דעה: ילד אסור, ילד מותר, ילד פה וילד שם

האם להסתגר או לשתף בגילאי הגן? (צילום: דוברות צו פיוס)

לרגל שבוע החמ"ד בוחנת אשת החינוך, שרה תאומים מהם היחסים הנכונים בין ילדים חילונים לדתיים, האם השותפות והפתיחות הציונית דתית צריכה להתחיל כבר מגילאי הגן ומה אומרים לילד שמוזמן ליום הולדת של חברו החילוני בשבת בבוקר? דעה מקורית.

שרה תאומים 31/03/2011

"הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ"

(עמוס ג,ג)

השפעה רבה יש לתרבות, למדיניות הכלכלית והחברתית על המשפחה הדתית ועל המסגרות החינוכיות הממ"ד.

בתהליכי התפתחותם של ילדים בגיל הרך, נתקלים אנו בדילמות הנוגעות בסוגיות ערכיות ובסוגיות הנגזרות של יחסי גומלין של ילדינו עם ילדים הלומדים איתם בגן או הגרים בשכנותם. כוונתי, לילדים הבאים מבתים שאינם מקפידים בקלה כבחמורה ולעיתים גם ילדים אשר אינם מקפידים כלל ואינם שומרים תורה ומצוות. הילכו כולם יחדיו?! האם יש מקום להפגיש בין עולמות שונים כבר בגיל הרך? בשכונה? במוסד החינוכי?

העיסוק בדילמה זו, היא ביטוי של חוסר נחת. כידוע, הזהות והתרבות שלנו אינן יציבות כל כך. לרוב, הקהילה, היישוב, השכונה הם שקובעים את זהותנו ואנו מתפלגים לקהילות שונות.

אכן, הדילמה מורכבת אך האתגר גדול.

תאומים. הילכו שניים יחדיו? (צילום: באדיבות נאמני תורה ועבודה)

קיימת תביעה מהורים רבים בקהילות רבות לפתוח גני ילדים הומוגניים, היינו – רק לילדים הבאים מבתים שומרי תורה ומצוות. מאידך – יש מקומות בהם קיימת פתיחות ורצון לאחד, לגבש ולשתף ילדים מאוכלוסיות שונות. ההתלבטות היא, מהי הדרך הנכונה? האם השותפות לדרך צריכה להתחיל כבר בגיל הרך? אלו השפעות יהיו על הילד הרך? כיצד נכין את ילדינו ל"יחד" מבלי לסכן אותם.

כמובן, הכל תלוי בחשיבה ובסגנון החיים של כל אחד. שמרני או ליברלי?

יש הסוברים כי בעולם דינאמי ומשתנה יש מקום לשלב את הילד בגיל הרך בתוך מציאות החיים הטבעית של החברה. כמובן שנקפיד על דפוסי חשיבה והבנה של הילד ועם יסודות איתנים של סיוג ומניעה.

התפתחות הילד בגיל הרך אינה משתנה. התרבות היא שמשתנה. ולכן יש מקום לטעת את השורשים לטווח רחוק דווקא בגיל הרך. נחנך את ילדינו לאמונה ולקיום מצוות, נחזק את הזהות היהודית הלאומית עפ"י מסורת ישראל ונגדלם על המרכיב החברתי של "חביב אדם שנברא בצלם" – הלכה למעשה מתוך תפיסת אחריותנו המשותפת לכלל ישראל. בחינוך משותף דווקא בגיל הרך, נגביר את תחושת היחד, נחשוף את ילדנו למציאות החיים, לפתיחות, לקירוב רחוקים אל היהדות והמסורת.

הילד ילמד לקבל שונוּת, הילד ילמד להתמודד עם סיטואציות יומיומיות כמו: ילד דתי שמוזמן ליום הולדת של חברו החילוני בשבת בבוקר. כמובן שהילד לא יוכל להשתתף אך וודאי ש"מרוויח" הוא את הימצאותו עם אביו בתפילת השבת בביהכנ"ס ואת אווירת השבת בביתו. או שקית יום הולדת עם ממתקים שיקבל מחבר חילוני, האם יוכל לאכול את הממתקים? מה נאמר לו? כיצד נעזור לילד קטן להתמודד עם סיטואציות מעין אלו.

פרופ' שרה סמילנסקי, במחקריה, מצאה שילדים בגיל הרך יודעים לאבחן ולקטלג היטב בין מצבים שונים גם בתוך משפחתם הגרעינית. ילד יודע בדיוק שבבית של סבתא אחת שלו מותר לעלות עם הנעלים על הספה ואילו אצל סבתו האחרת זה אסור בתכלית האיסור…

דוגמא לשילוב יפה של מסורתיים וחילונים עם ילדי ה"כיפות הסרוגות". מצאנו בגן הילדים ביישוב ניר עציון בו לומדים ילדים רבים מהיישוב עין הוד. כולם מכבדים אלו את אלו ומבקרים אחד בביתו של חברו. מפליא לראות עד כמה ילדים רכים יודעים להבחין בין אורחות חייהם לאלו של ילדים אחרים.

ילדים מקבלים בטבעיות רבה את אורח חייהם ואת מציאות חייהם ולומדים להכיר גם מציאות אחרת.

דווקא בעולמם של ילדים רכים רב המשותף על הנפרד.

הדרך בה נתווך לילד, נשדר לו עקרונות ותהליכי חיים, יהוו אבן דרך לעתיד. כשלא נסתגר ונתבדל אולי נצליח לקרב ילדים קטנים, ודרכם אם הוריהם, אל היהדות והמסורת. כך גם נְזַכֶּה ילדים רכים בלימוד קריאת שמע, תפילה וברכות. ובזכות תינוקות של בית רבן נוכל להפוך את תורת ישראל למשמעותית לכלל עם ישראל.

המאמר המלא יפורסם בשבת הקרובה בעלון "עת לדרוש, של תנועת נאמני תורה ועבודה.

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את שמך כאן