דעה:''לא היה לי מושג שאני צריכה לבחור את חברותיי על פי המוצא שלהן''.

אריאל גור אריה בת שירות לאומי המשרתת במוסקבה הזדעזעה ממחאת יוצאי אתיופיה, נזכרה בשורשיה הרוסיים והבינה שבשבילה ''עדה זה רק אוכל''.

אריאל גור אריה ו31/05/2015

אילוסטרציה (צילום: יחסי ציבור)

אני נמצאת עכשיו בגולה, מוסקבה שמה. אני נמצאת במוסקבה מטעם מדינת ישראל, מטעם השירות הלאומי, והלב שלי מתכווץ.גדלתי בישוב רבבה, ישוב קהילתי-דתי בשומרון, כבת של גיורת, יוצאת רוסיה.
אימא שלי לא דיברה איתנו בבית רוסית, מעיקרון, אף פעם לא שאלתי למה, עד השנה, כאשר באה לבקר אותי בשליחות שלי, שבה אני שוברת שיניים וראש כדי להבין ולדבר את השפה. התשובה שלה צמררה אותי, "בקזאחסטן הייתי יהודיה (ככינוי גנאי) למרות שלא הייתי, וכשהגעתי לארץ הפכתי להיות ''הרוסייה'', לא רציתי שהילדים שלי יסבלו בגלל המוצא שלהם."

גדלתי בחברה מעורבת, אצלנו בישוב אף פעם לא עשו עניין מעדות, גם לא ממוצא ההורים או מצבע העור. עד גיל מאוד מאוחר חברות שלי לא ידעו שאימא שלי רוסייה, בטח ובטח לא שהיא גיורת. אצלנו זה לא היה "אישו". רוב חברותיי גדלו במשפחות מעורבות- אימא הונגריה ואבא תמני, אימא ספרדייה ואבא אשכנזי, אימא פולנייה ואבא מרוקאי- זה לא עניין אף אחד- גדלתי איתן מגיל שנה, היינו ביחד אצל המטפלת, הלכנו ביחד למעון, לגן, לכיתה א', ולאולפנה.בחיים לא הייתי צריכה לחשוב על צבע העור של אחת מחברותיי, אכלתי מהסירים של כולם, ישנתי בבתים של כולן, כולם גידלו את כולם. לא היה לי מושג שאני צריכה לבחור את חברותיי לפי אופן המוצא שלהן.אף פעם לא התייחסו אלי שונה בגלל שאני ממוצא רוסי, ואף פעם לא התייחסתי שונה לאחת מחברותיי (או לאף אדם) בגלל צבע עורו, מוצאו, עדתו והמבטא שלו.

בשנת השירות הלאומי הראשונה שלי בכפר הנוער ימין אורד, נתקלתי בעולים שמגיעים מרוסיה, אוקראינה, אתיופיה, צרפת, ברזיל וסודן. בהיסטוריה של הכפר המדהים הזה תוכלו למצוא עולים כמעט מכל מקום בעולם. עבדתי עם בנות מתוכנית נעל"ה (נוער עולה לפני הורים) דוברות רוסית. החוויה הייתה מדהימה, הכפר, הבנות, הצוות, הבנות שירות, החניכים- גם אם הם לא היו שלי- נתנו לי המון.
אחד מעקרונות כפר הנוער הכי בולטים זה "דע מאן באת", הכפר מאמין שאתה צריך להכיר במורשת, בתרבות ובמסורת של המוצא שלך. תהיה גאה במי שאתה ולשם ההדגשה הכפר עשה ימי שיא של כל עדה ועדה. בליל שפות מטורף שאתה נהנה להקשיב לו כשאתה הולך ברחבי הכפר. רק אז הבנתי את השנאה המיותרת שנוצרה בעם שלנו. פתאום הבנתי שיש אנשיםשמייחסים חשיבות לצבע עור, למבטא, למדינה בה נולדת. זהו החינוך שאנחנו מעניקים לילדים שלנו. שאם אתה שחור אתה לא יכול להיות חבר של לבן. שאם יש לך מבטא רוסי, את לא יכולה לצאת עם דובר צרפתית והכפר מנסה לתקן את העוול הנוראי שנוצר בחברה שלנו.ראיתי הכל בכפר, גם את השנאה וגם את האהבה הנוצרת. זוגות-זוגות של אתיופי ורוסייה, רוסייה וצרפתי, ברזילאי עם ישראלית ועוד שילובים רבים. ועצוב לי שזה מה ששימח אותי, כי הבנתי שרק ככה מתקנים חברה.

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

    לא קיימות תגובות לכתבה.

Fatal error: Call to undefined function: json_decode() in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 49