2,000 משתתפים בכנס התנועה הירוקה-מימד

התנועה הירוקה-מימד קיימה אמש כינוס ראשון בגני התערוכה.ח"כ הרב מלכיאור: "זהו ערב של תקווה - לחינוך, לסביבה, לעתיד מדינת ישראל"

עמיעד טאוב 19/01/2009

(צילום: אורח)

למעלה מ-2,000 תומכים מכל רחבי הארץ הגיעו אמש לכנס הבחירות  שקיימה התנועה הירוקה-מימד בגני התערוכה בתל-אביב. ניידת שידור מיוחדת תיעדה את האירוע, ונאומיהם של ראשי המפלגה שודרו על מסכי ענק. ראשי המפלגה הבטיחו באירוע דווקא עכשיו להיאבק על חינוך ציבורי חינם, איכותי ונגיש לכל ילד, להילחם על אוויר נקי, שטחים ירוקים ותחבורה ציבורית מודרנית, לבנות חברה שוויונית שטוב ובטוח לחיות בה, לבלום את הקומבינות של פוליטיקאים ובעלי הון, להתנגד לכפייה דתית ולהתחבר לשורשים ולמסורת. בשיאו של הערב פשט ח"כ הרב מלכיאור את החליפה השחורה הנצחית ולבש את חולצת התנועה הירוקה-מימד.

הרב מיכאל מלכיאור, מראשי התנועה הירוקה-מימד אמר הערב כי "אסור שהנושא הבטחוני על כל חשיבותו שוב יגרום לכך שנלך לבחירות וניתן לפוליטיקאים במפלגות הוותיקות לדרדר שוב את החינוך, את הסביבה, את החברה ואת הרווחה. ואני יכול להבטיח לכם, כשאנחנו נהיה בכנסת- כל המפלגות הוותיקות ירוצו לקבל חברות בוועדת חוץ ובטחון, ובזמן הזה אנחנו נרוץ לוועדת חינוך, רווחה, כספים, איכות הסביבה. ושם אנחנו נייצג אתכם. ראיתי פה צעירים נחושים ואידיאליסטים, שרוצים תכנון נכון, ירוק, סביבתי - שלא יהיו אסונות. אנשים שאוהבים את הארץ הזאת ולא מבינים למה דווקא פה צריכים להיות הנחלים הכי מזוהמים בעולם, למה אנחנו צריכים לייבש את ים המלח והכנרת, למה בים התיכון שפעם היו דגים היום יש רק זיהום , ביוב ורעל".

ערן בן-ימיני, מראשי המפלגה, אמר בכנס: "כאן, באולם הזה, יושבים האנשים שעשו את המהפכה הסביבתית בארץ והפכו את התנועה הסביבתית לתנועה האפקטיבית ביותר לשינוי חברתי בישראל. אומרים שהצעירים התנתקו מהפוליטיקה - זה לא נכון. הפוליטיקאים הם שהתנתקו מהצעירים ומהחברה בכלל. התנועה הירוקה-מימד תחזיר את הצעירים, הסטודנטים ושאר האזרחים בישראל למעגל מקבלי ההחלטות. התפקיד שלנו הוא לא רק לנצח בבחירות, אלא להחזיר לישראל את התקווה. אנו קוראים לפעילים שהגיעו לכאן בהמוניהם הערב לצאת ולהפיץ את התקווה - בבית, ברחוב, בעבודה ובמילואים יש המון נושאים - תחבורה ציבורית, חינוך, רווחה - שהפוליטיקאים היום לא עוסקים בהם. נכון, יש נושאים מדיניים, והם חשובים, אך לא ניתן לנושאים האלה למחוק ולהשטיח את השיח בכל אותם נושאים שהם לדעתנו לא פחות חשובים - חינוך, סביבה, בריאות, רווחה.

פרופ' אלון טל: אני גדלתי בצפון קרוליינה, אזור כפרי ומאוד אמריקאי, בבית מאוד ציוני. דיברו הרבה על מדינה רחוקה ומיוחדת, סיפרו שלמרות אלפי שנות הזנחה ושממה התחילו בגאולת קרקע והצליחו להפריח את השממה. סיפרו לי שבישראל יש דגש על צדק חברתי ושוויון זכויות לכולם. סיפרו לי שמבחינת ערבות הדדית, ישראל זה סוף הדרך, שרוח ההתנדבות ושיעור ההצבעה בחירות חסרי תקדים.

לכן בגיל 17 עליתי ארצה, אבל גיליתי מציאות קצת אחרת. אבל גם ראיתי שרבים מאוד מאזרחי ישראל לא נטשו את החלום. אני רואה סביב כה הרבה חברים, שותפים לדרך, שהובילו את המאבקים, הקמפיינים, הפגנות, החקיקה. עבדנו ועשינו. והתחלנו להפנים שאי אפשר להפנים בין בעיות הסביבה לבעיות החברה.

מדינה חד פעמית שיודעת לזרוק לפח אשפה כל מוצר באריזה גם מסוגלת בקלות להשליך את הקשישים שלה לעת זיקנה. וממשלה שמוכנה לוותר על חוף הבונים וחוף פלמחים מוכנה גם לותר על חינוך מצוין לכל ילד וחברה שלא יכולה לספק תשתיות בסיסיות למגזר הערבי לעולם לא תשקם את נחליה".