הקשר בין דיור מוגן לבריאות הנפש

שנות הפנסיה מזמנות עבור הקשיש שפע זמן פנוי, אותו יוכל לנצל לבילוי עם בני המשפחה וחברים, נסיעות למקומות שתמיד רצה לבקר בהם, עיסוק בתחביבים שנדחקו הצידה במהלך השנים ואף טיולים ברחבי הארץ. לכאורה זהו שלב נפלא בחיים, בו אדם יכול ליהנות מפרי שנות עבודתו הרבות, אולם עבור קשישים רבים, היציאה לגמלאות מסמנת את תחילתו של תהליך הידרדרות בריאותי ותפקודי. מגורים בדיור מוגן שומרים על סביבה פעילה, תומכת, מעוררת, המאפשרת שמירה על כישורי החיים והיכולות הפיזיות והמנטאליות. זאת בעוד שבידוד והסתגרות בביתו יכולים להאיץ תהליכי הידרדרות ודמנציה. כיצד מסייע הדיור המוגן לבריאות נפשו של הקשיש? על כך בשורות הבאות.

עידן הראל 10/12/2017

(צילום: אורח)

 

מוח ערני

מוח האדם הוא כמו שריר, הזקוק לגירוי והפעלה על מנת להתחזק ולתפקד במיטבו. אדם הספון בין כותלי ביתו ואינו לומד דברים חדשים, אינו פעיל חברתית, ויתרה מכך - אינו נחשף לפעילויות ורעיונות חדשים, לא מספק למוחו את הגירוי הנחוץ להמשך פעילות מיטיב ולשמירה על כישוריו המנטאליים. המוח האנושי ידוע ביכולתו להתחדש, אולם לשם כך נחוץ גירוי פעיל. הדיור המוגן מספק לבני הגיל השלישי שפע של הזדמנויות ללמוד דברים חדשים ולהמשיך לפתח מיומנויות חדשות.

 

דמנציה

חיים מלאים ופעילים מסייעים להאטת תהליכי דמנציה, ודיירי הדיור המוגן נהנים ממגוון רב של פעילויות היוצר מרקם חיים רבגוני ופעיל. אמנם לא ניתן למנוע לחלוטין הופעתן של מחלות זקנה, או תהליכי דמנציה, אך עם זאת האטת התהליכים מאפשרת שנים של חיים מלאים ומאושרים, להם זכאים הקשישים.


חיי חברה

האדם הוא יצור חברתי, וקשרי חברה פעילים חיוניים לשמירה על בריאותנו הנפשית. למרבה הצער,

אחת הבעיות הקשות והכואבות של הקשישים היא הבדידות אותה הם חווים. בדידות זו נובעת משילוב של הידלדלות המעגל החברתי, היעדרה של קהילה תומכת, מותו של בן/בת הזוג, לצד התרחקותם של הילדים, אשר בנו להם בית והקימו משפחה באזורים אחרים. בדיור מוגן, הקשיש זוכה לחוות חיי חברה תוססים ופעילים בקהילה תומכת של בני גילו. חיי חברה פעילים מאפשרים לחלוק חוויות, לפרוק לחצים, לשתף ולהיתמך, ואלו מסייעים רבות לשמירה על אופטימיות, שמחה, ובריאות נפשית.


חיים מלאים ובריאים

כאמור, דיור מוגן מאפשר לקשישים עצמאיים ובעלי תפקוד מלא, לחיות חיים מלאים ופעילים, לפתח קשרים חברתיים, ללמוד תחביבים חדשים, לעסוק בספורט, ולבלות עם בני גילם. בגיל הזהב, חיים פעילים ומלאים מהווים ערובה לשביעות רצון ובריאות נפשית ופיזית. העולם המודרני נוטה לקדש את הנעורים, ולעתים נדמה שהקשישים נדחקים לשולי התמונה. לעומת זאת, בדיור מוגן, בני גיל הזהב נמצאים במרכז התמונה, ולכן במוקד תשומת הלב, כפי שהם ראויים להיות. בדיור מוגן הקשיש זוכה לחוות תמיכה, הערכה, שמחה וחברות, להיפתח לתחומי עניין חדשים, ואף להרחיב את אופקיו. כל אלו מסייעים לשמירה על הבריאות הנפשית, המנטאלית והפיזית של הדייר, ומבטיחים לו איכות חיים ראויה.