אשת התקשורת סיון רהב מאיר התארחה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל. בשיחה עם סטודנטים אמרה רהב מאיר: "אני לא דוסית מחמד, אני לא מרגישה שאני מייצגת מיעוט. לדעתי מה שאני מייצגת ומרגישה מרגיש חלק ניכר מרוב הציבור. כל סקר מעיד על כך, יש ציבורים עצומים שלא מקבלים קול בתקשורת המיינסטרים.
אביעד ברטוב 30/05/2018
עוד אמרה רהב-מאיר: "אנחנו מוצפים בכל כך הרבה הבל וזבל. הדיון לא צריך להיות רק בין שמאל לימין. השאלה האמיתית היא לא רק אם התקשורת שמאלנית או ימנית, אלא האם התקשורת מטומטמת. יש פה ושם איים של איכות, אבל בואו נודה, אנחנו מוצפים באוקיינוסים של הבל ושל זבל. מתווכחים כל היום על החדשות, בלי להתייחס לריאליטי, לבידור, לפרסומות. זה הרבה יותר מטריד".
לדבריה, הייתה צריכה לקום מזמן קואליציה של הורים מכל המגזרים שאכפת להם ממה שמתפרסם: "אין אפילו דיון מה ראוי לשדר ומה לא, שחזורים של רציחות, תיעודים מזעזעים, הכול הולך. דוגמה קטנה: לא ייתכן שנראה בלופ, שוב ושוב, קטעי וידיאו מאירוע שבו מטפל זר מתעלל בקשיש. אני באופן אישי ביקשתי להפסיק להראות את זה פעם באמצע שידור. זה מקהה את החושים שלנו. אבל אני לא רוצה רק לומר מה לא, אלא מה כן. איך התרבות שלנו והיהדות והציונות והידע – הם חלק מפס הקול. המטרה היא לא רק להתרחק מהקיים, אלא ליצור אלטרנטיבה".
רהב-מאיר לא הצטרפה לאישים הדתיים שמתחו ביקורת חריפה על השימוש בתפילין בתוכנית "ארץ נהדרת". לדבריה: "הרבה יותר מפריע לי זה 'ג'ירו דה איטליה' בשבת. אני מעדיפה אלף מערכונים ב'ארץ נהדרת' ולא פעם אחת חילול שבת. הרי לא היו מעזים לערוך אירוע כזה בישראל ביום השואה או ביום הזיכרון. אני לא טוענת שצריך לכפות, אני רק אומרת שעצוב שלא עצוב לנו. שפשוט לא אכפת לנו שהסמל שלנו נרמס. הרי יכולנו למנף את זה, עם רכיבה לעבר האופק ונרות שבת עם כניסת השבת, ועם המשך הנסיעה בהתלהבות עם צאת שלושת כוכבים ראשונים, יש לנו מוחות שיכלו לפצח את זה ולעשות מזה מגה-אירוע דווקא סביב המסר הייחודי של ישראל".
חלק ניכר מן השאלות של הסטודנטים, במסגרת אירוע "מפגשים עם התעשייה" באולפן הטלוויזיה של ביה"ס לתקשורת, הוקדשו לפעילותה בנושאי יהדות בתקשורת החדשה: "מפעל 'הווטסאפ היומי' מונה היום עשרות אלפי עוקבים, עם מתנדבים שמפיצים את החומרים וגם מתרגמים את התוכן לחמש שפות שונות ברחבי העולם. אני חושבת שגם זה נקרא תקשורת, להעביר קול שיוצא מישראל, דרך הפלטפורמות החדשות, אבל מתבסס על המקורות העתיקים שלנו".
על השאלה איך החל העיסוק בניו-מדיה היא סיפרה: "הגעתי לעיסוק בפלטפורמות החדשות, אחרי שנולדה בתנו יהודית. הבנתי שאני לא מוכנה לעשות שוב מאותו דבר. וממילא כוח התקשורת המסורתית ירד ונוצרו ערוצים חדשים, שבהן האינפורמציה היא חופשית. חשבתי על הרעיון של לחבר נושאי דת עם הטכנולוגיה החדשה. היום אדם הוא תבנית נוף הפיד שלו, ולכן חשוב שיהיה בפיד שלנו מקום לרמב"ם, לרש"י, לפרופ' נחמה ליבוביץ. כל מי שנפטר – אם לא נשים אותו בפיד, עלול להישכח, או להיות מוכר רק למי שלומד ומעמיק. זה כמובן נפלא וחשוב ללמוד במסירות ובעמל, אבל מה עם מי שלא?".
ביחס להדרת נשים, סבורה רהב מאיר כי השפלת נשים מתרחשת בפרסומות בכביש איילון בהיקף נרחב ומקיף, אבל משום מה נטפלים לתופעות שוליים קיצוניות ואפילו הזויות: "אנחנו כושלים בעיקר, בכבוד לגוף האישה והגבר. ME TOO זה ההוכחה לכך. יש פה בעיות שטרם נפתרו. צריך שינוי של ממש בתחום הזה, של דיסטנס, של כבוד, של יחס ענייני. הלוואי שזה יהיה השלב הבא בסיפור הזה".
