האור שלך דפנה, עדיין מאיר

ויקי אלשייך, סטודנטית מהחוג לאמנות בבית הספר הגבוה לאמנויות אמונה ואמנית פוליטית, ביצירה הזועקת את אירועי השעה דרך דמותה של דפנה מאיר הי"ד שנרצחה לפני כחודש בפיגוע בעתניאל

ליאת עפרי 17/02/2016

(צילום: אורח)

dir="rtl">נדמה שכבר התרגלנו לכותרות העיתונים, לידיעות על עוד מעשה טרור, עוד רצח מזעזע ועוד משפחה שכולה. אירועים אלה מגיעים אלינו בחסות "אינתיפאדת הסכינים", שפרצה לפני מספר חודשים, וסופה לא נראה באופק.

בספרו "רוח הטרור" טוען הפילוסוף ז'אן בודריאר כי מאז אירועי ה-11 בספטמבר נמצאת  הקהילה הבינלאומית ובתוכה גם מדינת ישראל במלחמת העולם הרביעית. מלחמה זו, על פי בודריאר, מתמקדת בעימות בין המערב לבין הטרור. בספרו "רוח הטרור" כותב בודריאר על טרור חדש עם נשק חדש. נדמה שמה שכתב בורדיאר לפני עשור הופך להיות המציאות שלנו, כאן בישראל של שנת 2016. מאז פרצה אינתיפאדת הסכינים, מציגים אמצעי התקשורת את תוצאות הטרור בפנינו בכל פלטפורמה ובכל שעה אפשרית, לעיתים בלי סינון, או ללא התייחסות מיוחדת לפנים שמאחורי קרבנות הטרור. גם ידיעה "יבשה" על פצועים קל צופנת בתוכה אנשים, נפגעי חרדה, פוסט טראומה, תהליך שיקומי וחיים שהשתנו ברגע אחד מהקצה אל הקצה.

גם לאמנות החזותית יש משקל כבד בהנעת מהלכים של מלחמה בטרור. ויקי אלשייך, סטודנטית לאמנות בבית הספר הגבוה לאמנויות "אמונה" מעניקה לכותרות פנים ושמות, במסגרת סדרת עבודות העוסקות באירועי הדמים של התקופה האחרונה. ויקי בוחרת להשתמש בעיתונים כבסיס היצירה.  כחודש אחרי שנרצחה באכזריות בפתח ביתה ומול עיניהם של ילדיה, יצרה אלשייך את דמותה של דפנה מאיר הי"ד על כותרות "גל הטרור שהפך "לאינתיפאדת הסכינים" גבה עד כה קרבנות רבים, בהם לא מעט הורים" מסבירה אלשייך את הבחירה להנציח את דמותה של דפנה ביצירותיה. "כאחת שהפכה לאמא לא מזמן פגיעה בהורים מול ילדיהם מצמררת אותי. כמו נשים רבות שנחשפו לדמותה, פועלה וסיפור חייה, דמותה של דפנה מאיר הי"ד תפסה את תשומת ליבי באופן חזק. החיוך הרחב, העיניים הטובות, והעובדה שהיא אם לשישה ילדים העצימו בעייני את יופייה של דפנה. הרגשתי שהדרך הנכונה היא להנציח אותה, עם אירועי השעה".