הענקת טבעות נישואין היא מנהג עתיק יומין שמתקיים בתרבויות שונות בכל רחבי העולם. הטבעת ביהדות מהווה חלק מהותי מטקס הנישואין ולה נוסחה משלה ובשל כך, היהדות ייחודית מדתות אחרות.
אז מהם הקריטריונים לטבעת נישואים כשרה?
בהלכה היהודית ישנן תקנות מחמירות ומחייבות לגבי טבעת נישואין הנבחרת ומה הופך אותה לכשרה. מה הן התקנות המחייבות בחתונה יהודית?
טבעת חלקה – הטבעת צריכה להיות חלקה משני ציידיה, הן מהצד הפנימי והן מזה החיצוני ואסור לשבץ עליה אבני חן. הסיבה לכך היא שעל טבעת נישואין להיות פשוטה בשביל שהכלה לא "תסתנוור" מהיהלומים שיש לה על האצבע. ישנה מחלוקת בדת היהודית ויש רבנים שמתירים עיטורים של אבני חן סביב הטבעת ויש כאלו שלא, מומלץ לבחון את העניין פרטנית מול הרב . בכל מקרה, הצד הפנימי של הטבעת חייב להיות חלק, כולל איסור חריטות על הטבעת. חריטת הקדשה, כדוגמת שם או תאריך מיוחד על הטבעת, גם לאחר החתונה, תהפוך את הטבעת ללא כשרה עבור אלו המחמירים.
צורת הטבעת – טבעות יכולות להגיע בכל מיני צורות, אבל הצורה הכשרה של טבעת נישואין חייבת להיות טבעת עגולה שקוטרה נע בין 1 עד 6 מ"מ.
מחיר – כולנו מכירים את השאלה של הרב בזמן החופה "האם טבעת זו שווה פרוטה?". הרב שואל שאלה זו, כיוון שהטבעת חייבת לעלות מעל פרוטה, השווה לערך חצי שקל של ימינו. טבעת הנישואים לא צריכה להיות יקרה. על החתן לשלם בכסף מזומן על הטבעת, לא באשראי ולא בצ'ק, בכדי שלא יהיה ספק אם התקבל הכסף או לא.
חומר הגלם – טבעת הנישואים צריכה להיות מורכבת מחומר גלם אחד בלבד. זאת אומרת, אסור לערבב מתכות בטבעת כמו כסף לבן טהור עם זהב לבן טהור, אך כן מותר לערבב סוגי זהב שונים כמו זהב צהוב טהור וזהב לבן טהור. כידוע, טבעת מזהב טהור זה דבר יקר מאוד. לכן, טבעת נישואים יכולה להיות 18 קראט וגם 14 קראט, אומנם טבעת זאת מעורבת עם מתכות נוספות אבל היא קרובה מאוד לזהב טהור שלא נחרץ או מתעוות ובגלל זה היא נחשבת כשרה.
הכתבה נכתבה בשיתוף פורטל חדשות עם אלון צופיוף גמולוג, יהלומן ומנכ"ל ZOFIOF תכשיטים
