דעה:ירושלים מהווה סלע מחלוקת פוליטית

יום ירושלים וחג שבועות, נצרבו בתודעתנו כימי אחדות ישראל. רינה וסרמן - סגנית יו"ר "אמונה" ומנהלת אגף משפחה ומוסדות במאמר על משמעות החגים בהקשר של האחדות בעם ישראל

רינה וסרמן 30/05/2011

dir="rtl">שני המועדים הקרבים: יום ירושלים וחג שבועות, נצרבו בתודעתנו כימי אחדות ישראל.

יום ירושלים - בשל הפסוק: "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו - שעושה כל ישראל חברים" (מדרש תהילים). וחג מתן תורה - על הימים שלפני קבלת התורה נאמר: "ויחן שם ישראל תחת ההר - כאיש אחד בלב אחד" (רש"י שמות י"ט).

המציאות ההיסטורית והסוציולוגית, היא הפוכה לנאמר לעיל. ירושלים - איננה מצליחה לחבר את ישראל בינם לבין עצמם ובודאי לא את ישראל בין הגויים. ירושלים מהווה סלע מחלוקת פוליטית, הן בזירה הבינלאומית , והן בזירה הפנים ישראלית.

לצערנו, טרם נמצאה נוסחה שתספק את בני הדתות השונות, והן את העמים היושבים במזרח התיכון, כיצד להגיע ליכולת של חיים משותפים בירושלים?  גם הזרמים השונים בתוך היהדות מנהלים קרב פנימי על צביונה של בירת ישראל, ללא שניתן לכל איש לחיות באמונתו.

 בעוד מהדהדים צהלות שמחת יום ירושלים בסוף חודש אייר, אנחנו מתכוננים לחג מתן תורה בתחילתו של חודש סיוון. אנחנו מתרפקים בגעגועים לרגע הקסום הזה, שרש"י מתאר את האחדות החד פעמית שהייתה בעם ישראל: "ויחן שם ישראל כאיש אחד בלב אחד".

אך נזכור שכמה דקות לאחר מתן תורה, בני ישראל  "מהר סרו מן הדרך", והם מבצעים את חטא העגל שמפלג את העם. מאז, הפכו התורה והמצוות נושאי מחלוקת בישראל. הפרשנות של כיצד "התכוון" הקב"ה שנמלא את מצוותיו, גרמה להתבצרות של קבוצות בעמדותיהן ההלכתיות והמחשבתיות. מחלוקות אלה, היו לכל אורך ההיסטוריה היהודית.

אני תוהה האם לאור זאת, אולי עלינו להפסיק להיאבק בפלגנות, ולגנוז את חלום האחדות? אולי כך יימנע מאיתנו תסכול רב. אולי עלינו לוותר על דרישת הקב"ה: "בני, איני מבקש מכם, אלא שתהיו אוהבים זה את זה ומכבדים זה את זה". שאלה זו יכולה להישאר תיאורטית כאשר המבט הוא במקרו - בעם ישראל. אך היא איננה יכולה להישאר במיקרו - כאשר מדובר במשפחות בית ישראל.

כל משפחה ומשפחה חייבת למצוא לעצמה את הקוד הנכון לה ע"מ למלא את הציווי של להיות אוהבים ומכבדים זה את זה. כאשר המשפחות תהיינה חסונות, יגבר גם חוסננו כעם.

הקושי של משפחות להישאר מאוחדות, הוא קושי שניתן להתמודד איתו. אסור להישאר רק בבחינת "רואים את הקולות" חייבים ללמוד לשמוע, להקשיב לקולות, להדהד אותם ולתת להם מקום. ילד שחווה בתוך משפחתו ש"קולותיו" נשמעו, וקיבלו מקום של כבוד, הופך להיות בן זוג מקשיב והורה רגיש ומכבד לילדיו.

 אגף המשפחה של "אמונה" שיש לי הזכות לעמוד בראשו, מפעיל מרכזי ייעוץ למשפחה בכל רחבי הארץ. בהם ניתן, ללמוד תקשורת בינאישית, זוגית ומשפחתית ברוח ערכי היהדות.

 יהי רצון שנזכה לחגים וזמנים לששון.