נגיף קטלני חדש:פיצול מסגרות החינוך הדתי לאומי

אבי שרם קרא את מאמרו של ח''כ אורלב בנושא הפיצול במנהיגות הדתית לאומית ומבקש להעלות לדיון ציבורי את נושא הפיצול במסגרות החינוך הציוניות דתיות.

אבי שרם- גבעת שמואל ו25/07/2007

במאמר שפרסם ח"כ אורלב בשבת האחרונה הוא מציג, את המציאות העגומה בה נמצאת ההנהגה של הציונות הדתית. בצדק רב קובע ח"כ אורלב כי הפיצול למפלגות רבות מחליש את כחנו הפוליטי ולמעשה מבטל את יכולת ההשפעה שלנו על עיצוב ניהול והנהגת החברה הישראלית. "חיידק הפיצול" קובע ח"כ אורלב "הוא כה הרסני עד כי גם בנושאים ציוניים-דתיים מובהקים - כמו שאלות דת ומדינה, חינוך דתי וזהותה היהודית של מדינת ישראל - כמו גם בסוגיות חברתיות נוספות, אין בפועל התארגנות משותפת, ופעילות של תנועה רעיונית אחת, כדי לקדם, להציג ולהשיג מטרות נעלות בתחומים אלה". עד כאן אי אפשר שלא להסכים לדבריו של ח"כ אורלב ואף לכאוב את הנזק הרב שמביא איתו בסופו של דבר אותו "חיידק הפיצול" כפי שמכנה אותו ח"כ אורלב.

אך טועה ח"כ אורלב כאשר הוא קובע כי חטא הפיצול הוא נחלת המערכת הפוליטית בלבד. "הילדים שלנו מאוחדים - אנחנו ההורים מפוצלים" קובע ח"כ אורלב וטועה טעות גדולה. אנו ההורים מפוצלים - והילדים שלנו לא רק שאינם מאוחדים אלא שאנו כהורים מחנכים אותם להיות מפוצלים. אנו ההורים שחונכנו ע"י הדור שהביא לתקומת מדינת ישראל רק בזכות שמעל לכל הערכים עומד לנגד עיניו הערך של "אהבת ישראל", "אחדות העם", "כל ישראל ערבים ..". חוטאים חטא נורא של חינוך ילדנו לפיצול, לסקטוריאליות ולשבטיות, וכל זה בשם התורה וקיום המצוות. "הנגיף הקטלני" כפי שמכנה אותו אורלב מקיף את החברה שלנו מכל עבר ומסכן את המשך קיומה כחברה יוצרת פועלת ומשפיעה. מה שרואה ח"כ אורלב במערכת הפוליטית הינו קצה הקרחון להתנהלות החברה הציונית דתית בכל תחומי החיים שלנו כחברה. אנו פועלים כחברה שבטית המורכבת מקבוצות ותתי קבוצות חברתיות .

אני לא חושב שישנה עוד חברה כמו החברה הציונית דתית שיש בה כל כך הרבה מסגרות חינוכיות החל מגן הילדים ועד הצבא כולל תנועות נוער, אני לא מתכוון למסגרות ייחודיות שנותנות מענה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים כגון בי"ס למוזיקה, בי"ס לתלמידים מחוננים או בי"ס של החינוך המיוחד וכו'. אלא אצלנו קיימות מסגרות המיועדות לאותו ציבור תלמידים, בעלי אותה יכולת לימודית והמעוניינים באותה תוכנית לימודים ובאותם ערכים חינוכיים. אבל נבדלות בשבטיות עדתיות וכל מיני אפיונים חברתיים של קבוצות ותתי קבוצות, ריבוי מסגרות אלו נוצר כביכול בשם לימוד התורה וההקפדה על תרי"ג מצוות.

נתאר לעצמנו שבמדינת ישראל היו פועלים במקום צה"ל אחד מספר צבאות, כשכולם כמובן פועלים בשם הגנתה של מדינת ישראל הרי ברור לכל אחד שמצב זה היה מביא חס וחלילה לחורבנה של מדינת ישראל. למזלנו אין החברה הציונית דתית אחראית (בניגוד לשותפות המלאה שלנו בשרות הצבאי) על הצבא שכאחרת היינו רואים תוך זמן קצר הקמה של צבאות נוספים וכולם בשם ה'. כאשר אנו יוצרים מצב שבו הילד שלנו לא לומד בבי"ס ביחד עם השכן, ולא הולך לאותה תנועת נוער עם הבן דוד, אזי אנו מורידים את החשיבות של ערך האחדות למדרגה כה נמוכה וחסרת חשיבות עד שהיא לא מהווה שום משקל להתנהגותנו. צודק ח"כ אורלב בקובעו כי "אנחנו ההורים בורחים לכיוונים שונים ומתעלמים מהאחריות הכבדה המוטלת עלינו - לשאת ביחד את המסר והחזון הגדול של הציונות הדתית". אלא שקביעה זאת נכונה לא רק לפוליטיקה אלא לכל תחומי החיים.

"שורש החורבן היה בשנאת חינם, בפיצול, בחוסר האחריות לפעול יחדו, במחלוקות שאינן לשם שמיים. אם נדע להתגבר על הנגיף הקטלני שטומן בחובו הפיצול, נוכל להבטיח למדינת ישראל ולעם היהודי חזון של יהדות וציונות, חזון של תורה ומדינה וחזון של תורה ועבודה."

אחרת אנו במו ידינו נביא לחורבנה של החברה הציונית דתית ואף לפגיעה אנושה בכלל החברה הישראלית ומדינת ישראל.

להלן מאמרו המקורי של ח"כ אורלב כפי שהתפרסם בעלון "שבת בשבתו"

 תוכחת `חזון` למנהיגות

מדרש רבה מעלה תמיהה נכבדה: מדוע התוכחות הקשות לבני ישראל, המוזכרות בפרשותינו, נאמרות על ידי משה, ואילו הברכות המפליגות לבני ישראל, שקראנו בפרשת בלק, נאמרות דווקא על ידי בלעם? לכאורה סדר הדברים היה צריך להיות הפוך: משה - מנהיגם של ישראל - הוא זה שהיה צריך לברכם, ואילו בלעם - גוי שונא ישראל - הוא שהיה צריך להיות המוכיח והמקטרג.

מסביר בעל המדרש ומשיב כי אילו משה היה מברכן, היו אומרים: משה הוא מנהיגם של ישראל ולכן אין הוא אובייקטיבי; ברכותיו הן מן השפה ולחוץ. אילו בלעם היה מוכיח קשות את ישראל, היו אומרים: מה הפלא? הוא עושה זאת מטעמי אנטישמיות ושנאת ישראל; אין להתייחס אליו ולדבריו ברצינות. לכן, ממשיך המדרש ומסביר, נאמרו הברכות על ידי בלעם שונא ישראל, והתוכחות על ידי משה, אוהבן של ישראל. על ידי כך ``יתבררו הברכות והתוכחות בישראל``.

שבת `חזון`, החל בימי בין המצרים, היא מועד נכון להשמיע דברי תוכחה, ודוקא ע``י אוהב.

``שריך סוררים`` וכו` וכו`

מנהיגי ישראל הגיעו לשפל חסר תקדים; נשיא המודה בעבירות שבינו לבינה, ראש ממשלה תחת חקירות פליליות, משנה לראש ממשלה מורשע, שר אוצר לשעבר נחקר בפלילים ושרים נוספים אף הם בחקירות פליליות. גם חברי כנסת לא מפגרים אחריהם, כך שהממשלה והכנסת `זוכים` לאחוזים נמוכים מאד של אימון הציבור, כפי שמשקפים סקרי דעת הקהל. כמעט ומתקיימים בנו דברי הנביא ישעיהו, המופיעים בהפטרת פרשת השבוע: ``שריך סוררים וחברי גנבים כולו אהב שוחד ורודף שלמונים...``

מנהיגות המדינה לוקה בעיוורון מוסרי ומדרדרת את החברה בישראל לשיעורי עוני, ופערים בין עניים לעשירים, מן הגבוהים ביותר בעולם המערבי. התדרדרנו על כדי כך שאפילו ללחם זול כבר לא מסוגלים לדאוג: ``...יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם``.

קברניטי המדינה ושופטיה מפנים עורף לזהות היהודית של מדינת ישראל. בסוגיות אלה החלטות הבג``צ ידועות מראש, ולא לטובת המסורת היהודית. שרת החינוך פוסלת בנות שירות לאומי, בוגרות החינוך הממלכתי-דתי, מללמד יהדות בבתי ספר ממלכתיים. אפילו הקרן הקיימת לישראל ואדמותיה כבר אינם שייכים רק לעם היהודי.

ובמה אנו עוסקים? ובמה אנו עסוקים? האם היהדות הדתית-לאומית ממוקדת בבעיות האמיתיות של העם היהודי ומדינת ישראל? האם המנהיגות הדתית-לאומית - זו המאורגנת וזו המפוצלת במפלגות השונות - עוסקת באמת באתגרים היסודיים של העם, המדינה ומשפחת הציונות הדתית? דומני שהקורא ישיב בשלילה, כמוני, על שאלות אלה.

תמונת המצב היא שלמעשה אין לנו השפעה אמיתית וממשית, ולא אנחנו מעצבים, מנהלים ומנהיגים את החברה בישראל. בכנסת הנוכחית חברים ששה עשר ח``כים ציוניים-דתיים, יותר מאשר בכל הכנסות הקודמות. לכאורה זהו כח של ממש, אך למעשה אין לו כל משמעות, מכיוון שששה עשר הח``כים שייכים ל...תשע מפלגות שונות, ואינם מהווים תנועה מאורגנת אחת שיכולה להביא לידי ביטוי את כוחה הפוליטי של הציונות הדתית.

פיצולי פיצולים

ואם ישאל השואל ויתמה: כיצד יתכן שחברי כנסת ציוניים-דתיים יפעלו כבתנועה אחת אם יש ביניהם חילוקי דעות קוטביים? אשיב לו, כי חיידק הפיצול הוא כה הרסני עד כי גם בנושאים ציוניים-דתיים מובהקים - כמו שאלות דת ומדינה, חינוך דתי וזהותה היהודית של מדינת ישראל - כמו גם בסוגיות חברתיות נוספות, אין בפועל התארגנות משותפת, ופעילות של תנועה רעיונית אחת, כדי לקדם, להציג ולהשיג מטרות נעלות בתחומים אלה.

כל חברי הכנסת הדתיים-לאומיים שולחים את ילדיהם לאותם גני ילדים של `אמונה`, לחינוך הממ``ד, לישיבות התיכוניות, לאולפנות, לתנועות הנוער `בני עקיבא` ו`עזרא`, לישיבות ה`הסדר`, למכינות הקדם-צבאיות ולשירות הלאומי. הילדים שלנו מאוחדים - אנחנו ההורים מפוצלים. הילדים שלנו יושבים יחד על אותו ספסל לימודים - אנחנו ההורים לא מסוגלים לשבת יחד באותה תנועה. הצעירים שלנו לוקחים אחריות הבאה לידי ביטוי ביכולות ואיכויות מדהימות בצבא, בהתיישבות, בחברה ובמדע. אנחנו ההורים בורחים לכיוונים שונים ומתעלמים מהאחריות הכבדה המוטלת עלינו - לשאת את יחד את המסר והחזון הגדול של הציונות הדתית.

שורש החורבן היה בשנאת חינם, בפיצול, בחוסר האחריות לפעול יחדו, במחלוקות שאינן לשם שמיים. אם נדע להתגבר על הנגיף הקטלני שטומן בחובו הפיצול, נוכל להבטיח למדינת ישראל ולעם היהודי חזון של יהדות וציונות, חזון של תורה ומדינה וחזון של תורה ועבודה.

 

 

 

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

  1. התאחדות-היא מילת המפתח
    (25/07/2007)
    אם נקרא נכטו ובין השורות את דבריו של ח"כ אורלב נדע ששורש העניין בנו אנו צריכים להתאחד וביחג ליצור יש מאין
  2. מורה דרך אחד
    (25/07/2007)
    אפשר ללכת בדרכים שונות אך החשוב הוא שיהיה מורה דרך שאמין לכל הדעות ולאורו נלך
  3. אלקטורלית הפילוג הכרחי
    (26/07/2007)
    יש לתת לציבור הדתי לאומי את האפשרות באיזו מפלגה הוא מעדיף לבחור . ט + ב יהיה שווה הרבה יותר מטב ואת זה ראינו טוב מאוד בבחירות האחרונות אחרי שהמון קולות עקב האיחוד עברו לליברמן לליכוד ואף לקדימה .
יום ה', י"ד כסלו התש"פ 12.12.2019
פרשת וישלח
כניסה: 15:56 | יציאה: 17:26
הצטרף לרשימת התפוצה
אירועי המגזר
<דצמבר, 2019>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031 

כל הזכויות שמורות ל''עט תקשורת'' | מי אנחנו | כתבו לנו | פרסמו אצלנו | תרבוש-פורטל תרבות ונופש למגזר הדתי | מדינט-פורטל בריאות ורווחה| הפוך לדף הבית | RSS