דובר שכונת האולפנה:''העם צמא לאלטרנטיבה שלטונית, אי אפשר להמשיך את הרפיסות הגלותית''

רגע אחרי הסכם הפשרה שהושג בשכונת האולפנה, הראל כהן דובר השכונה מדבר  עם כתבת דתילי על המאבק:"העם צמא לאלטרנטיבה שלטונית, המפלגות הדתיות צריכות להתאחד", על הנוער:"אנחנו לא חוששים מהתפרעויות. זה הנוער הטוב ביותר שיש היום בישראל" ועל האמונה בעתיד טוב יותר:"ארץ ישראל נקנית בייסורים, אבל היא בעיקר נקנית".

לילך בן צבי ו20/06/2012

תושבי שכונת האולפנה.הארץ נקנית (צילום: באדיבות הראל כהן)

כהן.רפיסות שלטונית (צילום: באדיבות הראל כהן)

הראל כהן, גר בשכונת האולפנה בבית אל ("אנחנו קוראים למקום שכונת באולפנה, לא גבעת האולפנה" מבהיר כהן, "המילה גבעה יוצרת תדמית שהיא לא שלנו") עם אשתו יעל וחמש בנותיו כאחת-עשרה שנה. אף שביתו אינו מהבתים המיועדים לפינוי (מתוך שמונה בניינים חמישה יפונו, השלושה האחרים יישארו במקומם, על תושביהם), ניסיונו התקשורתי (הראל משמש כדובר ח"כ יעקב 'כצלה' כץ. ל.ב) הביא אותו לעמוד בחזית המאבק לשמירה על השכונה. שלשום (ג'), לאחר דיונים ארוכים בין גורמי הממשלה והצבא לתושבי השכונה, נחתם הסכם פשרה שלפיו הבתים יפונו באופן שקט, ללא התנגדות אלימה, ואילו הממשלה תבנה 300 יחידות דיור נוספות בבית אל.

למה החלטתם ללכת על הפשרה?

"נתנו לנו שתי אופציות. או שנצא בכוח בידי שחורי מדים לעיני כל העולם, או לצאת בזמננו החופשי עד תאריך מסוים והממשלה בתמורה תיתן כל מיני פיצויים שבית-אל ראויה להם ועד היום לא קיבלה. בכל הנוגע לבנייה, בית אל חנוקה כבר הרבה שנים כי אין אדמות לעתודת בנייה והיישוב גדל, משפחות מגיעות ונולדים ילדים ופיצוי כזה יכול רק לעזור לנו. הובטח שהבתים ינוסרו ולא ייהרסו מה שאם יגיע לעיני כל העולם יהיה חילול ה' מאוד גדול".

רוב בני האדם לא חיים יום יום בתחושה שהבית שלהם בסיכון, ושהממשלה שלהם תעמיד אותם בפני הסיכון הזה. תיארתם לעצמכם שמתישהו תימצאו את עצמכם נאבקים על הבית?

"הבית שלי אמנם לא מיועד לגירוש, אבל אני מסתכל על שכנים שלי ואף אחד לא חשב לפני חמש או שש שנים שזה מה שיקרה לו. באנו לגור במקום תוסס ופורח, קיבלנו תמריצים ומענקים מהמדינה כדי לגור כאן. אחרי שהאבק ישקע וכל המשפחות תשתקמנה, מי שיישאר הם שמונה-עשרה המשפחות שיראו שבתכל'ס הקהילה שלנו מתפרקת".

פתאום אתם קמים בבוקר ומוצאים את עצמכם כמעט בגדר "אויבי האומה". איך החלטתם להתמודד עם תדמית שלילית שעלולה הייתה להיווצר?

"המשבר הזה לא הביא רק רע. קל יותר להסתכל על השלילי כרגע אבל יצאו ממנו גם דברים טובים, ואחד מהדברים הבולטים זה שהציבור שלנו גילה שהוא יכול לעבור מסך ולחדור את דעת הקהל באמצעות בעיתונות הכללית שמזוהה באופן מסורתי עם השמאל. למרות ההתנגדות השיטתית של התקשורת להתיישבות הצלחנו, קיבלנו הרבה מיקרופון ושמעו אותנו. צריך לשבח על זה את כתבי ההתיישבות השונים. גילינו שהציבור שלנו מכיל לא רק תלמידי חכמים ואנשי צבא אלא גם אנשי תקשורת מצוינים. כל אחד מתושבי השכונה שהתראיין עשה זאת טוב יותר מהשני ולדעתי זה מהפך קטן שלא היה אפילו בגוש קטיף. זה לא אומר שהתקשורת נלחמה עבורנו כמו שהיא נלחמת למשל עבור המסתננים או מפגיני הדיור, אבל בכל זאת קיבלנו הרבה סימפטיה".

יש בכם כעס או שנאה כלפי הערבי שטוען לבעלות על השטח, או כלפי הארגונים שעזרו לו?

"לא יודע אם המילה כעס היא נכונה. המילה תסכול יותר מתאימה וזה לא נגד הערבי כי מתפקידו כבן ישמעאל הוא לחתור תחת ישראל. אם את שואלת על הארגון הקיקיוני "יש דין"- שממומן דרך אגב על ידי הקרן החדשה, מדינות אירופה וארגונים איסלמיים - אז שוב, לא מדובר בכעס אלא תסכול, הרי אלו יהודים, אבל בכל הדורות היו יהודים שהלכו עם אויבי ישראל.

התסכול היותר גדול שלנו הוא על הממשלה שהוכחה כחלשה ושפופה מול הגוף הזה שנקרא בג"צ, שמנהל את בעצם את המדינה היום. ממערכת המשפט, דרך הכנסת, הפרקליטות ועד ראש הממשלה, שבגלל איומים דמיוניים וגלותיים כמו משפט בהאג מסוגל ללכת נגד האזרחים האיכותיים ביותר שיש לו, כשכל כל מה שהוא היה צריך לעשות זה לשנות את הסטטוס של הבתים כמו שעשו באיכילוב (בשבוע שעבר דחה בג"צ עתירה של גרמני טמפלרי שחלקים מביה"ח איכילוב היו בבעלות סבו, לפיה ביקש לקבל את האדמות. ל.ב).

העם היום כבר צמא לאלטרנטיבה שלטונית. אם "הבית היהודי" ו"איחוד לאומי" היו מאוחדים, במקום שני חוקי הסדרה שלא עברו, היה לנו חוק הסדרה אחד שכל הגורמים מסכימים עליו ונתניהו היה מבין שעם הציבור שלנו לא מתעסקים. אי אפשר להמשיך את הרפיסות הגלותית הזו".

בסופו של דבר החלטתם שהציבור לא יראה עמונה שנייה, ואתם מתכוננים בעצם לעזוב. אתה חושב שעוצמת הכאב והשבר תשתווה למה שראינו בגוש קטיף? אתם מרגישים שההיסטוריה עלולה לחזור על עצמה?

אני לא אוהב ההשוואות. גוש קטיף הייתה החלטה מדינית של הכנסת והממשלה, וכאן מדובר נטו ברפיסות של הממשל מול בית המשפט.

יש לכם הרבה ילדים קטנים בשכונה. ילדים שרואים עיתונאים וצלמים מתחת לבית, קראווילות ושופלים, ויש להם מן הסתם שאלות. איך הם מגיבים לכל העניין ומה אתם עונים להם?

"הילדים באמת היו שיקול מרכזי של הרב מלמד (הרב זלמן מלמד, רבה של בית אל וממובילי הסכם הפשרה), כשהחליט לצאת מהבתים בלי התנגדות ובלי המראות הקשים. אני נולדתי 25 שנה אחרי שכבו המשרפות באושוויץ, כמו רוב בני הדור שלי. אז אנחנו יודעים שזה או שואה או תקומה. אנחנו יודעים את ערכה של המדינה שכל-כך ייחלנו לה ואת ערכו של צה"ל, לכן למרות זוועות ימית, גוש קטיף ועמונה, שבהן חיילים וקצינים עשו פשעים נגד האנושות, אנחנו גם יודעים להפריד בין הפרט למדינה. עם הפרט נבוא חשבון יום אחד אבל את מוסדות המדינה אנחנו רואים כדבר גדול, חשוב ועצום. הילדים שלנו נולדו מבחינה לאומית עם כפית של זהב בפה, עם הכל מובן מאליו. מבחינת הנוער בדור הזה הכל שחור ולבן והוא יכול להתחיל להתבלבל בין אויב לאוהב כשהוא רואה חיילים מוציאים תינוקות מהעריסות באכזריות".

אם כבר מדברים על נוער, יום הפינוי עשוי להיות מה שלא רציתם. יש תסריט כזה שיגיעו פעילים מהסוג שהשחיתו לזמביש את הרכב, נערי תג מחיר, ואנחנו כן עלולים לראות התנגשויות. איך אתם התושבים מתכננים למנוע את זה?

"אני לא מכיר תסריט כזה, ואני רוצה דווקא לשבח את הנוער שבא לפה לתמוך. הוא הנוער הכי טוב שיש במדינה והוא יהיה העתיד של האומה. זה נוער שמוביל ויוביל בכל תחומי החיים. הוא כבר "כובש" את הצבא והתקשורת, וכך יהיה גם בחינוך, בתעשייה, במדע ובחברה, וכמובן התורה בראש כל אלה. כמו שאמרתי הנוער רואה את הדברים שחור לבן אבל אלמלא המסירות שלו למאבק ולשכונה לא היינו יכולים להיות איפה שאנחנו נמצאים היום. יכול להיות שחלקו הקטן לא מבין את המהלך של הרב מלמד וחושב - ובצדק - שהיה צריך להגן על הבתים ולא ללכת כי הגירוש הוא מעשה נבלה מכוער, אבל המבוגרים שמחנכים הבינו שבמצב הנוכחי נכון ללכת בדרך הזאת ולא לשרת את אומות העולם ולהראות להם מחזות שלא יביאו תועלת לעם ישראל. בשורה התחתונה אנחנו לא חוששים מהתפרעויות. הנוער מבין איך הוא צריך לנהוג".

לפני סיום, מבקש כהן לציין שלא כל הסיפור של שכונת האולפנה הוא כרוניקה של משבר. "אנחנו מתחזקים מתוך המשברים. ארץ ישראל אמנם נקנית בייסורים ותמיד כשמזכירים את המשפט הזה שמים דגש על הייסורים אבל חשוב לזכור שהיא בעיקר נקנית, וגם אם נדמה לנו כרגע קורה ההפך, לטווח הארוך אין לנו ספק שהייסורים מעידים שהקניין יהיה גדול מאוד, בכמות ובאיכות". 

 

 

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

  1. לקרא ולבכות
    (21/06/2012)
    מנהיגים אכזרים
  2. סוף סוף גם המתנחלים ההזויים מתחילים לקבל שכל
    (21/06/2012)
    אתם שפיצלתם את הציונות הדתית בבחירות הקודמות בשל ריב על הכסא .ודחיתם מכם את צבור הכיפות הסרוגות בתוככי הקו הירוק שתמך בכם לכל אורך הדרך ואתם ורבניכם ומנהיגיכם ביצעתם את ה"פשע"הנורא של פיצול הכוחות בטפשות ובשחצנות ועדיין אני זוכר את דברי הרהב והשחצנות של מנהיגיכם ורבניכם כשירקתם בפרצופינו והשמצתם בעתון בשבע וגרמתם להרס טוטלי של הכח המועט שהיה בידינו תוך איוולת ואי הבנה של תהליכים פוליטיים(כפי שאמר הרב עמיטל ז"ל שגידלנו נוער שאינו מסוגל להעריך מציאות מורכבת)וכעת אני ושכמותי איננו מתענינים אפילו במה שקורה לכם ויכול להיות שלאחר שתאכלו היטב את מה שבישלתם תקבלו שכל ותחזרו לקרב ביחד את כל הציבור הסרוג.
  3. כל הכבוד
    (22/06/2012)
    היטב דיברת
  4. לקורא ולבכות 2
    (22/06/2012)
    עוד אחד שיודע "מה העם רוצה". הלך לגוא בהרים, אמנם בלב א"י , אך הרחק מרוב העם שחושב לא בדיוק כמוהו, אבל מדבר "בשם העם". הלו !!! בשביל זה יש בחירות !

Fatal error: Call to undefined function: json_decode() in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 49