5 מנהגי פסח והרקע שלהם

פסח הנו אחד מהחגים היותר אהובים על הילדים, ושאנו המבוגרים יותר נערכים לקראתו, אך לצד ניקוי הבית, קניית בגדים חדשים וקבלת החלטה האם השנה מארחים או מתארחים, גם מרתק לראות שחג זה מביא עמו מגוון מנהגים שמלווים אותנו לאורך הדורות.

אביעד ברטוב 18/04/2019

(צילום: אורח)

dir="rtl"> מכירת חמץ

כידוע אין לאכול בחג הפסח חמץ, ואף אסור שיהיה ממנו מעט, ועל כן כיוון שאין זה הגיוני לזרוק לפח אוכל, נהוג למכור את החמץ הנותר לגויים. פתרון זה מגיע אלינו מהתוספתא (קובץ של מסורות שהשתמרו מתקופת התנאים), בו מצוי סיפור על יהודי ששהה בימות החג על ספינה ועל כן לא התאפשר לו להבעיר את החמץ שהיה ברשותו, ועל כן החליט למוכרו לגויים ששהו לצדו. מהלך זה עבר כמה וכמה גלגולים שהובילו לשלל הקלות, ולו בעקבות המהפכה התעשייתית שפתאום הצריכה בעלי מפעלים להתמודד עם כמות החמץ שעמדה לרשותם, וזאת מבלי להיגרר להפסדים משמעותיים. מכאן שכיום אפילו מדינת ישראל עורכת מכירת חמץ מסודרת, באמצעות טקס שמוביל הרב הראשי לישראל.

אכילת מצות

כידוע בפסח לא אוכלים חמץ אלא רק מצות, מאפה עשוי קמח חסר שמרים ושאינו עבר הליך תפיחה, וזאת כזכר לבני ישראל שגורשו ממצרים בחופזה, מבלי שהתאפשר להם להכין צידה ראויה לדרך, ועל כן כאשר הם ישבו להכין לחם, לא היה להם די זמן על מנת שהבצק יחמיץ ויתפח, עובדה שמובילה אותנו למצה שמאפיינת את החג.

ביעור חמץ

על מנת לקיים את מצוות "ביטול חמץ" יש לאסוף את החמץ שמצוי בבית ולהבעירו. כמו כן, לצד סיבה זו גם קיימת סיבה נוספת ואף רוחנית, וזאת כיוון שפסח מסמן את תחילת תהליך ההיטהרות שמקבל את פני חג השבועות - בו מקבלים את התורה. מכאן שפינוי חמץ מהבית מסמל פינוי חמץ מהנפש, משמע הטקס מסמל פינוי של מחשבות רעות ומשקעים ששוכנים בנו ושמפריעים לנו לצמוח כאנשים טובים.

תוספת של יום חג

עם צאתו של הערב השביעי של פסח חוגגים את חג המימונה, חג שכבר ממזמן אינו רק פונה לבני העדה המרוקאית, אלא הפך להיות החג של כולנו, גם אם לרוב רק המרוקאים הם אלו שמארחים. מהיכן מגיע המנהג? ובכן יש להיזכר שחג הפסח מסמן גאולה, וכיוון שהמימונה נחגגת עם צאתו של החג (בערב השביעי של פסח) ואילו חודש ניסן עומד גם הוא להסתיים, אך יחד עם זאת הגאולה המובטחת טרם מומשה, יהודים יוצאי מרוקו נוהגים לסמן את אמונתם בגאולה באמצעות תוספת של יום חג - חג המימונה. כמו כן, ניתן למצוא סיבה נוספת לקיומה של הארוחה החגיגית, והיא שבמרוקו היהודים נמנעו לאכול אחד אצל השני בזמן החג ועל כן איך שהחג יצא, הם נהגו לפצות את עצמם באירוח מכל הלב, עובדה שמסבירה למה אין צורך להודיע לפני הגעה, אלא פשוט להגיע ולזכות בברכת "תרבחו ותסעדו".

מימונה על טהרת השפע והפריון

עוד בהקשר למימונה נציין שנוהגים לקשט את שולחן החג בדגים חיים (בתוך קערה עם מים) וחיטה ירוקה ולאורחים נהוג להגיש דברי מתיקה ופירות - סממנים מובהקים לשפע ופריון. מדוע? כיוון שלפי המשנה בחודש ניסן מוכרעת איכות התבואה של השנה הקרובה, ועל כן מתוך הכמיהה לשנה פורייה, עורכים סעודת מלכים מלווה בסממנים חיוביים.

מדור לדור

השנה כאשר תשבו סביב שולחן החג ותקראו בהגדה, תוכלו בין קושיה לשיר להציף את המנהגים המוכרים ולבחון מי עוד מיושבי השולחן מודע לסיבות שהולידו אותם, כין אין כמו חג פסח על מנת להיזכר מי אנו ומאין הגענו - אנו והמנהגים שמלווים אותנו מדי שנה.