ביקורת הספר "לנצח את היטלר" מאת אברהם בורג

אורנית חגבי מדגישה את חשיבות קריאת הספר "לנצח את היטלר" מאת אברהם בורג, למרות הרגשות המעורבים שהוא עורר בה.

אורנית חגבי 01/07/2007

גלוי וידוע שבשביל קידום מכירות של משהו חדש שיוצא, אם זה תקליט, תוכנית, חנות וכדומה, יוצא האדם שחשוב לו הדבר בהצהרות בומבסטיות כדי שיהיה מספיק סיקור תקשורתי. זה מתחיל בראיון חושפני ונגמר לעיתים גם ביציאה מהארון (ע"ע המקרה האחרון של אמיר פיי גוטמן).

בספרים, האזור היותר אינטלקטואלי בתרבות של ימינו, המצב אינו שונה וככה גילינו שאברהם בורג חושב שאין לנו מה לעשות כאן במדינה ועדיפה הגלות מה שהוביל לבלגן ודיונים ארוכים ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות, אז בורג קיבל את מה שרצה, אחרי קריאת הספר, וזה לזכותו יאמר, אין ספק שהוא באמת משוכנע בדבריו ולא אמר אותם רק כדי לזעזע (או שכן).

- פרסומת -

הקריאה בספר קשה. לא בגלל הכתיבה, שדווקא זורמת ומעניינת, בלי משפטים ארוכים ומפוצצים מידי, הקריאה קשה בגלל ההטחה הקשה של ה"אמת" בפנים. הבעיה היא שרובנו כבר יודעים שלאמת כמה צדדים ובורג לקח צד מאוד מסוים.

בהתחלה ישבתי לסמן באוזני חמור כל עמוד שיש לי מה לענות למר בורג וחבר מרעיו, באמצע הספר לערך גיליתי שכמעט כל עמוד מסומן, למעלה ולמטה. ואז הבנתי שלא משנה מה אני או אתם תגידו, ה"אמת" היא סובייקטיבית בעיני המתבונן וגם עובדות היסטוריות שאין עליהן ויכוח, כמו בעיית הפליטים הפלשתינאים, כל אחד לקח למקום שלו.

בורג מודה שחלק מהאשמה מוטלת על כתפיהם של מדינות ערב שאינן מוכנות לקלוט את אותם פליטים ובכך לצאת מורווחים לשני הצדדים, בעוד אני מאמינה שלא חלק מהאשמה אלא כולה מוטלת עליהם.

אנחנו באנו ונלחמנו על המדינה שלנו, רוב המלחמות נפתחו באשמת הצד השני, אז הטענה מצידם שאנחנו צריכים לקחת אחריות היא לא יותר ממגוחכת בעיני.

אבל שוב, כאן זה לא פופוליטיקה (יש להגיד ז"ל), השאלה הגדולה היא לא אם אנחנו מסכימים עם מה שכתוב, אלא אם הספר שווה קריאה ובזה אוכל לענות חד משמעית- מאוד!

כבר שמענו את המנטרה החוזרת "צריך ללמוד את האויב", כאן נפרשת אחת המשנות של אותו "אויב" (כמובן באופן הסמלי של המילה) שחשוב שנלמד כדי שנדע עם מה אנחנו מתמודדים וכמו שאמרתי, הקריאה אינה מעיקה, היא זורמת ומענגת ונותנת לנו צוהר לעולם שלימדו אותנו לא להבין אותו אלא לנגוח בו. הגיע הזמן שנדע מה הצד השני חושב, גם אם לפעמים הבטן מתכווצת מזעזוע ועצבים, ולפעמים אפילו מהסכמה, כי כולם יודעים שמשהו מסריח בממלכת ישראל, השאלה מה עושים בדבר. חוזרים לגלות או נלחמים לנורמאליות?