ראש חודש אדר.הנשים יכולות להערך לקריאת וכתיבת מגילת אסתר

בלא מעט קהילות נשים עורכות מניין לעצמן וקוראות במגילה.לקראת חג הפורים פסק הרב עובדיה יוסף, מבכירי הפוסקים הספרדים, שנשים יכולות לקרוא את מגילת אסתר בפני כל ציבור של מתפללים, לכתוב מגילות אסתר כשרות ואף להוציא ידי חובה את הגברים המאזינים להן.ד''ר עליזה לביא שבימים אלו יוצא ספרה ''מנהג נשים'' קיבצה את מנהגי פורים בארץ ובתפוצות השונות. אז מתי לאחרונה אפיתם''ח'בזה די המן''.

ד''ר עליזה לביא ו15/02/2012

קריאת מגילה.לא לגברים בלבד (צילום: עמיעד טאוב)

"אמר רבי יהושע בן לוי: נשים חייבות במקרא מגילה, שאף הן היו באותו הנס" (מגילה, ד, א).על פי ההלכה, הסביר הרב יוסף, חייבים בקריאת המגילה "אנשים ונשים וגרים ועבדים משוחררים." וכיוון שאישה חייבת בקריאת המגילה, היא יכולה גם להוציא את הכלל ידי חובה. רבי יוסף קארו, בעל השולחן ערוך (1488 1575), שהרב עובדיה יוסף מסתמך עליו בפסיקתו, מציין אמנם בשולחן ערוך כי "יש אומרים שהנשים אינן מוציאות את האנשים" (ידי חובה), ואולם לדברי הרב יוסף, הן מוציאות.

רבים מהפוסקים שוללים האזנה לנשים בגלל העיקרון של "קול באישה ערווה", כלומר שאל לו לגבר להקשיב לקולה של אישה, מטעמי צניעות. אבל הרב יוסף הסביר שהוא אינו מקבל עמדה זו, בוודאי לא כאשר מדובר בדיבור יום יומי וגם לא כאשר מדובר בקריאה בטעמי המקרא.

הרב המשיך ברוח השוויונית וקבע כי נשים יכולות גם לשמש סופרות סת"ם ולכתוב מגילות אסתר כשרות. מגילות עתיקות, ציין, נכתבו על ידי נשים בתימן, וגם היום נשים, "שהיו חלק מהנס" המתואר במגילה, יכולות לכתוב מגילות "ולפרנס את הבית".

בבוכרה הכול צמו בתענית אסתר, שחל בערב פורים, גם ילדות. מתחילים לצום מגיל שבע

בטריפולי היו הנערות מאמינות שבזכות אסתר תזכינה לחתן טוב בה בשנה

בכורדיסטן, בשעה שהיו הולכים לבית הכנסת לקריאת המגילה, היו שרים שירי חתונה והנערות היו לובשות שמלות יפות דוגמת אסתר המלכה

בעיר כותאיס שבקווקז, לאחר קריאת המגילה, בשוב המשפחה הביתה, היתה האישה מכינה עץ שחור. האיש היה שואל: "מה זה?" והאישה עונה: "זה המן." האיש היה מתכעס וצועק: "שרפיהו!" השרֵפה היה מתרחשת בתוך הבית, אולי כתוצאה מפחד מפני הנוצרים.

בקהילות תוניסיה נאפות לקראת החג עוגות מיוחדות, המכונות "מאקרוד" - אלו הן עוגות סולת ממולאות תמרים, ועוגות "דבלה" - רצועות פת מגולגלות על עצמן, הדומות לאוזן. נוסף לכך, אוכלים דברי מתיקה שהוכנו לחנוכה ונשמרו עד פורים, כדי לקשור נס בנס.

יהודי מרוקו נוהגים לאפות חלות מתוקות מתובלות בגרגרי התבלין אניס, שבתוכן נועצים ביצים קשות, והן נקראות "ח'בזה די המן" - כלומר לחם "עיני המן".

אצל האשכנזים נהוג לקלוע חלה ענקית המכונה "קוילעטש": היא מורכבת משתי צמות של בצק שמרים מתקתק, גדולה - ועליה קטנה. הקוילעטש תועדה בספרות העברית גם על ידי שלום עליכם - אצלו היא ממלאה את כל נפח התנור, וגם על ידי מנדלי מוכר ספרים, שגיבורו המחזר אחרי העוזרת, מדמה את צמתה ל"פורים קוילעטש".

בעדה החרדית מקובל לאפות חלות בצורת דג, כצורת המזל של חודש אדר, אבל גם בצורת כינור, ואפילו בצורת ליצן

בארצות שונות במזרח נהגו החתנים לשלוח לכלותיהם בפורים תכשיטי זהב על כף יד עשויה סוכר. ויש שהיו שולחים עם משלוח המנות אישה מתופפת. זו היתה נעמדת על מפתן חצר הכלה, שרה ומתופפת, עד שקמו נשי הבית ויצאו בריקוד. הכלה היתה מחזירה לחתן מגילה בתיק של כסף, קסת של כסף עם שרשרת כסף, קופסה של בשמים וכיוצא באלה

בפורטוגל התייחסו "הנוצרים החדשים" ליום הפורים כאל יום קדוש, והוא כונה "סנטה ריינה אסתר", יום אסתר המלכה הקדושה. יום זה היה מלווה בתפילה נרגשת

קבר אסתר בכפר ברעם: בימי הביניים דיווחו עולי רגל על הימצאות קברה של אסתר המלכה בגליל. רבי מנחם החברוני דיווח בשנת 1215 לספירה שראה את קבר אסתר בכפר ברעם: "קבר אסתר המלכה שציוותה בחייה לכורש בנה להעלותה שמה." לכן נהגו בימי הביניים לערוך בכפר ברעם חגיגות עממיות בחג הפורים. גם בימינו, אף שאין יודע איפה הקבר, יש הקוראים בחג הפורים את המגילה בברעם, ליד מערה המיוחסת לאסתר ולמרדכי

יהודי איראן חוגגים את הפורים בעיר חמדאן שבצפון-מערב המדינה. גם מוסלמים ונוצרים מתפללים במה שנחשב קברם של מרדכי ואסתר, ורואים במבנה - המעוטר בכתובות עבריות - מקום קדוש, שהלוא אסתר היתה מלכה פרסית. דורות רבים שמרו יהודי חמדאן על הקברים והקפידו על קיום מנהגי חג הפורים. נשים בנות דתות שונות נוהגות לעלות לרגל לקבר עד היום, ולהתפלל למען ילדיהן. הן מביאות עמן בדים ססגוניים, ומניחות אותם על הקברים. לפי האמונה הרווחת, בדים שנגעו בקברים מביאים ברכה. אנשים במצוקה כלכלית או נפשית נוטלים חלקים מהבדים ותופרים מהם אביזרי לבוש.

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

  1. נושא חשוב ונכון
    (23/02/2012)
    כל הכבוד על ההעלאה לתודעה
  2. ממש מרתק
    (23/02/2012)

    אין על ח'בזה די המן

יום א', ד' אייר התשע"ז 30.04.2017
פרשת תזריע־מצרע
כניסה: 00:00 | יציאה: 20:07
הצטרף לרשימת התפוצה
אירועי המגזר
<אפריל, 2017>
אבגדהוש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30 

כל הזכויות שמורות ל''עט תקשורת'' | מי אנחנו | כתבו לנו | פרסמו אצלנו | נבנה ועוצב ע"י מקומונטים בע"מ | אחסון ע"י HTTP | הפוך לדף הבית | RSS