תוכנית ה''התכנסות'' למפלגות גדולות

דוקטור אשר כהן קורא לאיחוד של המפד"ל עם הליכוד

ד"ר אשר כהן ו

במחזוריות קבועה עד כדי הפיכתו לטקס קבוע מתעורר השיח הציבורי סביב הרעיון לשנות את שיטת הממשל בישראל. הרקע לכך הוא התחושה שכך לא ניתן להמשיך, שהמצב בלתי נסבל וכיוצא באלה ביקורות הולכות וגוברות. התחושות בדבר היעדר היעילות המשווע של הממשל בישראל אכן מוצדקות. על רקע תחושת הכישלון בניהול המלחמה בקיץ והיקפי השחיתות מתקבלת תוצאה הרת אסון לדמוקרטיה הישראלית: חוסר אמון הולך וגובר במערכות הפוליטיות.

הבעיה הגדולה ביותר הזוכה לתשומת לב היא בעיית חוסר היציבות המתבטאת במספר גדול של מפלגות. מספר זה מחייב השקעה רבה בהרכבת הרוב הקואליציוני. לאחר מכן מושקעים משאבים רבים בתחזוקה השוטפת של הקואליציה מכיוון שהיא מורכבת ממספר רב של שותפות המושכות לכיוונים שונים ואף מנוגדים. כשהקואליציה קטנה וכל שותפה חיונית להשגת הרוב, מתעוררת גם בעיית הסחטנות הפוליטית המתפרצת בקביעות.

מבחינת השיח הציבורי וההצעות השונות שתכליתן להתמודד עם תופעת ריבוי המפלגות בולטת הצעה שהועלתה על ידי גורמים רבים שעסקו בסוגיה. שינוי זה ישתקף בקביעה חוקתית ש"ראש הממשלה יהיה ראש הסיעה הגדולה בכנסת". למרות שבמבט ראשון זה נראה שינוי קל, התוצאות הצפויות של קביעה זו הן בעלות השלכות נרחבות על יחסי הכוחות בכנסת. מהרגע שהמפלגות והבוחרים יידעו שראש הממשלה יהיה ראש הסיעה הגדולה בכנסת לא כתוצאה טבעית מתבקשת או כמה שקורה ממילא, אלא כקביעה חוקתית מחייבת ונתונה מראש, הכול עשוי להשתנות. כל ההתארגנויות המפלגתיות, ניהול מערכת הבחירות והתנהגות הבוחרים יושפעו מהשאיפה של המפלגה הגדולה בגוש להיות הסיעה הגדולה כדי להשיג את תפקיד ראש הממשלה.

המפלגות הגדולות

כל אחת מהמפלגות הגדולות המציגות מועמד לראשות ממשלה תשאף להתאחד עם כמה שיותר מפלגות קרובות אליה כדי להגיע למעמד המפלגה הגדולה. פיצול מפלגתי בתוך הגוש אומנם עשוי להביא ליותר קולות וחברי כנסת לגוש הפוליטי, אולם הישג כזה יהיה חסר משמעות אם המפלגה הגדולה תגיע רק למקום השני, ובכך תפסיד את תפקיד ראש הממשלה.

המפלגות הקטנות

לא מן הנמנע שמפלגות קטנות ישאפו לאיחוד פוליטי כדי שלא לפגוע בזכייה בשלטון של המפלגה הגדולה הקרובה אליהן. כך, לדוגמה, אם רוב מכריע של הבוחרים הציונים הדתיים מעדיף את שלטון הליכוד, התמודדות עצמאית, גם אם היינו מניחים שהיא מביאה להישגים סקטוריאליים, עלולה להביא את הליכוד למקום השני ובכך להפוך את ההישג בבחירות לחסר משמעות מעשית. מכאן שגם לחלק מהמפלגות הקטנות יהיה אינטרס להתאחד עם המפלגה הגדולה הקרובה אליהן.

 

התנהגות הבוחרים

לבסוף, שיקוליהם של הבוחרים עצמם ישתנו מן היסוד. בכל מערכת בחירות יש רבים המתלבטים בין המפלגה הקטנה, הנתפסת כמייצגת במדויק יותר את הבוחרים, לבין המפלגה הגדולה בגוש המתמודדת על השלטון. סביר להניח שההתלבטות בין המפלגה הגדולה, למרות ריחוקה היחסי מהבוחר, לבין המפלגה הקטנה תוכרע בקרב בוחרים רבים לטובת המפלגה הגדולה.

הסיכוי הנמוך להתכנסות המפלגות

מניתוח יחסי הכוחות כיום נראה שהסיכוי להעברת השינוי המוצע במערכת הפוליטית נמוך. לקדימה אין אופציות רבות לצירוף מפלגות קטנות מלבד הגמלאים שגם אם זכו להישג מפתיע עדיין חסרים תשתית ארגונית ובסיס תמיכה רב שנים. מר"ץ משמאל, כל המפלגות הדתיות וישראל ביתנו אינן רלוונטיות להצטרפות לקדימה.

ש"ס תתקשה מאוד להצטרף למערך מפלגתי עם הליכוד הכרוך במחויבויות שאינן עולות בקנה אחד עם מדיניותה בתחום דת ומדינה שבו היא מתפקדת כמפלגה חרדית מובהקת. היא צפויה להתנגד לשינוי המוצע על רקע החשש מבריחת קולות לליכוד. ישראל ביתנו צפויה אף היא להתנגד לשינוי. בוחרים רבים התומכים כיום בליברמן, לא יעשו זאת במקרה שתמיכתם תתברר כפוגעת בסיכוי של הליכוד לזכות בתפקיד ראש הממשלה. העולה מכאן שחלק ניכר ממרכיבי הקואליציה עלולים להיפגע משינוי כזה ולכן קשה לראות כיצד מתגבשת תמיכה של רוב בכנסת לקביעה שראש הממשלה יהיה ראש הסיעה הגדולה בכנסת.

הליכוד והציונות הדתית: הצעה להקמת חיי"ל - חזית ישראלית יהודית לאומית

ההתנגדות הצפויה על רקע צירוף האינטרסים הפוליטיים פותחת פתח לליכוד ולציונות הדתית הנמצאות באופוזיציה להוביל מהלך של עיצוב סדר היום הציבורי גם אם לא בטוח שיצליח מבחינה מעשית. שני הגורמים לא רק יצהירו מהפה ולחוץ שהם תומכים בשינוי, אלא יהיו הראשונים להדגים בפועל כיצד הם תורמים להפחתת מספר המפלגות באמצעות איחוד.

רוב מכריע של הציונים הדתיים תומכי כל המפלגות מעדיפים את שלטון הליכוד. הרשימה המאוחדת מיצתה עד תום את כוחה. גם אם נניח שפיצול מפלגתי בעתיד יעלה את כוחן הכולל, לא מדובר בשינוי משמעותי. לציונות הדתית ניתנת כאן הזדמנות להפוך את סיסמאות התמיכה באחדות העם למהלך פוליטי באמצעות הקמת מפלגה לאומית גדולה שאותה יוביל הליכוד. מבחינתה, עדיף לנהל משא ומתן עם הליכוד המחזיק בפועל ב-12 מושבים מאשר לנהל אותו בעתיד. הליכוד, המוביל ממילא בסקרים, יזכה כאן במעמד של מפלגה המובילה את סדר היום של שינוי השיטה, דבר העשוי ליצור דינמיקה של שיח ציבורי חיובי שאף יביא לתוצאות.

כך יתנהל המשא ומתן: הציונות הדתית תבוא עם ההצעה שבכל שלישיה יהיה נציג ציוני דתי תוך התבססות על המצב הנוכחי של המפלגות ושקלול הסקרים החיוביים מבחינת הליכוד. הליכוד יתנגד, בצדק מבחינתו, ויציע ציוני דתי בכל חמישייה ברשימה. זה ייגמר בערך באמצע, נציג ציוני דתי בכל רביעייה.

תהיה אשר תהיה התוצאה, לליכוד ולציונות הדתית, הקרובים ממילא, יש הזדמנות לעיצוב סדר היום.

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

  1. כתבה מדהימה
    (23/01/2007)
    אין על ד"ר כהן

Fatal error: Call to undefined function: json_decode() in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 49