קצין צה''ל, אהרון קרוב, בשיחה עם תלמידי מכינת 'מעוז' בלוד: "לעולם לא אבין למה נפצעתי כל כך קשה''

אהרון קרוב, קצין צה''ל והפצוע הקשה ביותר ממבצע 'עופרת יצוקה', ביקר במכינת 'מעוז' בשכונת רמת אשכול המתחדשת ושוחח עם תלמידי המכינה על הפציעה הקשה והשיקום הארוך, על יציאתו למלחמה יום לאחר חתונתו, על אמונה ברגעי משבר ועל החלטתו להמשיך הלאה ולבחור בחיים

 

 

עמי שרון 20/11/2014

(צילום: אורח)

(צילום: אורח)

dir="rtl">אהרון קרוב, מי שהוגדר כפצוע הקשה ביותר של מבצע 'עופרת יצוקה', הגיע אמש לביקור במכינה הקדם צבאית-ישיבתית 'מעוז' שפועלת בשכונת רמת אשכול המתחדשת בעיר לוד. קרוב,  שירת כסגן משנה בחטיבת הצנחנים, וכאשר החל מבצע 'עופרת יצוקה' שהה בחופשה לרגל חתונתו. 12 שעות בלבד לאחר חתונתו הצטרף קרוב לחייליו ברצועת עזה ונפגע אנושות ממטען חבלה שהופעל נגד הכוח. למרות הערכות הרופאים וכנגד כל הסיכויים הצליח קרוב לעבור תהליך שיקום ארוך וכיום הוא מעביר סדנאות בנושא תודעה יהודית והרצאות בהן הוא מספר את סיפורו המיוחד.

קרוב סיפר לתלמידי המכינה ולתלמידי הישיבה התיכונית באלון מורה שהתארחו גם הם במכינת 'מעוז', על המבצע בו השתתף ועל רגע הפגיעה, על תהליך השיקום הקשה וההחלמה הארוכה, ועל הסיבות שהובילו אותו להחליט שהוא אינו מוותר וממשיך קדימה: "הדבר הראשון שנתן לי את הכוח להמשיך קדימה זה הקב"ה. הרגשתי אותו. האמונה בו זה מה שעזר לי. לפעמים אנחנו חושבים שזה גדול עלינו או שיש משהו שאנחנו לא יכולים לעשות. העניין הוא שלכל אדם יש כוחות הרבה יותר גדולים ממה שהוא חושב. ברגעי משבר, ברגעים קשים, האמונה עוזרת לגלות את הכוחות האלה. הדבר השני זה ההסתכלות על חצי הכוס המלאה. אנחנו נמשכים תמיד להסתכל על חצי הכוס הריקה - כמה רע לי וכמה קשה לי. אני לא יכולתי לאכול, לא יכולתי להזיז את היד, לא יכולתי לזכור שמות של יותר משתי פירות, לא יכולתי ללכת יותר מארבעים צעדים בלי להתעלף, סבלתי מכאבים נוראיים ולעיתים קרובות אחרי התקדמות בשיקום והטבה במצבי הרפואי באה נפילה קשה למטה. אבל עם כל זאת החלטתי להסתכל על חצי הכוס המלאה - אני חי, אני מדבר, אני נושם. שדפקו להורים שלי בדלת והודיעו להם שנפצעתי מישהו האמין שאני אחייה?"

"על החלטתו לצאת למבצע יום לאחר חתונתו סיפר קרוב: "במלחמת מצווה כולם יוצאים. גם חתן מחופתו וזה מה שעשיתי כי ככה חינכו אותי. זו לא מלחמה כי בא לנו, זו מלחמה על החיים שלנו. אני חלק מהעם הזה ואני נלחם על הבית שלי ולכן הצטרפתי לחיילים שלי בלחימה ברצועה".

קרוב המשיך לספר על רגעי המשבר ועל האמונה: "היו פעמים שאתה אומר לעצמך 'אין לי כוח יותר'. הכאבים בלתי נסבלים והנסיגות במצבך פשוט ממוטטות אותך. לא התעסקתי בשאלה למה זה מגיע לי ולמה נפצעתי אבל לעיתים ברגעי משבר אתה חושב 'מה עוד תזרוק עלי'? ואז אתה אוחז באמונה וממשיך הלאה. להבין למה נפגעתי אני בחיים לא אבין, אבל בזכות האמונה הצלחתי להבין מה אני צריך לעשות ואיך לקבל כוחות להמשיך הלאה. למה נפגעתי? למה יש פיגוע? למה נהרגים יהודים עם תפילין? לא יודע. אבל אני יודע שבעזרת האמונה מתגברים על הכול. בעזרת האמונה רועי קליין קפץ על הרימון, בעזרת האמונה יצאתי למלחמה יום לאחר החתונה שלי ובעזרת האמונה אנחנו גם ננצח בסוף".

מכינת 'מעוז' בה נערכה שיחתו של קרוב כאמור, שוכנת בשכונת רמת אשכול בלוד, שכונה יהודית שנעזבה מתושביה היהודים והפכה להיות שכונה בעלת רוב ערבי. בשנים האחרונות עם הקמת המכינה הקדם צבאית בשכונה והצטרפות גרעין משפחות ההולך וגדל  סביב המכינה החלה פריחה מחודשת של הקהילה היהודית בשכונה. כיום המכינה מרחיבה את פעילותה החברתית והרוחנית בשכונת רמת אשכול מתוך כוונה לחזקה ולהגדיל את הצביון היהודי בה, ואף הקימה תוכנית לימוד לבוגרים לאחר שירות צבאי המעניקה לבוגרים הרוצים לשלב לימוד תורה מעמיק בד בבד עם מגורים בלב העשייה הציונית במרכז הארץ.

מנכ"ל מכינת 'מעוז' נועם דרייפוס מסר: "אהרון קרוב הוא סמל לגבורה יהודית ואהבת המולדת ולציונות אמיתית. אנו גאים שזכינו לארח את אהרון במכינת 'מעוז', ושתלמידי המכינה המתכוננים לשירותם הצבאי בצה"ל זכו לפגוש אדם שכל כולו מסירות נפש לעם ישראל, ברוח מה שעושים התלמידים וחברי הגרעין בשכונת רמת אשכול המתחדשת"