בין בית הדין הרבני לבית המשפט

אילוסטרציה (צילום: עמיעד טאוב)

ביה"ד הרבני ובית המשפט חלוקים בשאלה האם לאשר פלישת גרושה לבית בעלה, אותו רכש יחד עם אמו – שנים לפני נישואיו.

עידן הראל 09/04/2012

מאבק גירושין מכוער בין בני זוג גרם להתנגשות חזיתית בין החלטות בית הדין הרבני לבין החלטות בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן.

הסיפור החל כאשר הבעל רכש, יחד עם אמו, דירה בצפון השרון, שנים לפני שהכיר את אשתו. תקופת מה לאחר היכרותם עברו השניים להתגורר בדירת הגבר, התחתנו והקימו משפחה, עד שיחסיהם עלו על שירטון.

במסגרת מאבק הגירושין בין השניים הגישה עו"ד עינבר לב, המייצגת את הבעל – בקשה לביהמ"ש לענייני משפחה ברמת-גן להוציא צו לסילוק ידה של האישה מהבית לשם מכירתו.השופט קיבל את בקשתה, לאחר שהשתכנע כי האישה איננה בעלת הבית.

אך, האישה לא שבעה נחת מההחלטה, והגישה לבית הדין הרבני בקשה למזונות אישה, ובמסגרתה ביקשה גם לקבל צו למדור ספציפי – שמשמעותו – שלא יהיה ניתן לסלקה מהדירה גם אם זו אינה בבעלותה – כל עוד לא יוחלט אחרת.

עו"ד לב. להתמודד מבחינה משפטית (צילום: באדיבות רן שריר יחסי ציבור)

מנגד, הגישה עו"ד עינבר לב חוות דעת לבית הדין הרבני, על משכורתה של האישה, והוכיחה כי היא משתכרת היטב, ולכן לא מגיעים לה מזונות אישה (בנימוק "די לה במעשיי ידיה").

ביה"ד הרבני קיבל את בקשתה של עו"ד לב, וקבע בהחלטת ביניים כי אכן לא מגיעים לאישה מזונות. או אז, פנתה עו"ד לב לבית הדין בבקשה לבטל את צו המדור הספציפי, משום שהוגש במסגרת בקשה למזונות – שאינם מגיעים לאישה.

חרף הבקשה, סירב בית הדין לאשר את סילוקה של האישה מהבית, בטיעון שההחלטה שנתן לגבי מזונות אישה הינה החלטת ביניים, ויש לחכות להחלטה הסופית.

לדברי עו"ד עינבר לב, כעת עלול הבעל לחכות חודשים ולעיתים אף שנים ארוכות עד שתיאות האישה לקבל גט, ועד אז היא עשויה ליהנות מדיור חינם בחסות בית הדין הרבני, חרף החלטת בית המשפט הקובעת כי יש לפנותה מהבית.

גבר בן למשפחה מבוססת בדרום השרון, רכש, יחד עם אמו, לפני שנים, דירה מרווחת באחת מערי האזור, וזאת עוד בהיותו רווק.

לאחר מספר שנים הכיר הגבר אישה, הם התאהבו, היא עברה לגור בביתו, והם התחתנו. לאחר מספר שנים, ולאחר הולדת ילדיהם, עלו יחסיהם על שירטון, והאישה החלה מעוררת פרובוקציות כנגד הבעל.

לדברי עו"ד עינבר לב, התנהלות האישה כוונה לגרום לבעלה לנקוט כלפיה באיומים, ולאפשר לה להתלונן נגדו במשטרה, וכך להרחיקו מהבית. לאור זאת, החליט הבעל לעזוב מיוזמתו את ביתו, אותו רכש כאמור יחד עם אימו – ולשכור דירה בסביבה.

לאחר עזיבתו את הבית, החל הבעל לפעול למכירת הדירה. הוא פנה אל בית המשפט לענייני משפחה, באמצעות עו"ד עינבר לב, על מנת שזה יורה על סילוק ידה של האישה מהבית – כלומר – פינויה בפועל מהדירה שאינה שלה.

בית המשפט, שדן בבקשה, השתכנע כי הדירה אכן שייכת במשותף לבעל ולאמו, ולאישה אין כל זכות עליה – ועל כן הורה על סילוק ידה של האישה מהנכס.

האישה, שפסיקה זו לא הייתה לרוחה, מיהרה להגיש לבית הדין הרבני בקשה למתן מזונות אישה, ומסגרתה ביקשה גם מבית הדין שזה יורה על מתן צו למדור ספציפי. משמעות צו שכזה הוא איסור גמור על פינויה של האישה מהדירה, גם אם זו כלל אינה שלה, וגם אם אין היא משלמת כלל שכ"ד- וזאת, עד אשר בית הדין יקבע אחרת (על פי רוב כאשר הזוג מתגרש בפועל – כלומר ניתן גט).

בית הדין הרבני: "מזונות האישה – בטלים"

עו"ד עינבר לב לא אמרה נואש, ופנתה אל בית הדין הרבני בבקשה לדחות את בקשתה של האישה למזונות אישה, מפני שהאישה עובדת למחייתה במשרה בכירה, ומרוויחה ממון רב. לדברי עו"ד לב, דיני ההלכה לא מחייבים במקרה שכזה את הבעל בתשלום מזונותיה של אשתו בנפרד, מהנימוק: "די לה במעשיי ידיה".

בית הדין, שהתרשם מתלושי המשכורת המכובדים אותם מקבלת האישה, דחה את בקשתה למזונות אישה.

או אז, הגישה עו"ד לב בקשה נוספת לבית הדין הרבני, והפעם שיבטל גם את מתן הצו למדור ספציפי, מפני שהוא ניתן לאישה במסגרת בקשתה למזונות אישה, אשר כאמור בחר בית הדין לדחותה.

אך בנקודה זו, קבע בית הדין הרבני, במפתיע, שהאישה לא תאבד את המדור הספציפי, וזאת מפני ששלילת מזונות האישה ניתנה רק כהחלטת ביניים, ולא מדובר עדיין בהחלטה סופית.

לדברי עו"ד עינבר לב, החלטה זו של בית הדין תמוהה, היות וגם בית המשפט סבר כי הדירה איננה שייכת כלל לאישה, ומשום כך היא נחשבת כפולשת לכל דבר ועניין. לדברי עו"ד לב, מצב שכזה, בו האישה גרה בבית שאינו שלה, לא משלמת שכ"ד או חשבונות חשמל, מים וארנונה, יכול להימשך חודשים ארוכים ואולי אף שנים, עד אשר תיאות ותסכים לקבל גט מהבעל. לדברי עו"ד לב, החלטתו של בית הדין הרבני להשאיר על כנו את צו המדור הספציפי – רק מעודדת את האישה שלא להסכים לגט.

על מנת לפתור את הפלונטר, הגישה עו"ד עינבר לב לבית המשפט למשפחה בקשה לפירוק שיתוף בנכס מטעם אמו של הבעל. על פי חוק לא ניתן למנוע בקשה לפירוק שיתוף של מי מהצדדים, ובמסגרת בקשה שכזו ממנה בית המשפט כונס נכסים לדירה, ומוכר אותה.

"כאשר בנכס שנמכר מתגלה פולש, כמו במקרה הנוכחי, על הרוכש להתמודד עימו מבחינה משפטית, וכך גם יעשו רוכשי הבית, אחרי שמכירתו תאושר על ידי בית המשפט" אומרת עו"ד עינבר לב, המחכה למתן פסק דין של ביהמ"ש בעניין.

עו"ד עינבר לב http://www.dineymishpaha.co.il/ עוסקת רבות בתחום האזרחי מסחרי, וכן בדיני משפחה, גירושין, כתיבת צוואות, מאבקי ירושה ועיזבונות.

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את שמך כאן