הרהורים בעקבות יום העצמאות - מה אספר לבני?

61 שנים לאחר קום המדינה ועצם קיומה עדיין לא יכול להיות מובן מאליו. ד''ר חזי כהן נזכר בחוויות יום העצמאות של העולים החדשים שזכו להיות חלק מהקמת המדינה ומנסה להסתכל על העתיד ולזכור כי עדיין יש להילחם על קיומה של המדינה.

ד"ר חזי כהן ו10/05/2009

חגיגות יום העצמאות במגרון (צילום: שוקי, ויקיפדיה העברית רשיון gnu)

כשהייתי ילד חוויתי את יום העצמאות מנקודת המבט של הורי שעלו לארץ מבגדאד בשנות החמישים. הם חשו את עומק המהפך שארע בתולדות העם היהודי עם הקמת המדינה. אבי נהג להזכיר לקהל תלמידיו בבית הכנסת 'אלי כהן' שבאור יהודה, את החיים שם, בעירק.

הקהל הגיב בגעגוע אך גם בשמחה רבה על החיים כאן במדינת היהודים. הדי 'הפרהוד' - הפוגרם שערכו ערביי עירק ביהודי בגדאד, לא נדמו בקרבם, ושמחתם על האפשרות להיות עם חופשי בארצו גברה על הגעגוע לנופי הפרת והחידקל. הורי שחשו על בשרם את העלבון שבחיים הבלתי נסבלים במעברה, כמו גם את האפליה העדתית לאורך השנים, ידעו להפריד ביום הזה בין העיקר לטפל, בין הטעויות שבדרך לבין היעד הנשגב. ואף שבמהלך השנה לא נעלמה ממני ביקורתם החריפה על שליטת מפא"י ומדיניות כור ההיתוך הדורסנית - ביום הזה ידעו לחגוג את עצם קיום חיים יהודיים חופשיים בארץ ישראל.

ואני החי היום בשנת תשס"ט, בשנת השישים ואחת למדינת ישראל, מה אספר לילדי? האם אוכל להסביר להם שאין המדינה מובנת מאליה? שבמשך דורות ציפינו לה? ושסבם וסבתם עלו אליה בבורחם מן הגלות?

אכן, אני מתכוון לספר לילדי את סיפורם של הורי, ואת סיפורם של כל הדורות שקיוו לעלות לארץ ישראל ולחיות כאן במדינה יהודית. אני מתעתד לשתף אותם בפלא של הקמת המדינה, כמו גם בכישלונות שבדרך ובאתגרים המורכבים שהציב בפנינו הקב"ה עם שיבת ציון. אך אלה אינם מספיקים לי. קשה למי שנולד כאן למדינה קיימת להזדהות באופן אמיתי עם תחושתם של אלו שזכו בהקמתה. 

נדמה לי שהמפתח נמצא בהסתכלות על העתיד ולא על העבר. לא בהפתעה שבהקמתה אז אלא דווקא בחוסר הביטחון בקיומה בעתיד. ידועה האימרה המיוחסת לרב הרצוג שבית שלישי לא יחרב. כנגדה עומדת גישתו של הרב חיים דוד הלוי אשר טען שאכן אנו נמצאים במציאות של אתחלתא דגאולה, אך המצב הזה הוא בבחינת חלון הזדמנויות שנפתח אך גם יכול להיסגר, חלילה. לדעת הרב חיים דוד הלוי, קיומה של המדינה היהודית תלוי ועומד. אם נפעל כראוי החלון ילך ויתרחב לכדי פתח של ממש ואם ניכשל חס ושלום החלון יסגר וחלון אחר יפתח בזמן אחר.

חוסר הוודאות הזו, יכול לגרום לחלקנו לחולשת הדעת אך אצלי הוא גורם מעורר הנוטע תחושת אחריות כבדה וקריאה לעשיה. הידיעה שאין קיומה של המדינה מובן מאליו - מעוררת אצלי את השמחה על עצם קיומה כאן ועכשיו, ומחייבת אותי לתיקון עולם. הקשיים שבדרך אינם בגדר הפתעה בלתי נעימה הסותרת את ההבטחה שהגאולה בדרך, אלא אתגר שיש להתגבר עליו על מנת להיות ראויים לה.

מדינת ישראל היא פלא היסטורי. הקמתה לא היתה דבר המובן מאליו ויותר מכך קיומה אינו וודאי. ביום עצמאות אנו מודים על הקיים, גם אם הוא חלקי וזאת לצד שאיפה ותפילה לגאולה שלימה.

ד"ר חזי כהן מלמד בישיבת מעלה גלבוע ובמדרשת הבנות עין הנציב הדברים נכתבו בעקבות ערב עיון של נאמני תורה ועבודה בנושא יחסה של הציונות הדתית למדינה.

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

  1. יפה וחכם
    (11/05/2009)
יום ב', י"ח כסלו התש"פ 16.12.2019
פרשת וישב
כניסה: 15:58 | יציאה: 17:29
הצטרף לרשימת התפוצה
אירועי המגזר
<דצמבר, 2019>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031 

כל הזכויות שמורות ל''עט תקשורת'' | מי אנחנו | כתבו לנו | פרסמו אצלנו | תרבוש-פורטל תרבות ונופש למגזר הדתי | מדינט-פורטל בריאות ורווחה| הפוך לדף הבית | RSS