרואים ומוזמנים. למשך מספר שעות נרשמה בקלן 'התוועדות בין דתית' ברוח של פיוס, קירוב לבבות והידוק יחסים- בזכות ספר תורה אחד, שהציל כומר מקומי. "גווילים נשרפים ואותיות פורחות באוויר. אפשר לשרוף את הגווילים, אבל לא את המילים, אפשר להצית את החומר אבל לא את הרוח. איפה אתה הילטר ואיפה אנחנו", אמר הרב הראשי מצגר בדרשתו, וביטא בקול את שרבים חשו באותו מעמד. ספר התורה בן 103 שנה. לפני מלחמת העולם השנייה קראו בו ולאחר שיפוצו ושיקומו, שבה הקהילה היהודית בקלן וקוראת בו גם היום.

 נקמת הספר. אחרי 40 שנה: ספר התורה חזר לראשונה לפולין

לפני יותר מ- 40 שנה ניגש יהודי, שהגיע ארצה מפולין, אל חנות הספרים ותשמישי הקדושה של מינצר ברח' אלנבי בתל-אביב, ובזרועותיו גווילי ספר תורה קרועים ומוכתמים. הספר היה חסר כמעט מחצית מפרשיות התורה ופסול מבחינה הלכתית, אבל הכתב שלו היה יפהפה וגם מבלי לדעת פרטים מדויקים אודות קורותיו, בעל בית המסחר לא היסס לרכוש אותו ולשלם את תמורתו. כאשר נודע הדבר לרב ישראל-מאיר לאו, אף הוא אוד מוצל מאותה תופת, אז רב שכונה בתל אביב, מיהר לקנות את ספר התורה הזה, לתקן את שניתן היה, להוסיף לו "עצי חיים" מעץ זית וכן ידיות כסף - עליהם חקק את שמות הוריו ואחיו, שנספו בטרבלינקה. מאז ועד היום שוכן ספר התורה הקטן בארון קודש מיוחד בבית הרב וסיפורו לא נודע. לציבור הרחב נחשף, לראשונה, ביום הזיכרון לשואה ולגבורה לפני כשנתיים. הרב לאו, שצעד אז כמו ב- 20 השנים האחרונות בראש 'מצעד החיים' בפולין, החליט להחזיר לפולין, בפעם הראשונה, גם את ספר תורה. את הספר, אותו החזיק בשתי ידיו לכל אורך המצעד הציג בזמן שנשא דברים בפני רבבות בני הנוער והאורחים בבירקנאו. "בזכות התורה הזאת, היא תורת החיים, אנו חוזרים וניצבים כאן, היום, גאים וחזקים ומנצחים" אמר הרב בהתרגשות לא מוסתרת.

בזכות ספר התורה נפקד בתאומים לאחר 14 שנים

יום אחד הגיע יהודי בשם דוד רפאלוב לרבה של רוסיה הרב בערל לאזאר, כשבפיו משאלה- מה עליו לעשות כדי לזכות בילדים, אחרי שבמשך 14 שנה כל מאמציו שלו ושל רעייתו להיפקד בפרי בטן- עלו בתוהו. הרב לאזאר הציע לו לסייע ללומדי תורה, כפי שמובא בספרים הקדושים. "סגולה גדולה זו בעזרת השם תעמוד לצידך להיוושע", אמר לו. אותו רפאלוב פנה לראשי ה"מתיבתא" במוסקבה בה מתחנכים מאות תלמידים מגיל בר מצווה ומעלה, והציע להם תרומה של ספר תורה מיוחד למען התלמידים. לשם כך הקציב סכום נכבד ואף הוסיף מענקי עידוד, עבור אלו שיבחנו על דפי גמרא ומשניות בעל פה. מבצע כתיבת ספר התורה החל כאשר תלמידים רבים מצטרפים לבחינה על דפי הגמרא והמשניות.

העצה שנתן רבה של רוסיה עזרה ולפני כשנה זכו הזוג רפאלוב בתאומים. השמחה הייתה כפולה, כאשר באותו יום שהכניסו את התאומים בבריתו של אברהם אבינו, חגיגה הקהילה גם את הכנסת ספר התורה. במעמד מרגש ביותר נערך סיום כתיבת האותיות בהיכל בית הכנסת המרכזי "בית מנחם" בבניין הקהילה "מארינה רושצ'ה" במוסקבה. לאחר כתיבת האות האחרונה על ידי הרב לאזאר התקיימה ברחובה של עיר תהלוכה בשירה ובזמרה לכבודה של תורה, בהשתתפות תורם הספר ומשפחתו, תלמידי המוסדות ומאות מתושבי המקום. במהלך סעודת המצווה שנערכה מאוחר יותר, סיפר האב- התורם בהתרגשות גדולה על הנס הגדול שארע לו, ב"זכות התורה הקדושה ובזכות העזרה לנערים לומדי תורה".

ספר תורה לזכרו של אילן רמון

אל"מ אילן רמון ז"ל נספה בהתפוצצות מעבורת החלל 'קולומביה' מעל שמי טקסס, כאשר בין חפציו, ספר תורה זעיר. במלאת שש שנים לאסון - נסגר מעגל, כאשר ספר תורה לזכרו ולעילוי נשמתו של טייס החלל הישראלי הראשון, הוכנס ליישוב 'מצפה אילן' הנושא את שמו. טקס כתיבת האותיות האחרונות בספר התורה התקיים במוזיאון וולפסון ב'היכל שלמה' ירושלים. עמדו שם זו לצד זו רונה רמון - אלמנתו של אילן ז"ל, וסטלה יוסף - אלמנתו של יהויכין יוסף ז"ל, הפרופ' לאסטרו פיזיקה שנתן בזמנו לאילן רמון את ספר התורה הזעיר אותו לקח לטיסת מעבורת החלל. את הרעיון לכתוב ספר תורה לזכרו ולעילוי נשמתו של אילן רמון הגו משה מושקוביץ (מושקו)- יו"ר 'היכל שלמה' ירושלים ועמותת "מנורה", האחראית להבאת מאות ספרי תורה מוילנא ומרומניה ואליעזר שפר - יו"ר איחוד בתי הכנסת והקהילות האורתודוכסיות. את ספר התורה תרם, משה פרץ - יו"ר דירקטוריון חברת 'פרץ בוני הנגב'.

שפר סיפר כי לאחר שהתברר כי משרד הביטחון לא מאשר הנצחה אישית במחנות צה"ל, הציעה רונה רמון - אלמנתו של אילן ז"ל- לתרום את ספר התורה ליישוב מצפה אילן - הנושא את שמו. ראשי היישוב מצפה אילן - בהנהגת הרב סיני לוי, רב היישוב, והמזכיר חגי פלמר - התלהבו מהרעיון ובמיוחד שהכנסתו של ספר התורה לבית הכנסת ביישוב נקבע ליום עלייתם לראשונה להתיישבות במקום בשנת 2005. היישוב מצפה אילן- יישוב קהילתי דתי בפתחת ואדי ערה- הוקם לפני כחמש שנים בסמוך ליישובים חריש וקציר ומאוכלס כיום בארבעים משפחות, בסה"כ 164 נפשות. ממשלת ישראל אישרה באופן רשמי את ההתיישבות במקום, עליה אמר הממונה המחוזי של משרד הפנים: "היישוב חייב לקום מבחינה ביטחונית, אסטרטגית והתיישבותית".

בעבר נקרא היישוב נח"ל עירון בכביש מספר 611. יהודה הלוי אלדמע- האוצר של מוזיאון וולפסון ב'היכל שלמה' ירושלים- עמד בפגישתו עם המתיישבים על החשיבות הכנסת ספר התורה לאזור המאוכלס באוכלוסיה ערבית כ"ביטוי לשאיפה של שלום עם השכנים". שפר הדגיש את המסלול הייחודי שעבר ספר התורה הזעיר, המקשר בין ילד בר מצווה במחנה ברגן בלזן, שנהיה לפרופ' בעל שם עולמי לאסטרו-פיזיקה שהעניק ספר תורה לטייס החלל הישראלי הראשון, ותורם ספר התורה ליישוב הקהילתי דתי מצפה אילן, תושב שדרות שלא עזב את העיר אף פעם אחת. "המסלול הזה הוא ביטוי נעלה לשיבת עם ישראל למולדתו ארץ ישראל", הדגיש אליעזר שפר.

 

 

 

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

  1. אותו "רב צעיר ודינמי טייטלביום נזרק בבושת פנים והודח מתפקידו
    (11/08/2010)
    לאחר שנים מעטות בתפקיד, עד שנתגלה קלונו וכיום אף קהילה לא תקבלו לתפקיד כלשהו .

Fatal error: Call to undefined function: json_decode() in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 49