דו''ח המבקר על בר אילן:''כל עובד חמישי הוא קרוב של עובד אחר''.

דו''ח חמור במיוחד של מבקר המדינה על אוניברסיטת בר אילן:הנשיא, פרופ' קווה התערב בהליך מינויו לכהונה נוספת, אישר למנכ"ל תנאי שכר מופלגים ובמכרז להפעלת קפיטריה נבחרה חברה הקשורה לבני משפחתו של קווהב. עוד הביע הדו''ח ביקורת על כך שכל עובד חמישי באוניברסיטה הינו קרוב משפחה שלל עובד אחר.תגובת בר אילן:''פער עצום בין האמירות הקשות וחסרות הבסיס לבין הממצאים''.

עמי שרון ו06/12/2012

בר אילן.נפוטיזים (צילום: אתר האוניברסיטה)

קווה.דוח קשה

מבקר המדינה יוסף שפירא פרסם דו''ח קשה במיוחד על התנהלות אוניברסיטת בר-אילן ככלל ונשיא האוניברסיטה פרופסור משה קווה בפרט. (

תקציב אוניברסיטת בר-אילן הוא כמיליארד ש"ח בשנה, כ-60% ממנו הוא מתקציב המדינה, כ-25% הם הכנסות משכר לימוד, והשאר - הכנסות של הקרנות, תקורות והכנסות שונות. ועל פי דברי המבקר הדברים מתנהלים בעיקר מלשכת הנשיא והמנכ''ל, חיים גליק שפרש בשבוע שעבר מתפקידו.

בנוגע לשכר הבכירים באוניברסיטה נכתב בדו''ח כי באוניברסיטת בר-אילן פועלת ועדה לקביעת שכר הנשיא, המשנים לנשיא, הרקטור, סגני הנשיא, המנכ"ל, סגן הרקטור והמבקר (להלן - הוועדה לקביעת שכר בכירים). עם זאת, נשיא האוניברסיטה הוא שקבע בפועל את שכר הבכירים באוניברסיטה, והוועדה לקביעת שכר בכירים שימשה למעשה חותמת גומי להמלצותיו. יתרה מזו, כשהוועדה לקביעת שכר בכירים קיבלה החלטות שלא תאמו את רצון הנשיא, הן לא הוצאו אל הפועל אלא שונו למפרע לפי הנחיותיו.בעניינים מסוימים פעל נשיא האוניברסיטה למתן תנאים חריגים לנושאי משרה בכירים, שלא באמצעות הוועדה לקביעת שכר בכירים ואף בלא להביא את הדבר לידיעתה.

עוד טוען הדו''ח כי הוועדה לקביעת שכר בכירים ובראשה פרופ' יעקב נאמן, לא מילאו את תפקידם בקביעת שכר הבכירים באופן אפקטיבי ואפשרו לנשיא האוניברסיטה להכתיב את עמדותיו בנושא זה.

 בנוגע לתנאי ההעסקה של מנכ"ל האוניברסיטה, מר חיים גליק נכתב כי נשיא האוניברסיטה, פרופ' קוה, הוא היחיד שחתם בשם האוניברסיטה על ההסכם להעסקת המנכ"ל, מר חיים גליק, ללא חתימה נוספת וללא חותמת האוניברסיטה, בניגוד לתקנון האוניברסיטה ולנהליה וכי הסכם העסקת המנכ"ל כולל תנאי העסקה חריגים. תנאים אלה ניתנו בניגוד להחלטת הוועדה לקביעת שכר בכירים ולא הובאו לפני הוועדה לקביעת שכר בכירים או לפני ועדת הקבע.

על אף החלטת ועדת הקבע והמלצת הייעוץ המשפטי החיצוני, החליט נשיא האוניברסיטה, פרופ' קוה, שלא להעביר את תנאי ההעסקה של המנכ"ל החדש, מר חיים גליק, לאישור הממונה על השכר כנדרש על פי הנחיותיהם של המועצה להשכלה גבוהה (להלן - מל"ג) ועל פי קביעת ועדת הקבע של האוניברסיטה כשהחליטה לאשר את המלצת ועדת האיתור ולבחור במר חיים גליק למנכ"ל.

פרופ' נאמן, שבתפקידו כיו"ר ועדת הקבע קבע כי "תנאי השכר של המנכ"ל הנכנס טעונים אישור הממונה על השכר", אישר בתפקידו כיו"ר הוועדה לקביעת שכר בכירים את מתווה הפעולה של נשיא האוניברסיטה, פרופ' קוה, שלא להעביר את תנאי ההעסקה של המנכ"ל לאישור הממונה על השכר כנדרש. בכך, תרם פרופ' נאמן למניעת המידע מהממונה על השכר.

 פחות משנה לאחר חתימת ההסכם המקורי להעסקת המנכ"ל, הוועדה לקביעת שכר בכירים נענתה לבקשת הנשיא, בעקבות פניית המנכ"ל אליו, ואישרה להעלות את שכר המנכ"ל החל מיום החלטתה. נמצא כי הסכם העסקת המנכ"ל שונה שלא באמצעות תיקון וחתימות לצדו, או באמצעות נספח עם ציון מועד השינוי, אלא באמצעות השארת ההסכם המקורי בעינו לרבות התאריך והחתימות המקוריים, למעט החלפת העמוד המקורי שבו מצוין השכר בעמוד חדש ובו נקוב השכר המתוקן. בפועל הועלה שכרו של המנכ"ל למפרע מיום תחילת עבודתו, בניגוד להחלטת הוועדה לקביעת שכר בכירים.

עוד נקבע בחוזה ההעסקה של מנכ"ל האוניברסיטה, כי הובטחה לגליק, הטבה עבור הצלחת פרויקט ה-ERP (מערכות מידע מוכללות) באוניברסיטה - פרויקט שביצועו טרם אושר באוניברסיטה בעת חתימת חוזה ההעסקה. מדובר בהטבה עתידית של 70,000 ש"ח עבור כל שנת העסקה של המנכ"ל, שתשולם עם סיום העסקתו. הטבה זו לא הובאה לדיון בוועדה לקביעת שכר בכירים ולא דווח עליה בוועדת הקבע שאישרה את ביצוע הפרויקט.

ההטבה האמורה ניתנה בניגוד להחלטת הוועדה לקביעת שכר בכירים, ולפיה התנאים הנלווים לשכר המנכ"ל יהיו כמקובל באוניברסיטה לנושא תפקיד זה, ובניגוד להמלצה המשפטית שקיבלה האוניברסיטה לבקשתה ממשרד עורכי דין המתמחה בדיני עבודה.יתרה מזו, אף שנשיא האוניברסיטה ומנכ"ל האוניברסיטה השתתפו בישיבה שבמסגרתה ועדת הקבע דנה בשאלה אם לאשר את ביצוע פרויקט ה-ERP באוניברסיטה, הם לא דיווחו לוועדה על ההטבה האמורה למנכ"ל האוניברסיטה בגין הפרויקט.

בדו''ח נטען כי נשיא האוניברסיטה - פרופ' משה קוה היה מעורב אופן לא ראוי בבחירתו לכהונה נוספת.על פי תקנון האוניברסיטה, לצורך בחירת נשיא, חבר הנאמנים של האוניברסיטה ממנה ועדת חיפוש לבחירת נשיא. על ועדת החיפוש להביא את מועמדה לאישור חבר הנאמנים, שיבחר וימנה את הנשיא. הליך זה צריך להתבצע בדרך שבה לא תהיה לנשיא האוניברסיטה המכהן שום נגיעה אליו ושום השפעה עליו אולם לשכת הנשיא במעורבות הנשיא הכינה טיוטת מסמך שבה כבר מצוינים שמותיהם של כל חברי ועדת החיפוש שקיבלו את המלצת הגופים המוסמכים, אף שחבר הנאמנים טרם מינה אותם. בטיוטה זו מצוינת החלטתם להמליץ למנות את פרופ' קוה לכהונה נוספת כנשיא כך שנשיא האוניברסיטה, פרופ' קוה, היה מעורב בהליך בחירתו שלו לכהונה נוספת כנשיא האוניברסיטה. טיוטת המסמך של ההחלטה להמליץ על המשך כהונתו הוכנה בלשכתו, והוא היה מעורב בניסוחה.

עוד נטען בדו''ח כי במכרז להפעלת מסעדה באוניברסיטה נבחרה חברה הקשורה לבני משפחתו של נשיא האוניברסיטה: חברת הבת של החברה הזוכה היא חברה שאותה מנהל גיסו של נשיא האוניברסיטה, אחותו של נשיא האוניברסיטה, רעיית מנהל חברת הבת האמורה, היא מרצה בכירה באוניברסיטת בר-אילן, ואחיינו של נשיא האוניברסיטה הוא בעל זכויות חתימה בה. חברת הבת לא יכלה להשתתף במכרז מאחר שלא עמדה בתנאי הסף שלו.

בנוגע להעסקת עובדים נטען כי במקרים רבים קודמו עובדים על סמך הנחיית נשיא או מנכ"ל בלי שהתקיים "מכרז" כנדרש וכי כל עובד חמישי לפחות הוא קרוב משפחה של עובד אחר.

מהביקורת עולה כי זה שנים רווח באוניברסיטת בר-אילן דפוס פעולה המתאפיין בהתעלמות מהתרעות של בעלי תפקידים, שומרי סף ומוכיחים בשער. למשל, היועץ המשפטי התריע בעניינים שונים והתעלמו מדבריו; היועץ המשפטי החיצוני, חיווה דעתו, וגם ממנה התעלמו; מר אליהו ספרוני, סמנכ"ל משאבי אנוש דאז, הסתייג ללא הועיל, עד שלבסוף נאלץ להתפטר; מר יואב לאב, מנהל מחלקת קרנות והשקעות, התריע ולא התקבלה דעתו; השופטת (בדימוס), בלהה כהנא, חברת ועדת הביקורת לשעבר, התריעה פעם אחר פעם ונאלצה להתפטר; מר יחזקאל ברנהולץ, חבר דירקטוריון חברת המסחור וחבר ועדת הקבע והוועד המנהל לשעבר, התריע חזור ושנה, וסופו שהתפטר; כך גם לגבי מבקר הפנים.

לסיכום נכתב בדו''ח כי:''ממכלול הממצאים המתוארים בדוח זה, על חומרתם, כמותם והיקפם, משתקפת תמונה קשה המלמדת על התנהלות בלתי תקינה של נשיא האוניברסיטה, פרופ' קוה, ומנכ"ל האוניברסיטה, מר גליק, עד כדי חשש לפגיעה בטוהר המידות. לדעת משרד מבקר המדינה, יש להפסיק לאלתר מודל התנהלות זה. הממצאים החמורים המתוארים בדוח זה מובאים להנהלת האוניברסיטה ולפתחו של חבר הנאמנים של האוניברסיטה, של מל"ג-ות"ת ושל הממונה על השכר, כדי שיפעלו ללא דיחוי לתיקון הליקויים, כל אחד בתחומו''.

 מאוניברסיטת בר אילן נמסר בתגובה כי "האוניברסיטה מוחה על הפער העצום בין האמירות הקשות וחסרות הבסיס המובאות בפרק מסקנות הדוח, לבין הממצאים המפורטים בגוף הדוח. ביטויים אלה מבוססים על פרשנות שאין לה אחיזה בעובדות המפורטות בדוח".

לגבי שכר הבכירים, נמסר כי "שכרם של העובדים הבכירים האקדמיים באוניברסיטה מותאם לשכרם של בכירים בכל האוניברסיטאות. נשיא האוניברסיטה, מתוקף תפקידו כעומד בראש המערכת, מעורב בגיוס עובדים בכירים וממליץ לוועדה לשכר בכירים על שכרם. המשכורות מאושרות כדין על-ידי הוועדה. בר-אילן היא מן המוסדות האקדמיים הראשונים שבהם יש כבר שנים רבות ועדה לשכר בכירים. עניין שכרם של העובדים הבכירים הוסדר על ידי פורום נשיאי האוניברסיטאות עם הממונה על השכר. שכרו של המנכ"ל והתנאים הנלווים לו הוגשו לממונה על השכר וקיבלו את אישורו". באשר למעורבות לשכת הנשיא בהליכי בחירתו, נכתב כי "מעורבות זו הייתה טכנית בלבד, בשל פרישתה של עובדת שטיפלה בנושא באותם ימים. מבקר המדינה אישר כי מינוי חברי ועדת החיפוש נעשה כדין ולא נפל בו פגם. עם זאת, ההערה נלקחה בחשבון ובעתיד הנושא יטופל גם ברמה הטכנית על-ידי גורם באוניברסיטה שאינו חלק מלשכת הנשיא".

לגבי הפעלת המסעדה נכתב כי "הדוח עצמו קובע כי נשיא האוניברסיטה כלל לא היה מעורב במכרז שבו נבחרה החברה לניהול המסעדה. החברה, שזכתה כדין, אינה נשלטת על-ידי קרובי משפחתו של הנשיא".

בסוגיית הנפוטיזם, נכתב כי "המנכ"ל פעל ללא לאות לצמצם את תופעת ההעסקה של קרובי משפחה. ב-5 שנות כהונתו התקבלו לעבודה 434 עובדים חדשים, רק 4 מהם היו בני משפחה של עובדי אוניברסיטה והם אושרו על ידי ועדת חריגים".

בנושא כפילות במימון אחזקת רכב למנכ"ל, נמסר כי "לא היו דברים מעולם. המנכ"ל לא קיבל כפל אחזקת רכב. המנכ"ל היה זכאי לרכב ממקום עבודתו הקודם, ועל כן המיר את עלות האחזקה בתשלום השווה לה, לתקופה קצרה".

 

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

    לא קיימות תגובות לכתבה.

Fatal error: Call to undefined function: json_decode() in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 49