קנדה, הביטחון והדמוגרפיה השאירו את הילארי בחיים

הסנאטורית מניו יורק עשתה קאמבק מרשים, ניצחה גם באוהיו וגם בטקסס, והחזירה לעצמה סיכוי לגיטימי לנצח במירוץ. מנגד, ג'ון מק'קיין סגר עניין והוא ממתין לעולה השני\יה לגמר

רחביה ברמן 05/03/2008

align="justify">הילארי קלינטון עשתה בדיוק את מה שהיתה צריכה לעשות, ניצחה באוהיו (בהפרש נאה מאד) ובטקסס (בדוחק, אבל ניצחה), וסיפקה לעצמה את כל ההצדקה הדרושה כדי להמשיך להילחם על המועמדות הדמוקרטית לנשיאות ארה''ב. קלינטון חרשה את שתי מדינות המפתח (אוהיו המערב-תיכונית וכחולת הצווארון וטקסס הדרומית, הקשוחה והמיוחדת), עלתה על נוסחה שכנראה היטיבה עמה (''אובאמה לא מוכן להיות המפקד העליון''), וגם מצאה שערוריה זוטא שבוודאי לא עשתה טוב ליריב - ועל כך נרחיב מיד.

אובאמה מצידו לא פישל, אבל בהחלט לא הצליח להמשיך את המומנטום שצבר ב-11 ניצחונות פריימריס רצופים, וכעת הוא יצטרך לשכנע - את הבוחרים ואת תומכיו במפלגה, במיוחד "צירי העל" החופשיים לתמוך בכל מועמד - שההזדמנות שלו לא באה וחלפה לה.

הסנאטור מאילינוי צפוי להמשיך להחזיק ביתרון של קרוב למאה צירים גם לאחר ניצחונותיה של יריבתו אמש. בטקסס ייתכן שהוא אפילו יזכה ברוב זעום מבין הצירים של המדינה, זאת בשל כללי המירוץ המורכבים בטקסס, הכוללים גם אלמנט של הצבעה בקלפי וגם של הצבעה בוועידות. הילארי גברה על אובאמה בשלב הצבעת הקלפי בהפרש מינימלי של 51-49. בשיטה זו מחולקים שני שלישים מהצירים. בשיטת הוועידות, בה מחולקים שליש מהצירים, מוביל אובאמה בהפרש גבוה בהרבה - 54-46 בערך, נכון לשעה זו (הספירה טרם הסתיימה כליל). יוצא, אם כך, שהילארי לא תצמצם כלל את הפער בספירת הצירים בטקסס. ניצחונה המרשים באוהיו, עם זאת, יצמצם את הפער בכ-15 צירים.

אז למה לא הצליח אובאמה לנצח גם כאן, כפי שניצח בכל התמודדות בחודש האחרון? ומדוע נבלמה התקדמותו בשתי המדינות ביומיים-שלושה האחרונים? יש לכך מספר סיבות: הגורם העיקרי הוא הדמוגרפיה. הילארי הובילה לאורך כל הדרך בשתי המדינות הללו (אובאמה נטל יתרון קלוש עד חסר משמעות ובעיקר זמני בכמה סקרים בטקסס). הסיבה לכך היא שבטקסס יש המון היספאנים - המגזר בו אובאמה מצליח פחות מכל - ואילו באוהיו יש הרבה אנשי צווארון כחול, נטולי תואר אקדמאי המרוויחים פחות מ-50 אלף דולר בשנה - האוכלוסייה בה הילארי מצליחה יותר מכל.

בנוסף לכך, יש להוסיף את הסיפור שטפלו אנשי הילארי ביומיים האחרונים על אובאמה, לפיו הוא העביר לשגרירות קנדה בארה"ב מסר כי כל דיבוריו על כוונה לתקן את הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקאי ("נאפט"א") נועדו לצרכי בחירות ואין לקחת אותם ברצינות. אובאמה הצליח לתקן מקצת מהנזק, אולם לסיפור יש רגליים מסוימות וכנראה שהיועץ הכלכלי הבכיר של אובאמה אכן הרשה לעצמו מעט יותר מדי בעת פגישה בשגרירות הקנדית. אז כמו שאומרים בסאות'פארק - Blame Canada!

סיבות נוספות לעצירת ה"אובאמנטום" הן הסיפור על קשרים בין הכומר של אובאמה למטיף הגזען לואיס פרחאן (זאת למרות שאובאמה עצמו התנער מפרחאן חד משמעית), וכן אולי הצלחה מסוימת לטקטיקת "מי אתם רוצים שיענה לטלפון האדום בבית הלבן?" של הילארי.

בצד השני של המפה, הכל הרבה יותר ברור. בניגוד לתחזית של החתום מעלה, ג'ון מק'קיין דווקא כן צבר די צירים בארבעת המירוצים אמש כדי לסגור את הסיפור רשמית. מתחרהו העיקרי, מייק האקבי, בירך את מק'קיין והודיע שיעשה הכל לסייע לו לנצח. המתמודד הרפובליקאי האזוטרי, חבר הקונגרס רון פאול, מסרב בשלב זה לפרוש מהמירוץ, והוא כנראה מקווה לקושש מספיק צירים על שמו כדי לקבל זמן נאום בוועידה הרפובליקאית בסוף הקיץ. מק'קיין תקף בנאומי הניצחון שלו את יריביו הדמוקרטים, ותוך שימוש בפרסומת הטלפון של הילארי, אמר "אני היחיד שמתאים לענות לטלפון". כעת צריך מק'קיין לקוות שבעיות מימון הבחירות שלו לא ישובו לרדוף אותו, ושלא תתעורר אצלו בעיה בריאותית שתזכיר לבוחרים את גילו המתקדם (72).


מתוך אתר "סקופ"