"חז"ל בראי אחר": סקירת הספר החדש והמרתק של ירון ידען

ספרו החדש והמרתק של ירון ידען על התלמוד מבקש כדברי המחבר לא להביא דעה או לפרש את המקורות המובאים מהתלמוד אלא להציג אותן כפי שהן בכדי שהקורא ישפוט בעצמו. המחבר רואה בהם אוסף לא רציונאלי וככזה שאינו עולה בקנה אחד עם ממצאי העולם המדעי ושאין בו היגיון פנימי.

ירון ידען. צילום: פרטי

אך מה שמפתיע הוא הסיבה לכך: לדברי המחבר הדברים הללו נעשו בכוונה כדי ליצור את הרושם כאילו מדובר בדברים חכמים ועמוקים כך שיותירו רושם על הקורא אותם שיאמץ את דבריהם ללא ביקורת וללא שיפוטיות. לכך גם תורמת האמרה הידועה אודות סמכותם של חכמים מבחינת פסיקת הלכה והציווי לשמוע לכל אשר יאמרו- גם על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל.

המחבר סוקר בצורה שיטתית ובהירה את תולדות העיסוק בתלמוד והזנחת התנ"ך; הניסיון לבסס את סמכות התלמוד ואת זה של חכמים; הפרשנות של חכמים לדברי חז"ל שנכתבו בשפה שכבר לא הייתה מדוברת בזמנם תוך שהם מסתמכים על פילוסופיות יווניות ומראה כיצד במגוון סוגיות שונות כמו המבול, חג הסוכות, שחיטה ועוד מבקשים החכמים לקח את הטקסט ולפרשו במשמעויות מגוונות. יש למשל שסוגיות כמו ביצה שנולדה בשבת יעסיקו את תלמידי הישיבה במהלך 12 דפים ארוכים.

המצב האבסורדי לדבריו של המחבר הוא שבכך הפכו החכמים לבעלי הסמכות לפרש דברים מהתנ"ך למרות שהוא המקור שמתוכו הם פועלים. הרי התורה שניתנה מסיני היא לשיטתם של חכמים, למעשה שתי תורות- זאת שבכתב וזאת שבעל פה. אלא שהעובדה היא שלעיתים רבות יש סתירות בין המשניות או בפרשנויות של דברי חכמים עצמם ולכן ישנו ניסיון לפתור אותן. המחבר מראה כיצד הדברים מתרחשים בכל מיני סוגיות וכאמור הקורא מוזמן לבדוק את משמעותם.

המחבר עוסק בפירוט בנושאים העיקריים שבהם התלמוד עוסק: פירוש המשנה; יישוב סתירות בין חלקים שונים של המשנה; פיענוח דברי חכמים שנמסרו בניסוח משובש; דיונים הלכתיים; סיפורי אגדות ומעשיות; פרשנות המקרא. כדי להמחיש את הדברים, הוא מביא דוגמאות לדיונים מכל הסוגים הללו.

- פרסומת -

וכך, הוא מראה כיצד התלמוד הפך למשהו שמייצג חלק מסויים בפרשנות המקרא וגם הגיע רק אל מקומות מוגדרים בתחילה. אז כיצד הוא הפך לבעל מעמד שכזה? האם זה אכן אמור להיות כך? מה רצו החכמים להשיג באמצעות המהלך הזה? המחבר עוסק בסוגיות הללו ומאפשר למי שאינו מודע לתהליכים הללו שהתרחשו אלפי שנים אחורה להבין את מקורם ובעיקר את המשמעות שלהם לימינו.

וזאת גם אחת השאלות שעמם נדרש ירון ידען להתמודד: מדוע הוא מבקש לעסוק במעמד התלמוד בעבור מי שאינו מאמין בו? התשובה היא שבפוליטיקה העכשווית במדינת ישראל זו שבכנסת וזו שבבתי המדרש השימוש שנעשה בהלכה שנובעת מהתלמוד הוא בכל מרחבי התחומים – כלכלה, ביטחון, חברה, תרבות ועוד. יש לכך משמעויות שאינן תחומות בדפי הגמרא אלא מגיעות גם אל לשון החוק.

במהלך הספר מובאות 272 סוגיות תלמודיות. המחבר מבקש להראות עד כמה יש בהם דיונים חסרי רלוונטיות, סדר והיגיון; הם מובאים כאמור בצורה המקורית שלהם ללא פרשנות או נקיטת עמדה ומשמשים בעצם הבאתם הוכחה לטיעוניו שלעיל.

אפשר בהחלט להתווכח עם ירון ידען. האמת שזה אפילו רצוי. הסיבה היא שבעיניי אין הרבה אנשים שהיו רבנים וראשי כולל כמוהו, שמעצם הגעתם מתוך העולם החרדי ולא מבחוץ כמו חוקרים הופכים את דבריהם לכאלו שכדאי לעסוק בהם. יש בספר בקיאות בסוגיות ובמשמעויות הרחבות של התלמוד והרקע שלו.

המחבר, ירון ידען נולד ב-1961 ויש לו שמונה ילדים. הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה ופילוסופיה ותואר שני בחינוך. הוא עוסק בחקר המקרא והתלמוד ומרצה בנושא; מאמריו נמצאים בספריות האוניברסיטאיות ומתפרסמים בכתבי עת; ידען כותב ביקורת על ספרות יהודית בעיתון "הארץ" ומתראיין אורח בנושאי יהדות בערוצי הטלוויזיה והרדיו השונים; מחבר הספר "הדת קמה על יוצריה"; מייסד ויו"ר ארגון "דעת אמת".

הספר המרתק שלו נמצא כעת בחנויות הספרים המובחרות ברחבי הארץ. ניתן לרכוש גם ישירות במייל: daatemet.org@gmail.com

 

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את שמך כאן