''הספר השחור'' - קידוש השינאה

חוברת שיוצאת לאור ע''י 'המטה העולמי להצלת העם והארץ' מנציחה את השינאה בארץ ומלבה אותה.
לקרוא ולא לסלוח.

שחר וייסמן 29/04/2007

rong>"שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה" (יבמות סב ע"מ ב).

בשבת נתקלתי בחוברת, לא קטנה, שהייתה מונחת בין עלוני השבת וכותרתה "תדפיס מתוך: הספר השחור - זיכרון להנצחת גוש קטיף וצפון השומרון והנצחת פשע הגירוש והחורבן". החוברת יצאה לאור על ידי 'המטה העולמי להצלת העם והארץ' והיא חלק מספר שלם המיועד לצאת. על דברי המבוא לחוברת חתומים הרב שלום דובער הלוי וולפא והרב יקתיאל ראפ.

במבוא ישנה הקבלה בין פינוי יישובי עזה לאינקוויזיטורים בספרד ולנאצים בגרמניה.
ההתנתקות מוגדרת כ"מעשה סדום" והרבנות הראשית לצה"ל "מכרה את נשמתה לשטן".

***

העיתוי שבו יצאה החוברת, הוא זה שמחריד באירוניה שלו.

אנו נמצאים בעיצומה של ספירת העומר, הימים בהם אנו נוהגים מנהגי אבלות על מותם של תלמידי רבי עקיבא - אותו רבי עקיבא שדיבר על מצוות 'ואהבת לרעך כמוך' - ותלמידיו מתו כשבחרו לנהוג בדרך ההפוכה: חוסר כבוד.

החוברת נוטפת שינאה. מקדשת את הטמא ומפלגת את העם. כל עמוד מעוטר בראשו בכיתוב האדום הזועק "זכור את אשר עשה לך אריאל שרון". הדפים מלאים בתמונות של תושבי חבל עזה שפונו מבתיהם, תמונות של הבתים היפים, מלאי העץ והירק ומנגד - תמונות של הריסותיהם. בין תמונות אלו משובצות תמונות של חיילים וקצינים שהשתתפו בפינוי, חלקם מוזכרים בשמם ובחלקם מובטח "פרס נאה" למי שישלח זיהוי של אחת התמונות אל המערכת.

שינאת חינם

שינאה היא כמו אש - יוקדת, בוערת, מכלה. לא ישלוט בה האדם. ותוצאותיה - אדמה חרוכה. שמיר ושית. מי אתם, הרבנים דובער וראפ, שתקחו על עצמכם את האחריות לתוצאות דברי השיטנה הרשומים בחוברת?! איזו זכות יש לכם לבזות כך את קציני צה"ל ואת כוחות המשטרה? פרסום חלק משמות הקצינים והמשחק של זיהוי החיילים תמורת פרס הוא הלבנת פנים ברבים, של אלו שרק מילאו פקודות וזהו פשע.

"זכור את עשה לך אריאל שרון" והכיתוב הבולט "יש דין ויש דיין" לא משאירים הרבה מקום למשחק של פרשנות. ההקשר ברור. מי שמלבה את השינאה אינו שולט בתוצאותיה העתידיות. לא זכור לי רב אחד שלקח אחריות על מעשיו של יגאל עמיר. לא היה רב אחד שהודה כי מדבריו ניתן היה להבין כי יש לרצוח את יצחק רבין ז"ל. אם יבוא היום ויקרה משהו נוסף חו"ח - יש לנו כבר 2 שמות להפנות כלפם אצבע: דובער ו-ראפ.

לזכור את המפונים

אני לא בא לטעון כי על כולם מוטלת חובת ''ואהבת לרעך כמוך'' ולפיכך מפוני גוש קטיף צריכים להתגבר על כאבם, למחול ולהפנות את הלחי שניה.
לא. זוהי בקשה בלתי אפשרית לבני-אדם שאיבדו את כל אשר עמלו למענו. ואילו עלינו לזכור ולהזכיר את העמל ואת החיים שהושקעו במקומות אלו.

אולם חוברת זו, אינה מסמלת את הצורך לזכור את היישובים כיעד אידיאולוגי, אלא משלהבת את המאבק האישי, בין יהודי ליהודי, שהתנהל בזמן הפינוי. 'המטה העולמי להצלת העם והארץ' הוא בדיחה של הפוך על הפוך, שהייתה מצחיקה אילולא המציאות הייתה כה עצובה.

הדרך להצלת העם והארץ וודאי לא עוברת בנתיב שכולו שנאה (שעליה חרב ביהמ"ק השני) וחוסר כבוד. זוהי אינה דרך שכוללת השפלה של כוחות צה"ל וזוהי אינה דרך של נאצות ושל בוז. את הכספים שמבקשים ב'מטה העולמי להצלת העם והארץ' לאסוף, אין לתרום למען קידום הפילוג והשנאה, אלא יש לפעול בדרך של אהבת האחר. במקום להפיץ את הרוע המתועב המגולם בחוברת זו, היה ניתן עם אותן תמונות בדיוק - של התושבים המפונים - לפנות ללב. לבקש עזרה עבורם. למצוא מקומות עבודה חדשים למי שצריך, לאסוף כספים לשיפור איכות הדיור שלהם ולתת סיוע פסיכולוגי לילדים הצעירים שנעקרו מביתם.

כסף המגיע בדרך זו, היה מגיע באהבה ותורם לאחדות העם, ולא נובע מהסתה ומחלוקת. דרך השינאה אינה הדרך היהודית. וכיום, דרך זו מובילה אותנו לסף אבדון.

תואר "רב" אינו רק היכולת לעבור את בחינות ההסמכה לרבנות - הוא הידיעה להתנהל באורח חיים יהודי ולחנך אחרים לנהוג כך. החתומים על החוברת - שלום דובער הלוי וולפא וחברו - יקתיאל ראפ אינם ראויים להיקרא רבנים וחוברת הזו אינה ראויה להיקרא כלל - מקומה הוא בלב ליבה של מדורת ל"ג בעומר.