הבורגנות הדתית לאומית החדשה

0
84

ממאבקי צעירי "גוש אמונים" ליישוב הארץ ועד מאבקי הדור הצעיר של היום להשגת פרקי הסדרה "סרוגים" כך הוקמה הבורגנות הדתית לאומית החדשה.

עמיעד טאוב 05/10/2008

ב-25 בפברואר 1974 הוקמה תנועת "גוש אמונים" שהובלה ע"י צעירים דתיים לאומיים כגון הרב חנן פורת, ניסן סלומינסקי ואורי אליצור וסחפה אחריה את צעירי הציונות הדתית למסע התיישבות ששיאו התקשורתי הגיע בעלייה לסבסטיה ותוצאותיו כללו הקמת מגוון ישובים דתיים לאומיים על בסיס אידיאולוגי בשומרון (עפרה, קדומים, אלון מורה וכו').

מאז ועד היום חלפו כ-34 שנים. הלהט האידיאולוגי של התיישבות בכל חלקי הארץ סוחף בעיקר את נוער הגבעות המצוייר כקיצוני ימני, מועצת יש"ע שהוקמה על בסיס תנועת "גוש אמונים" כמעט ולא רלוונטית ומכתביו של הרב צבי יהודה קוק שליט"א שהיה אביה הרוחני של התנועה מצוטטים בעיקר בנושאי חינוך.

אם פעם נאחזו גילאי 25-35 בציונות הדתית בגבעות היום הם נאחזים בעיקר בכורסת הטלויזיה תוך שהם צופים בסדרה "סרוגים" ומתלוננים על העדר מנהיגות ומנהיגים ראויים בפוליטיקה הדתית לאומית ללא שהם מתכננים לעשות משהו בנידון.

אם פעם העדיפו אנשי הציונות הדתית מגורים בקרוואנים רעועים וטיולים בשבילי הארץ על מנת לפעול לחיזוק ארץ ישראל השלמה היום הם מעדיפים מגורים בדירת גן בגבעת שמואל ומודיעין בשילוב עם טיולים דו שבועיים בשבילי הקניון הקרוב למקום מגוריהם.

לשם ההוגנות יש לציין כי גם בריכוזי הבורגנות החדשים של מודיעין, גבעת שמואל, נתניה ופתח תקווה קיימים ניצנים של דאגה לנושאים ברומו של עולם, בתחומי החסד וברומה של ההתיישבות אך אלו הולכים ומתמעטים (גם בסיועו הנדיב של אריאל שרון ותוכנית "ההתנתקות" שהגה ושמה קץ מסויים לאמונה בכוחה האלמותי של ההתיישבות) ומתבצעים בעיקר ע"י גרעינים חרדל"יים שהוקמו בערים אלו וע"י משוגעים לדבר.

נדמה כי המהפך שעבר באופיו של מרבית הציבור הדתי לאומי נובע מהשינוי במאפייניה של אוכלוסיה שמאופיינת כיום ברמה סוציו אקונומית בינונית פלוס, בשני בני זוג עובדים, בצריכת מותגים וככלל בהרבה פחות סיבות לצאת מהבית למלחמות אידיאולוגיות.

אחד המדורים הנקראים ביותר בעיתון "מקור ראשון" במהווה את מקבילו של עיתון "הארץ" עבור הציבור הדתי ימני וכזה המשלב פן אידאולוגי ימני ברור עם אורנטצייה עיתונאית כלכלית איכותית מביא לידי ביטוי את עולמה החדש של הציונות הדתית.

אחד המדורים המצליחים והנקראים ביותר במוסף הכלכלה הינו מדור הגורמה וביקורת המסעדות הכשרות שמציג  כמות אדירה של מסעדות גורמה כשרות שנפתחו ומעיד על אופי הבילוי המועדף כיום על אנשי הציונות הדתית.

"סרוגים ובורגנים"

בחודשיים האחרונים כבשה סדרת הדרמה "סרוגים" את המסך הדתי לאומי ברחבי הארץ בדגש על הדור הצעיר שמקפיד שלא לפספס פרק או לחלופין להוריד את הפרקים המפוספסים באתרי האינטרנט השונים.

למי שעדיין חי בעולם גלובלי קטן נספר בקצרה כי הסדרה המתרחשת בסמטאות ה"ביצה" הירושלמית ומביאה את סיפורם של חמישה רווקים ורווקות מ"המגזר"  שמחפשים אהבה ואם אפשר (לא ממש חובה) בצירוף כיפה סרוגה עד סמויה ומרפסת סוכה.

את הסדרה יצרו בוגרי בי"ס מעלה בראשות הבמאי לייזי שפירא שהיטיבו לאתר את עולמו העכשווי של הבורגן הדתי לאומי ובעיקר את "הביצה" זו שנוסדה בירושלים ושחיקויים שלה (טובים יותר וטובים פחות) ניתן למצוא כיום בכל עיר המאופיינת באוכלוסייה דתית לאומית (פתח תקווה, מודיעין, רעננה, חיפה ובעיקר גבעת שמואל).

אם למישהו היה ספק בנוגע לכמות הצעירים במגזר שמתחברים לערוצי הלווין במקום או במקביל לשורשים הגיעו אחוזי הצפייה בסדרה ונתנו את החותם הרשמי לתנועת הבורגנית הדתית לאומית החדשה שכבשה את הציבור הדתי לאומי.

את השינויים שעברה החברה הדתית לאומית  ניתן לבחון במספר פריזמות החל מזו האידיאולוגית, דרך הפריזמה הנדל"נית וכלה בזו הסוציולוגית.

מצד הממסד הרבני היווה הספר "כלים שבורים" שהתפרסם בתחילת 2003 מאת הרב שג"ר (שמעון גרשון רוזנברג) תלמידו של הרב קוק מעין פורץ דרך בעיסוק ובבחינת המעברים הרוחניים שעברה הציונות הדתית במשך השנים.

הספר העוסק בתורה וציונות דתית בסביבה פוסטמודרנית עורר פולמוס נרחב בציונות הדתית בעקבות טענתו של הרב שג"ר כי יש לתת לאדם את היכולת ליצור בחופשיות את עולמו הדתי:"דווקא עם דחיית האמת האובייקטיבית טמון החופש המיסטי, החופש המאפשר אחר הכול להיות חלק מעולם דתי נוקב וחרותי".

בספרו האשים הרב שג"ר את תופעת החרדל"יות שפשטה בציונות הדתית ואת הנוקשות הדתית של חלק נכבד מאנשיה בעזיבת דרכה האמיתית של הציונות הדתית ובהפניית עורף לתורת הראי"ה".

ד"ר אשר כהן מרצה בכיר במחלקה למדעי המדינה בבר אילן ותושב מודיעין מעריך כי התהליכים שעברו על הבורגנות הישראלית בשנים האחרונות עוברים כעת גם על הבורגנות הדתית לאומית

"דפוסי הבילוי, מקומות הבילוי,  צריכת תקשורת, צריכת המותגים, והאינטרנט חדרו לכל בית דתי ויצרו חברה בורגנית דתית" סובר כהן.

עם זאת מבקש ד"ר כהן להבהיר כי עדיין קיים הבדל מהותי בין הבורגנות הדתית לזו החילונית.

"בניגוד לבורגנות הכללית מאופיינת הבורגנות הדתית במימד בולט מאוד של צניעות והעדר ראוותנות , הדפוסים וההתנהלות כלפי חוץ כולל החשש מ"מראית עין" מציבים דפוס אחר של התנהלות בורגנית".

ד"ר כהן מביא כדוגמא להבדלים בהתנהלות בין סוגי הבורגנים את עשירי הציונות הדתית.

"מרבית עשירי ישראל מקפידים לחגוג אירועים ברוב עם, יחצ"נים ומצלמות הטלויזיה בניגוד אליהם המיליונרים הדתיים לא מופיעים בערבי שואו כשמוטי זיסר שנחשב לאחד מאנשי העסקים המצליחים בציונות הדתית אם לא המצליח ביותר עשה חנוכת בית לביתו מרכיב מרכזי בחנוכת הבית היה הכנסת ספר תורה זוהי התנהלות עם אותם הדפוסים אך באופן צנוע יותר".

זה מה שיצר את ההבדל בין צעירי גוש אמונים לצעירים של היום

גם מרבית צעירי הציונות הדתית היום הם ימניים גם אם מתונים יותר השינוי הגדול נובע מכך שהפן האידיאולוגי כבר אינו פן בלעדי והצעירים מבינים שיש חיים אחרי האידיאולוגיה, הבורגנות כמעמד נמצאת בבעייה שכן היא לא יכולה לצאת להפגנות".

רונן וייל מנהל השיווק של תנועת "באמונה" העוסקת בדיור לציבור הדתי לאומי מנתח את העניין מנקודת מבט נדל"נית. הוא אמנם מסכים שגם הציבור הדתי לאומי עובר תהליכים שהופכים אותו לבורגני בהדרגה אך עדיין בהבנתו, חלקו הגדול של הציבור עושה דברים שלא מצופים מבורגנות בעיקר בתחומי ההתנדבות והחסד ע"ע פעילות ההתנדבות בערים שמובלת בעיקר ע"י הציבור הדתי לאומי וההתגייסות למען תושבי שדרות.

"הציבור הדתי לאומי היום מחפש וילות כמו כל ציבור אחר ממעמד הביניים בארץ והוא מוכן לשלם על זה מחירים שאף אחד לא היה מאמין שישולמו. בשנים האחרונות נרכשו עשרות דירות בעלות ממוצעת של כשני מיליון ש"ח בישובים  כגון יד בנימין ואבן שמואל".

וילה אפשר לקנות גם בהתנחלויות במחיר נמוך באופן משמעותי?

אנשים כנראה לא רוצים לגור בהתנחלויות, בשנים האחרונות יש קהל לא קטן שעדיין מוכן להסתער ולגור על כל ג'בלאה אבל הוא כבר לא מוכן לשים באופן אוטומטי על אותו מקום כסף".

התיאוריות של מרקס והבורגנות הדתית החדשה

על פי ההגדרות המחקריות מעמד הבורגנות הכולל אנשים המתגוררים בערים ומתפרנסים מעסקים עצמאיים או ממקצועות חופשיים הינו מעמד שולט שהשפעתו על המדיניות הכלכלית והפוליטית הינה גבוהה מאוד בניגוד למעמדם של הפרולטריונים (עובדי השכר) שמתפרנסים מעבודה אצל הבורגנים או המדינה.

הסוציולוג קארל מרקס העריך כי העתיד צופן מאבק עיקש בין המעמדות בסיומו תימחק הבורגנות ותיווצר חברה נטולת מעמדות.

החרדלי"ם מצידם מזהירים  גם הם כי שיטת "הערכים הרדומים" שמביאה איתה הבורגנות הדתית המתונה הולכת ומתפשטת והיא זו שתביא בתוך מספר דורות למחיקתה של הציונות הדתית ולחברה המורכבת מחרדים וחילוניים בלבד.

ד"ר ניסים ליאון מהמחלקה לסוציולוגיה בבר אילן ותושב פתח תקווה העוסק בחקר מעמד הביניים בישראל שולל לחלוטין את החשש מהחברה הבורגנית החדשה.

ד"ר ליאון יפרסם בקרוב מחקר העוסק בשאלה איפה הייתה הציונות הדתית בכללותה בפרק המחאה אל מול תוכנית "ההתנתקות" ובמהלך המחקר שהינו אחד הראשונים הבוחנים את הציונות הדתית מעיני הסוציולוג התגלתה תמונה שונה לחלוטין.

במחקרו גילה ד"ר ליאון כי הראייה של הציונות הדתית כקבוצה אינדיבדואלית הנוטה לרדיקליזים דתי המונהגת ע"י רבנים המושפעים מתפיסות משיחיות היא מוטעית ביסודה.

"התפיסה הזו הובילה אותנו לחשוב על הציונות הדתית כקבוצה מאוד חזקה שיודעת להחליף ממשלות ולכן גם היה צפוי שאל מול ההתנתקות הדימוי יהפוך למציאות שתתדרדר לכדי קרע מאוד לא פשוט בין החברה הציונות דתית לבין החברה הישראלית הכללית ולא זה מה שקרה".

"הקרע קיים רק בשוליים וגם הוא קיים מתוך הרבה מלל דיונים וניסיונות להפקת לקחים. במידה רבה גילינו "חולשה" לכאורה שקיימת בציונות הדתית שהתשובה לה טמונה ברוב הבורגני הדומם, בתיאוריה היינו מצפים לראות משרדים שלמים ואנשי עסקים המזוהים עם הציונות הדתית שסוגרים את שעריהם ומתגייסים למאבק אידיאולוגי, בפועל אף משרד עו"ד דתי לא סגר את שעריו למשך שלושה חודשים והתגייס למאבק שכן לאור מאפייניה של הקבוצה והתחומים בהם עובדים חבריה הם גם מצויים בסכנה כלכלית והנושא הכלכלי חשוב להם לא פחות מזה האידיאולוגי אם לא יותר".

"יש לא מעט מידע פוליטיקה של הציונות הדתית אך חסר המון מידע בנוגע לחלוקה הסוציולוגית הפנימית במגזר ולכן אנו פחות ערים לכך שמדובר בקבוצה לא הומוגנית שמורכבת ממספר רק של תתי קבוצות, המשותף לכולם הינה העובדה שהם מתנהלים באופק המעמד הבינוני החדש והגבוה וזהו גם הצד ייחודי שלה.

מבחינה סוציולוגית חולק ד"ר נסים ליאון על המשולש השולט בציונות הדתית של ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל.

"אני למדתי לראות משולש סוציולוגי בן שלושה קודקודים האחד הינו גורמי הסוציליזציה וההנהגה (הגורם המוסדי) שמשלב את מערכת החינוך ועובר דרך הזרמים הרבניים והעסקנים, הקודקוד השני הוא קודקוד הצעירים (החל מגילאי 15-16 שמתחילים  לעמוד על דעתם הפוליטית וכלה באלו שנישאים ונולד להם הילד הראשון או השני) הקודקוד השלישי הוא הבורגנות שמתפתחת במקביל לדור המדינה מתוך אורנטצייה להשתלב במקצועות חופשיים חינוך ומקצועות שקשורים למדינה, לקבוצה זו יש תמונת נוף מאוד ברור"

איפה משתלב נושא ההתנחלויות והחלק החרד"לי בתיאוריה שלך?

"גם בהתנחלויות המובהקות קיימים אזורים ואנשים ששייכים ללא כל ספק לבורגנות הדתית לאומית, הרב יואל בן נון נשאל פעם  מדוע המתנחלים בונים וילות  בתשובתו כתב הרב בן נון כי הבנייה החד קומתית היא קרוב יותר לאדמה כי המתנחלים אנשים שרוצים להרגיש את האדמה אך נראה שעצם השאלה מעידה כאלף עדים על תופעת ההתברגנות גם בהתנחלויות, לדעתי גם הפעילות של נוער הגבעות והקיצוניים היא תגובה לתופעה הבורגנית המאיימת עליהם, הקבוצות של המתנחלים והחרדל"ים משתמשים במהלכי הסוציליזציה דתית רדיקלית על מנת להתמודד עם מה שהם רואים כאיום האמיתי שהוא החילון, הלאומיות אמנם נראית כמובילת הדרך אבל אפשר גם להסתכל על זה באופן שבו הקבוצה מבינה שגם היא מתברגנת והיא משתמשת באידיאולוגיה הלאומית על מנת לווסת את איום החילון, ההורים מעדיפים שהילד יתעסק בארץ ישראל מאשר יסתובב בפאבים והלאומיות משרתת פן דתי יותא מאשר פן אידאולוגי".

למרות כל הנכתב לעיל סבור  ד"ר לאון כי דווקא הבורגנות הציונות הדתית היא היחידה שיכולה להציל את המגזר הדתי לאומי לאורך טווח וכי צעירי הציונות הדתית כיום מהווים את ההוכחה הניצחת להצלחתה של הציונות הדתית בעצם השתלבותם בחברה הישראלית.

"בעשר השנים האחרונות המציאות הישראלי הופכת לפחות אידיאולוגית ויותר כלכלית בבניית סדר היום, אם יש קבוצה שיש לה עדיין פרוייקט של זהות וכלים מעמדיים בעלי משמעות זו הקבוצה הציונות הדתית שהיא גם הקבוצה הישראלית ביותר, דווקא הצד הבורגני שכביכול נתפס ככזה שמחליש את הציונות הדתית הוא מקור העוצמה האמיתית של המגזר, לא מתוך האידיאולוגיה אלא דווקא מתוך מעמדו הכלכלי ציבורי חברתי".

*פורסם לראשונה בעיתון "מצב הרוח"

שיתוף

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את שמך כאן