כשראש העיר חשוד באונס

מעצרם של ראש עיריית קריית מלאכי וממלא מקומו בחשד לאונס וסחיטה באיומים דירדר לשפל נוסף את דימויָם של נבחרי הציבור.

אם לא היה לנו די בשבשבות הפוליטיות שהסתובבו במרץ רב בכנסת בשבוע האחרון, בא מעצר זה ונתן לנו תזכורת נוספת, כואבת, צורבת את הלב, על ההשחתה שאורבת לבעלי שררה.

ד"ר אביעד הכהן ו15/05/2012

(צילום: באדיבות מור יוסף תקשורת)

זה לא כורח המציאות אבל, לצערנו, זו המציאות. קשה, כואבת, מטלטלת.

"פוליטיקה ומוסר לא הולכים יחד", אמר כבר לפני עשרות שנים יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ואחד הפוליטיקאים המוכשרים במדינת ישראל. אמירה אומללה זו היתה "אמת לשעתה", אך היא ודאי גם אמת להיום.

מצעד הפוליטיקאים, השרים, הח"כים וראשי הרשויות המקומיות, הרבנים והשופטים, הנשיאים וראשי הממשלה הולך ומתארך, מבהיל ממש. בכל יום יש "נחקר נולד" חדש, והסוף לא נראה באופק.

שוחד, אונס, מעשה מגונה, זיוף, סחיטה, מירמה, הפרת אמונים, עבירות סמים - אלה רק חלק מהעבירות שבהן נחשדו, הואשמו והורשעו אישי הציבור במדינת ישראל בעשורים האחרונים.

אכן, לא מדובר רק בתופעה ישראלית. אבל מ"מדינה יהודית", שאמורה ללכת, כפי שנאמר במגילת העצמאות, "לאור חזונם של נביאי ישראל", היינו מצפים לקצת יותר.

לעיתים נדמה שטעינו קצת בדרך הילוכנו ברחוב הנביאים. במקום הטרמינל של "עיר הצדק קריה נאמנה", של "עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך", הגענו לטרמינל הלא נכון של הפרק הראשון בישעיהו: "שריך סוררים וחברי גנבים, כלו אוהב שוחד ורודף שלמונים, יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם".

מה יש בה בשררה, שכך היא משחיתה את הבאים בצל קורתה? האם אי אפשר להיות ראש רשות מקומית, ח"כ או שר, ועדיין לשמור על ניקיון כפיים ועל ברות לבב, יושר ויושרה?

כמובן, רובם המכריע של נבחרי הציבור ועובדיו, הן במישור הארצי הן במישור המקומי, הוא אנשים ישרי דרך, תמי לב, שלוחי ציבור שעוסקים בצורכי הציבור באמונה. אבל המיעוט - ולצערנו הוא הולך וגדל מיום ליום - מטיל את צילו הכבד על הכלל.

חכמינו זכרם לברכה כבר לימדו אותנו ש"כל הגדול מחברו - יצרו גדול הימנו". לפי כמויות היצרים (וגם ההורמונים) שמסתובבים במסדרונות השלטון הישראלי, כנראה נתברכנו במנהיגים גדולים ודגולים באופן מיוחד.

הפתרון להשחתה רעה זו אינו יכול לבוא רק במישור הענישה הפלילית. כוחה של זו יפה הן לצורכי גמול והרתעה, הן להצבת אמות מידה ראויות. אך לצידה חייבת לבוא מערכת מקבילה של כללי אתיקה שיישמרו בקפידה ומרצון, לא מאימת יאח"ה ויאחב"ל. נורמות של "ראוי" ולא רק של "מותר", של "לא ייעשה כן במקומנו" (It's not done) ולא רק של "אסור".

*   *   *

לפני כעשר שנים מונה פרופ' יצחק זמיר, לשעבר שופט בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה, לעמוד בראש ועדה שתקבע כללי אתיקה חדשים לחברי הכנסת. הוועדה קיימה ישיבות רבות, סיימה את מלאכתה והניחה את מסקנותיה על שולחן הכנסת לאישורה. מני אז ועד היום שוכבות מסקנות הוועדה כאבן שאין לה הופכין. חברי הכנסת מתנגדים לכוף עצמם מרצון למסקנותיה, הגם שאלה נוסחו בעצה אחת עימם. בימים אלה גם הושלמה עבודת ועדה שעסקה בניסוח קוד אתי לנבחרי ציבור ברשויות המקומיות.

טוב יעשו נבחרי הציבור שלנו אם יאמצו כללי אתיקה אלה ואחרים ללא דיחוי, ובעיקר ינהגו לפיהם. היה ויעשו כן, ייתכן שיסירו מעליהם - ומעלינו - משהו מצילו המאיים של כתם השחיתות השמנוני - המרחף מעלינו ומאיים להפוך את ישראל ממדינת חוק ושלטון ראוי לרפובליקת בננות. גם אם זה מאוחר מדי ומעט מדי, מוטב כך מאשר אף פעם לא.

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

    לא קיימות תגובות לכתבה.

Fatal error: Call to undefined function: json_decode() in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 49