חג הסיגד יוצא לדרך

החג ייחגג מחר ברחבי הארץ ובבנייני האומה ייערך האירוע המרכזי. דני קסהון, מנכ"ל נציגות הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל: "אנו שמחים כי חוק 'חג הסיגד' שנכנס לתוקפו בשנה שעברה הפך את החג מחג אתיופי לחג לאומי וממלכתי. אנו מזמינים את כלל האזרחים לבוא ולחגוג איתנו ביחד באירועים השונים".

עמי שרון 15/11/2009

(צילום: אורח)

(צילום: אורח)

ביום ב' 16/11, כט' חשוון, ייחגג חג הסיגד, חג יהודי אתיופיה חג הסיגד - חג לאומי ישראלי במהלך היום יגיעו אלפי בני העדה לטקס תפילה מסורתי בטיילת ארמון הנציב. בערב ייערך האירוע הממלכתי בבנייני האומה במעמד שרים וח"כים. שחקנים, זמרים וספורטאים יוצאי העדה יופיעו בערב. במקום תיערך תערוכה של אומנים אתיופים

החג שהחל אצל יהודי אתיופיה כחלק מהמחויבות שלהם לעם היהודי ולארץ ישראל. מצוין בישראל באירוע תפילה מרכזי שנערך בארמון הנציב וכן בחגיגה ממלכתית בבנייני האומה. גם משרד החינוך הפיק חוברת לימוד לביה"ס על משמעות החג לקהילה האתיופית.

תפילה בארמון הנציב- החל משעות הבוקר יגיעו אלפי בני העדה לאירוע תפילה המוני בטיילת ארמון הנציב אליו יגיעו אלפים מבני העדה. במרכז האירוע נמצאים הקייסים ההולכים בגלימותיהם המרשימות נושאים בידיהם מטריות צבעוניות. והם עומדים על במה מוגבהת וקוראים תפילות לפני המון העם.

חגיגה ממלכתית בבנייני האומה- נציגות הארגונים של יהודי אתיופיה יחד עם משרדי הקליטה והתרבות והסוכנות היהודית יזמו אירוע חגיגי בעל אופי ממלכתי לציון החג תחת הכותרת "באים מאהבה". באירוע שיחל בשעה 17:00 יינתן דגש לבני העדה שהצליחו באקדמיה, בתרבות ובספורט בשילוב הופעות אומנים מקרב בני העדה. במקום גם תוצג תערוכה מעבודותיהם הם של אומנים ואומניות יוצאי העדה.

דני קסהון, מנכ"ל נציגות הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל: "אנו שמחים כי חוק 'חג הסיגד' שנכנס לתוקפו בשנה שעברה הפך את החג מחג אתיופי לחג לאומי וממלכתי. אנו מזמינים את כלל האזרחים לבוא ולחגוג איתנו ביחד באירועים השונים".

רקע על החג
משמעות המלה סיגד: סגידה, השתחוות. החג במהותו הוא חג של השתחוויה לה', בדומה להשתחוויה בימי עזרא ונחמיה: וַיפתח עזרא הסֵפר לעיני כל העם, כי מֵעל כל העם היה, וּכְפתחו- עמדו כל העם. ויברך עזרא את ה' הָאלהים ויענו כל העם אמֵן אמֵן במועַל ידיהם, ויִקודו וישתחוו לה' אפַּיים ארצה ( נחמיה ח', ה-ו). חג הסיגְד- זוהי מסורת ייחודית ומקורית: הקהילה חוגגת מדי שנה בחג זה את חידוש הברית, כזכר לאמנה שכרתו עזרא ונחמיה עם העם (נחמיה, פרק ט') בימי שיבת ציון. החג נחוג חמישים יום לאחר יום הכיפורים, בכ"ט בחשוון. יהודי אתיופיה המחדשים את הברית חשו משמעות מיוחדת בקיום המנהג: למרות הסבל הכרוך בשמירה על נאמנות לעם היהודי, הם חשו צורך מדי שנה לחדש את הברית עם עמם ועם תורתם. החג שימש עבורם יום של קריאה לאל להחזירם לארצם, לציון. תפילות החג שחוברו במשך הדורות מדגישות את הזיקה לציון.

סדר היום של חג הסיגד
הקהילה החלה את היום בצום למרגלות ההר (במקומות שונים באתיופיה קידשו יהודים הר קרוב לכפר שלהם, שהיו עולים אליו), בדומה למעמד הר סיני. העם נטהר וכיבס את בגדיו. הכוהנים עלו ראשונים נושאים את התורה, ואחריהם הולך העם. בהגיעם לפסגת ההר עמדו הכוהנים על במה וקראו קטעים מן התנ"ך ותפילות לחג. פרקי התנ"ך היו: ממעמד הר סיני (שמות י"ט-כ), ההתכנסות בימי עזרא ונחמיה (נחמיה ח'-ט'), פרקים ממלכים , מירמיהו, מישעיהו, מדניאל ומתהלים. הקטעים נקראו ב'געז' שהיא שפת הקודש ותורגמו לאמהרית, השפה המדוברת. במעלה ההר, פיזר העם זרעי תבואה על האבנים, וכל משפחה קראה את שמות הנפטרים שלה. לאחר הטקס בהר חזרו כולם לבית התפילה, ואז נערכה סעודה גדולה שלֻוותה בשירים וריקודים. בארץ יש כיום גם קריאת הקטע בעברית. הכוהנים קוראים את התפילות והברכות של החג והעם חוזר ומשנן אחריהם את הפסוקים הקוראים לו להיות נאמן לתורה ולירושלים.