למה ניתנה התורה במדבר

"יום זה הוא יום זכות לבני ירושלים" כך במשפט פשוט ברם גדוש בעוצמה רוחנית מפזמן אחד מפייטני עם ישראל כשהוא בא לתאר את הזכות הכבירה שנפלה בחלקו של עם ישראל כשקיבל ישירות מהקב"ה את "המתנה", בה' הידיעה, את תורתנו הקדושה ב"מעמד הר סיני". אין אדם בעולם החולק "שהיה זה אחד מן הרגעים שהשפיע ושינה את מהלך ההיסטוריה האנושית ואת פני האנושות כולה" [מדרש גם] ומאורע זה מתרחש באחד מן המדבריות המפורסמים בעולם, במדבר סיני. זכות זו מתעצמת כפל כפליים דווקא בשנה זו, התשע"ב המתנהלת לה בסימן "השנה תהיה שנת עבודת בוראנו" כשכל העם היהודי, בכל מקום ואתר, יחגוג קדושה כפולה: "קדושת השבת" ומיד לאחריה "קדושת חג השבועות".

ד''ר מוטי גולן ו28/05/2012

(צילום: ד"ר אורית שמחוני)

  

פרשת השבוע, פרשת "במדבר" הפותחת את החומש הרביעי העוסק "במצוות השעה שנצטוו בהם (ישראל) בעמדם במדבר ובניסים הנעשים להם, (כדי) לספר את מעשה ה' אשר עשה עימהם להפליא" [רמב"ן]. היא אחת מהפרשיות הארוכות קנ"ט פסוקים וסימנך: "וילד זקונים קטן" ואין בה שום איזכור מצוותי. ברם, חלק ממיוחדותה המיוחדת באה לה מעצם העובדה, שלעולם, היא תחול בסמיכות ובצמידות לחג השבועות. השנה, פרשת השבוע תיקרא ברחבי העולם היהודי בערבו ובשחרו של אחד מ"שלושת הרגלים", חג השבועות המכונה במקרא גם בשם חג הביכורים ובשם חג הקציר ובלשון חז"ל: חג/זמן מתן תורתנו. אין זה יד המקרה. סמיכותם של זמנים מקודשים אלה מעוררת לאתגרים מחשבתיים המובילים להסקת מסקנות רוחניות שאת חלקן נסקור במאמרנו וב"קצירת האומר", כדלקמן:

 

"המדבר" הוא אזור צחיח ושומם בעל מאפיינים ברורים של לחץ ברומטרי גבוה, רוחות חמות ויבשות, לחות נמוכה, עננות מועטת, קרינת שמש רבה, שעור התאדות גבוה, ובעיקר: כמות משקעים קטנה שאינה מספיקה להתפתחות צמחייה טבעית רצופה ואינה מאפשרת גידולים חקלאיים. כמות המים דלה וקטנה. הקרקע חולית, סלעית וחשופה ובחלק מן המדבר ישנן אף דיונות שהמעבר בהן כל כך קשה. בגין כל האמור לעיל, מעטים הם בני האדם המתגוררים שם דרך קבע. המדבר הוא, בעיקר, סמל של חוסר חיות. ועם כל זה ואף על פי כן, בראייתו האין סופית והאלמותית הקב"ה החליט להעניק לעם ישראל את התורה, כחודשיים לאחר צאתם מארץ מצריים, דווקא: במדבר!. אין זאת, משום שרצה ה' ללמדנו מספר לקחים חשובים ביותר. כמו למשל: אם המדבר הוא סמל של חוסר חיות, הרי התורה מסמלת את האנטיתזה למציאות זו. בניגוד למדבר ולכל מה שמסומל ומיוצג בו, התורה היא, בעיקר, סמל חיות רוחנית, כמו גם, חיות גשמית. המדבר והתורה, הגם ששניהם משני עברי המתרס, הם לא בהכרח ניגודיים. אדרבא!. האחד משלים את השני. המדבר והתורה, כביכול, עומדים זה כנגד זה, זה מול זה, ברם, "שניהם, דברי אלוהים חיים". תורתנו הקדושה היא "תורת הקוסמוס", היא הבסיס והאושיה שעליה מושתת היקום, תבל, "עולם ומלואו" כמאמרם [פסחים ס"ח]: "אלמלא תורה, לא נתקיימו [לטענתנו, יש להוסיף: ומתקיימים] שמיים וארץ".

 

ונראה לנו להוסיף ולטעון באופן ברור וחד משמעי שנתינת התורה דווקא במדבר ולא בארץ מוגדרת, כמו למשל: בארץ ישראל ו/או בכל מקום אחר מלמדת אותנו שהתורה קיימת, ישנה ונמצאת בכל מקום ואינה מוגבלת ומתוחמת במקום מסוים ומוגדר בלבד [לטענתנו, יש להוסיף: ולא בזמן מסוים ומוגדר ובוודאי לא לקהל ולמגזר אנשים מסוים ומוגדר ואשר חלק מהם לוקחים עליה "אפוטרופסות". וד"ל]. תורתנו, במהותה היא נצח ומהות של חיות: רוחנית, מטאפיזית כמו גם גופנית/פיזית. דווקא במקום של חוסר מים, ניתנת לעם התורה המסומלת כמים. דווקא במקום של "יובש" ניתנת לעם התורה אשר יש בה ובאופייה "טריות", אקטואליה ורלוונטיות, כמאמרם [ברכות ס"ג:]: "התורה חביבה...בכל יום ויום כיום שניתנה בהר סיני". שבת שלום וחג שמח (וכשר)!.

 

  

המאמר מוקדש לעילוי נשמתו הטהורה של מארי מרדכי בן יחיא למשפחת מני זצ"ל. ר' מרדכי היה איש נעים הליכות, אוהב משפחתו, אלוהיו ותורתו, עמו וארצו. אהב וידע לפרגן לסביבתו. נלקח בסערה השמיימה "כי ניצחו אראלים את מצוקים ונשבה ארון הקודש". יהי זכרו מבורך.

  

כמו כן, המאמר הלזה מוקדש לעילוי נשמותיהם של שמונת השרופים למשפחת אטיאס זצ"ל, תושבי הישוב הקהילתי "בר יוחאי" שנקטלו בתאונת דרכים מחרידה כשחזרו מטכס הכנסת ספר תורה בבית אביהם. למופת היו לאחרים בקיום התורה וערכיה הנצחיים. ת. נ. צ. ב. ה.

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

    לא קיימות תגובות לכתבה.
יום ג', כ"ג שבט התש"פ 18.02.2020
פרשת משפטים
כניסה: 16:50 | יציאה: 18:21
הצטרף לרשימת התפוצה
אירועי המגזר
<פברואר, 2020>
אבגדהוש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829

כל הזכויות שמורות ל''עט תקשורת'' | מי אנחנו | כתבו לנו | פרסמו אצלנו | תרבוש-פורטל תרבות ונופש למגזר הדתי | מדינט-פורטל בריאות ורווחה| הפוך לדף הבית | RSS