במגזר החרדי לא מבינים מדוע מתעלמים כלי התקשורת הסרוגים מגדולי התורה החרדים? ועמיעד טאוב לא מבין את התמיהה ממגזר שמתנשא באופן קבוע על המגזר הדתי לאומי ומדיר באופן קבוע את נציגיו מכל עיתון חרדי.
עמיעד טאוב 20/11/2011
המגזר המכיל
בתחילת השבוע פנה אליי יצחק, בחור חרדי ומגיב ענייני בתמיהה מדוע נעדרה ממצב הרוח ידיעה על מותו של הרב פינקל זצ"ל, ראש ישיבת מיר המיתולוגי שעלה לאחרונה לבית עולמו בגיל 68 . במייל, גילה לי יצחק מידע מרתק לפיו המנהיג החרדי סבל מפרקינסון חמור, ונכות מוחלטת עד כדי קושי בדיבור ולמרות זאת הקפיד להעביר שיעורים סביב השעון, הכיר את כל תלמידיו ובוגריו ודלתו היתה פתוחה לכל פניה היישר מעמדת כיסא הגלגלים. מה לשבועון דתי לאומי ולראש ישיבת מיר החרדי תהיתי?
והתשובה הגיעה במהרה:"היות ועיתון מצב הרוח, עומד בראש החץ המלחמתי כנגד ההקצנה, ההסתגרות וההתבדלות, היה לי ברור שהעיתון יקצה פינה, זניחה ככל שתהא, סביב ראש הישיבה הענקית ביותר מאז ימות רבי עקיבא, בוודאי כזה שהיווה דוגמא וסמל ליכולת ההכלה. במוסדותיו נקלטו תלמידים מכל המגזרים ללא כל אבחנה מגזרית. אשכנזים, מזרחיים, חסידים, תושבי הארץ וחו"ל". "איך ייתכן?" המשיך ותהה יצחק כי:"שבועון המבקר כל הקצנה והתבדלות מגזרית ומגדרית, מוציא את עצמו מן הכלל. הוא יכול לסקר [ברנז'ה] כל מפגש מטופש שהשתתף או איזה עסקן, בדרן, משפטן, פטפטן, לפרטי פרטים. כי מדובר בחבר'ה שלנו. אולם כאשר המגזר שמעבר לכביש חווה אירוע מכונן וטרגי בעל השפעה מכרעת בכל רחבי העולם החרדי הדבר זוכה להתעלמות מוחלטת".
בהחלט נכון (ברגעים אלו ממש אכן נכתב במצב הרוח אודות הרב) אבל וזה אבל גדול. מדוע מצופה משבועון סרוג מה שלא מצופה מכל כלי מדיה חרדי? מדוע ההתנשאות וההתעלמות של המגזר החרדי מזה הדתי (המכונה בלעג ע"י החרדים 'המזרוחניקים') מתקבלת בהבנה אך לא בכיוון ההפוך? מדוע נעדר עיקרון המידתיות מהמדיה החרדית? מדוע מודרים הסרוגים מאמצעי התקשורת החרדים יותר מאשר נשים? מדוע נושאים העומדים ברומו של המגזר הדתי כמו המאבק של רבני צהר לחיתון עשרות אלפי זוגות חילוניים זוכים להתעלמות או לסיקור שטחי בקרב הכתבים החרדיים? ומה בין הרב פינקל זצ"ל לחנן פורת זצ"ל שבקושי זכה לאזכור בעיתונות החרדית הכתובה?
ההבדל הגדול
התשובה התמימה לשאלה המהותית אודות ההבדל בינינו ובין החרדים, היא התשובה היהודית המסורתית של:מה זה משנה? ובכל זאת בימים בהם המאבקים בין גדולי התורה הן במגזר החרדי והדתי והן מחוצה להם כבר מזמן יצאו מחוץ לכתלי בית המדרש (כולל בכל אתרי האינטרנט והפורומים הזניחים) בהחלט יש מקום לתהות האם ההבדלים אכן לא משמעותיים בעידן בו מרבית הסרוגים לא מכירים את הרב פינקל זצ"ל ובמגזר החרדי לא שמעו על פועלו של הרב נריה זצ"ל
ואולי בעת בה הקיטוב בין החרדים לדתיים הולך ומעמיק יש מקום בשני המגזרים להפקת לקחים? וגם להבנה כי גם אם ברמה המעשית היום יומית של קיום מצוות ההבדלים בינינו קטנים הרי שברמה האידיאולוגית ההבדלים עדיין מהותיים (שלא לדבר על ההבדלים בתקציבים, ביחס לצבא ולציונות ובפן הפוליטי).
אגב חרדים מסופר על אותו בחור צעיר שנקלע לשכונת מאה שערים ולפתע שם לב ששעון היד שלו התקלקל. חיפש הבחור מקום בו אפשר לתקן את השעון, וממש במקרה גילה חנות שחלון הראווה שלה עמוס שעונים לעייפה. נכנס הבחור לחנות וביקש מהמוכר שיתקן לו את השעון. ענה לו המוכר: "סליחה, אבל אני בכלל לא מתעסק עם שעונים, אני מוהל"."ולמה יש בחלון הראווה שלך כל כך הרבה שעונים?" תהה הצעיר? "נו, ומה רצית שאני אשים שם…?"
מפי עוללים
השבוע הבנתי באמת לאיזה מימדי אבסורד הגיע פסטיבל רבין. בדרך לגן שאל אותי בני, עידן:"אבא למה קראו ליצחק רבין בשם המצחיק הזה?". "מה כל כך מצחיק בשם שלו" תהיתי."אבא" ענה העולל במבט משתומם: "יצחק רבין זה בכלל שם של רחוב".
