סיפורו של הסידור הראשון בכותל המערבי

אליעזר שפר זכה לארגן את המניין הראשון בכותל המערבי במלחמת ששת הימים. מאז במשך 42 שנה חותמים הוא וחבריו על הסידור בו השתמשו בתפילה הראשונה ליד הכותל המשוחרר. הסיפור והתמונות.

אליעזר שפר 07/06/2009

את סידור התפילות לחיילי צה"ל בנוסח אחיד בעריכת אלוף שלמה גורן – הרב הראשי לצה"ל, בהוצאת הרבנות הצבאית הראשית בשנת הי"ט למדינת ישראל תשכ"ז קיבלתי בעת שירות מילואים בחורף של אותה שנה בחטיבת המילואים 55 של הצנחנים. כאשר התייצבתי על פי צו 8 לשירות מילואים ערב מלחמת ששת הימים בחודש אייר תשכ"ז (מאי 1967) לקחתי עמי את הטלית, התפילין ואת סידור התפילה של צה"ל.

כאשר ירד הלילה על יום רביעי כ"ח באייר תשכ"ז ונשארתי כמעט לבדי ליד הכותל המערבי, הגיע למקום ידידי מהחטיבה שמואל ריבלין, איש "מרכז הרב" שהבטיח לגייס מנין לתפילת ערבית ראשונה ליד הכותל המערבי, ולפי מיטב זכרוני הוא היה השליח ציבור. מתוך תחושה שאנו עושים היסטוריה, רשמנו על העמוד הראשון של הסידור: תפילת ערבית, הכותל המערבי כ"ח באייר תשכ"ז ולמחרת היום רשמתי: הכותל המערבי כ"ט באייר תשכ"ז.

- פרסומת -

מאז ועד היום, מזה 42 שנים, זכיתי בחסדי ה' להתפלל 42 פעמים תפילות ערבית, מנחה ושחרית ביום ירושלים, וזאת אני רושם מחדש כל שנה בסידור, כאשר ידידי שמואל ריבלין, המקפיד כמוני להתפלל ביום ירושלים ליד הכותל, חותם מדי פעם על הרישום המשותף שלנו.

וזה סיפור הסידור.

ובעין המצלמה המשוטטת ביום ירושלים

אחד המניינים הקבועים בתפילת שחרית ליד הכותל ביום ירושלים הוא המניין של משפחת בן-נון לדורותיה, כאשר בנים: זאב, אורי ואבינועם ויוצאי חלציהם, שאף מציינים את יום הזיכרון – היארצייט של אביהם רבי אלכסנדר בן-נון ז"ל, מחנך דגול שהקים וניהל יחד עם רעייתו ציפורה ע"ה את מוסדת "ביתינו" ברעננה והמתין שנים ארוכות עד שהרבי מלובביץ' התיר לו לעבור לגור בירושלים.

אי אפשר להתפלל ותיקין ביום ירושלים ליד הכותל מבלי לראות את ג'ינג'י פרידמן, מלוחמיה של חטיבת הצנחנים משחררי ירושלים. אודה על האמת, שאינני ידוע את שמו הפרטי, ומזה למעלה מארבעים שנה הוא מוכר לנו כג'ינג'י פרידמן, המיטיב לתאר את הקרבות בירושלים בשילוב סיפורים נפלאים מאוד. ד.א.היודעים את שמו הפרטי מתבקשים להודיע.

רוב רובם של מתפללי ותיקין ביום ירושלים הם בני ישיבות ההסדר, ובדרך כלל אני נוהג להתפלל עם בני ישיבת ההסדר מכרם ביבנה, שאיתם התפללתי ביום ירושלים הראשון בשנת תשכ"ח 1968, ואני עדין זוכר את הדרשה של ראש הישיבה הרב חיים יעקב גולדוויכט זצ"ל.

השנה הקדשתי תשומת לב לישיבת הגוש (הר עציון), לרב שלמה ברין שנראה מתפלל בדבקות. בעודני מתבונן בו, יצא ראש הישיבה הרב יעקב מידן לקראת הרב יואל בן נון, והם שקעו בשיחת תלמידי חכמים.

כאשר עמדתי לעזוב את רחבת הכותל, נזכרתי שלא ראיתי עדיין את ידידי הרב ישראל אריאל – ראש מכון המקדש בימינו ומלוחמיה של חטיבת הצנחנים. בעודני מצלם אותו, התברר לי שבתוך המחילות ואל מול מקום המקדש מתפללים לכבוד יום ירושלים, וכאשר הגעתי למקום בריצה מצאתי את שרידי המניין.

ולא ניתן לכתוב על תפילת שחרית ותיקין ביום ירושלים ליד הכותל, מבלי לצלם את נאמניו המובהקים של הכותל, הלוא המה: ידעיה הכהן, הנציג שלנו במגן דוד אדום – משה הייכל, הרב ד"ר רפאל פוזן והרב שמואל סרלואי.

כל התפילות המרגשות, המראות, החזיונות והקולות הנהדרים של תפילות יום ירושלים ליד הכותל המערבי, זו השנה הארבעים ושתיים, לא נפגעו ולא נפגמו. למרות שגם את התמונה הזו צילמתי ליד הכותל ביום חמישי כ"ז באייר תשס"ט.