"המוזיקה המשיכה ברקע, אי אפשר לזוז ימינה או שמאלה – ואנשים נמחצים למוות"

פראמדיק מד"א יוסי חלבי, מהראשונים בזירת האסון במירון, משחזר עבור 'דתילי' את השתלשלות האירועים והטיפול בפצועים באסון מירון. "הזירה הייתה נקייה, בלי דם בלי הרס."

פראמדיק מד"א יוסי חלבי. צילום: דוברות מדא

פראמדיק מגן דוד אדום, יוסי חלבי, תושב כפר תבור, מהראשונים שהגיעו לזירת האסון בהר מירון, שיחזר את האירוע הקשה: "קצת לפני השעה 01:00 בלילה, קיבלנו קריאה על מספר מטופלים שזקוקים לסיוע. התקדמנו לכיוון ומצעד לצעד – הדיווח התעצם ומספר הפצועים גדל. הובלתי את הצוות עם שבעה פרמדיקים וחמישה חובשים והבנו שאנחנו נכנסים לתוך זירת אסון."

על גודל הטרגדיה והרגעים הראשונים, הוסיף: "אנחנו בעצם היינו הראשונים שהגיעו לזירה. המראות היו מאוד קשים, צעקות ואנשים נמחצים, בהתחלה חשבנו שקרסה טריבונה. עבדנו בצפיפות חסרת תקדים. האנשים שהיו בתור לצאת לא הבינו מה קרה, לא הייתה פיסת קרקע פנויה. צרחנו לאנשים לזוז הצידה ופשוט ראינו ערימה של אנשים שוכבים אחד על השני. הבנתי את גודל העניין בתוך שניות ספורות, כל רגע החייאה וכל רגע חילוץ של פצוע. הזירה הייתה נקייה, בלי דם, בלי הרס של רכוש ובלי קריסה של היציעים. התחלנו להוציא מטופלים אחד אחד ולטפל, בזמן שעוד ועוד כוחות הגיעו לזירה. המוזיקה עדיין פעלה ברקע בדקות הראשונות ואי אפשר היה לזוז ימינה או שמאלה."

על היום שאחרי, סיפר: "בעצם המשמרת שלי המשיכה לתוך האסון – כאשר הייתי במסוק מד"א. ההרגשה הייתה מאוד קשה, לוקח זמן לעכל ולהבין. אני משחזר כל הזמן את האירוע וחושב אם יכולתי לעשות משהו טוב יותר. אני מדבר עם הצוות שלי, מוודא שכולם בסדר מבחינת נפשית. קשה מאוד לחזור לתפקד כרגיל אחרי אסון שכזה."

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את שמך כאן