לא רבים מבינים עד כמה עומק הטכנולוגיה הוא זה שקובע את תוצאות הקרב. מבצע "עם כלביא", שזכה לשם תמציתי אך עוצמתי, לא היה רק שורת תקיפות אוויריות נגד אתרי גרעין באיראן. הוא היה פסגת עשייה טכנולוגית, פיתוח שקט של עשרות שנים, וניצחון של יכולות ישראליות כחול-לבן שצמחו הרחק מעין הציבור — בין מעבדות, מרכזי בקרה ומשרדי פיתוח במשרד הביטחון.
כשמפא"ת — המנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית — מסכם את המבצע, התמונה שעולה היא לא פחות ממסע מרהיב של חדשנות, מדע ותחכום אסטרטגי.
במשך עשורים ארוכים שקדו מהנדסי מפא"ת ואנשי התעשיות הביטחוניות על מערכות הגנה, איסוף מודיעין ותקיפה מדויקת, שחלקן לא נחשפו מעולם לשימוש מבצעי. חלקן פותחו במיוחד, ובשקט גמור, לקראת הרגע שבו יהיה צורך להפתיע את העולם — ולהפתיע את איראן. הרגע הזה הגיע במבצע "עם כלביא", והמענה הטכנולוגי היה חד, מוחץ, ובעיקר: ישראלי לחלוטין.
במוקד ההצלחה ניצבת ההגנה האווירית. שבוע לפני תחילת המבצע הוטמעו שדרוגים במערכות היירוט של ישראל: החץ, קלע דוד וכיפת ברזל. אלו לא היו עוד עדכונים שגרתיים — אלא גרסאות חדשות שידעו להתמודד גם עם טילים בליסטיים מתקדמים וגם עם מתקפות מסיביות של כטב"מים. ולמרות העוצמה האיראנית, הנתונים מדברים בעד עצמם: 86% מיירוטים מוצלחים של טילים בליסטיים, ולמעלה מ-99% יירוט של מזל"טים. על פי ההערכות, הנזק שנמנע כתוצאה מהיירוטים נאמד בלמעלה מ-50 מיליארד שקלים.
אבל ההגנה היתה רק חצי מהסיפור. החצי השני הגיע מן השמיים — או ליתר דיוק, מהחלל. לווייני התצפית והתקשורת של ישראל עבדו לאורך כל ימי המבצע באינטנסיביות חסרת תקדים. עשרות מיליוני קמ"ר צולמו ביום ובלילה, כאשר רק מעל איראן צולמו יותר מ-12,000 תמונות לוויין באיכות גבוהה במיוחד. התמונות נשלחו בזמן אמת למוקדי הבקרה, נותחו והפכו למאות מטרות שנמסרו לצה"ל — הכל באופן שקט, ללא סיכון לכוחות ישראליים וללא חשיפת מקורות.
במרחב הזה של איסוף וסיכול, נרשמה קפיצת מדרגה משמעותית נוספת: הכטב"מים. במהלך המבצע, מערך המל"טים הישראלי פעל לראשונה באופן רציף ב"מעגל שלישי" — כלומר, אלפי קילומטרים מגבולות ישראל, עמוק בשטח איראן. הם ביצעו אלפי שעות טיסה, תקפו למעלה מ-500 מטרות, ושימשו ככוח המרכזי בציד משגרים ומניעת ירי טילים. לא מדובר רק באפקטיביות מבצעית — אלא גם בהצלת חיי אדם, הן בצד הישראלי והן במניעת פגיעות אזרחיות.
היכולת הזו הושגה לא רק בזכות טיסה רציפה, אלא גם בזכות מערכות חימוש מתקדמות שפותחו לאורך שנים בדיוק למבצעים כאלה. חימושים לטווחים בינוניים וארוכים, המאפשרים תקיפה מרחוק (STAND OFF), שימשו את חיל האוויר במכת הפתיחה וגם בהמשך הלחימה. אלו חימושים מדויקים במיוחד, שמתוכננים לפעול גם בתנאי לוחמה אלקטרונית, ויכולים לחדור מערכות הגנה מתקדמות. הם הובילו להפתעה אסטרטגית והעניקו לישראל את העליונות האווירית במרחב טהרן תוך זמן קצר.
ומה עם ההגנה על הטייסים עצמם? גם כאן מפא"ת לא חסך מאמץ: מטוסי הקרב של צה"ל טסו מעל שטח איראן כשהם מצוידים במערכות הגנה עצמית שפותחו בישראל — כאלה שיודעות לזהות טילים מתקרבים, לשבש את פעולתם ולהפעיל אמצעים אוטונומיים להתחמקות. בזכות הטכנולוגיה הזו, כמעט ולא נרשמו פגיעות במטוסים, והמשימות הושלמו באחוזי הצלחה גבוהים.
הנדבך המפתיע ביותר, אולי, היה דווקא השקט ביותר: התחום הדיגיטלי. בינה מלאכותית, מערכות תכנון וסימולציה, ניתוח מודיעין בזמן אמת ומערכות תקשורת מוצפנות עבדו יחד כדי לאפשר שליטה בזמן אמת בכל חזית, מכל מפקדה. מדובר בשילוב עמוק של אלגוריתמים, דאטה עצום מהשטח, ויכולת להבין מה קורה בכל רגע נתון — ולתת לצה"ל יתרון החלטה מכריע.
ולבסוף, יש גם את "הקרן החדשה": מערכת הלייזר. במבצע נעשה שימוש מבצעי ראשון במערכות לייזר ליירוט כטב"מים. העלות? שקלים בודדים ליירוט. היעילות? קרובה ל-100%. מדובר בטכנולוגיה שעתידה לשנות את חוקי המשחק לא רק בהגנה, אלא גם בכלכלה הביטחונית — ולהפוך את ההגנה למשתלמת הרבה יותר לטווח הארוך.
לסיכום, מבצע "עם כלביא" לא היה רק רגע שיא צבאי — אלא רגע של הבשלה אסטרטגית של עשרות שנות מחקר. מפא"ת, גוף שאינו זוכה לתשומת לב ציבורית יומיומית, הוכיח שהוא אחד ממוקדי הכוח הקריטיים של מדינת ישראל. מה שנראה לעיתים כגרף, נוסחה או דגם תלת-ממדי על מחשב, התברר כמגן חיים ממשי בשעת מבחן. ובמובן העמוק ביותר, ישראל הוכיחה כי היתרון שלה אינו רק באומץ, אלא גם ביכולת לראות רחוק, לפתח, ולהיות מוכנה — שנים לפני שהקרב מתחיל.
