חסידות סלונים – בימים ההם בזמן הזה

לאחר הכותרות שקיבלה חסידות סלונים בפרשת עמנואל מביא אליעזר שפר שנימול ע"י האדמו"ר מסלונים וזכה לסנדקאות ע"י האדמו"ר מקרלין את סיפורם ההיסטורי של חסידי סלונים וקרלין מאז עלייתם לישראל ואת הקשר לפרשת עמנואל.

אליעזר שפר 30/06/2010

בימים אלה כאשר חסידי סלונים בהנהגת האדמו"ר שלהם שליט"א נאבקים בנחישות על זכותם לשמור, כדבריהם, על "החינוך הטהור והקדוש" של בנותיהם, מגולל אליעזר שפר מעשה שהיה לפני שנים רבות וכך היה: ארבע שנים לאחר עלייתם של החסידים, תלמידי הבעל שם טוב לארץ ישראל (בשנת תקל"ז 1777), הם עברו בשנת 1781 ברובם לטבריה, והתארגנו בכולל שבראשו עמד רבי מנחם מנדל מויטבסק ורבי אברהם הכהן מקאליסק.

אולם לאחר פטירתם התפלגה העדה החסידית בטבריה והוקמו שני כוללים, האחד "כולל וואהלין" והשני "כולל רוסיה" המוכר בשם "כולל רייסין", שברבות השנים נקרא "כולל סלונים", משום שחסידי סלונים שלטו בכולל הזה. ואילו לכולל וואהלין השתייכו רוב חסידי קרלין, שלאחר מכן הקימו "כולל קארלין" משלהם ובנו את בית הכנסת שלהם מעל ביתו של רבי מנחם מנדל מויטבסק, סמוך מאוד לבית הכנסת של חסידי סלונים ששלטו בכולל רייסין, ובטבריה קראו להם "רַאשְשֶה".

- פרסומת -

למרות שהוקמו בטבריה גם כוללים רבים נוספים כמו ז'יטומיר קיר"ה בסרביה, וורשא, גליציה ועוד, הרי שכולל וואהלין בשליטת חסידי סלונים היה הגדול והחזק, ורק אנ"ש חסידי סלונים זכו לקבל נתח מכספי החלוקה ומהתרומות לציון של ישיבת "אור תורה" על הציון של רבי מאיר בעל הנס ומוסדות החינוך נוספים, שגם בהם שלטו חסידי סלונים.

חסידי קרלין, שלא נהנו מכספי החלוקה של כולל רייסין, נאלצו לעסוק לפרנסתם במלונאות, במלאכה זעירה ובמסחר והאיבה ההדדית ביניהם גברה והלכה.

בשנת תרע"ד – 1913, כאשר השיירה המפורסמת למושבות בראשותם של רבי יוסף חיים זוננפלד והרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל הגיעה למושבה יבניאל שבגליל התחתון, הם הזמינו את רבי משה קליערס זצ"ל, הרב של היישוב הישן בטבריה לבוא לפגישה איתם, וזו היתה כנראה הפעם הראשונה שהרב קליערס פגש את הרב קוק. שניהם התרשמו מאוד זה מזה מלמדנותם ומאישיותם, ואף נוצרו קשרי ידידות שנמשכו שנים רבות בחליפת מכתבים ביניהם.

באחת מהשיחות ביניהם, סיפר הרב קליערס לרב קוק על המחלוקת הקשה השוררת בין חסידי סלונים בטבריה, שהוא משתייך אליהם לבין חסידי קרלין, והדגיש את הצער שהמחלוקת הזו גורמת לו ועל הניסיונות שלו להשכין שלום ביניהם ללא הצלחה.

הרב קוק הציע לו להמתין לביקורם בארץ ישראל של שני האדמו"רים רבי אברהם בעל "הבית אברהם" מסלונים ורבי אברהם אלימלך מקרלין, ולבקש מהם ליישב את המחלוקת בין חסידיהם.

בחודש שבט תרצ"ג (פברואר 1933) הזדמנו שני האדמו"רים לטבריה, וביוזמתו של רבי משה קליערס, הוזמן האדמו"ר מסלונים שהיה מוהל למול את בנו של אחד מחסידי קרלין בנוכחותו של האדמו"ר מקרלין שיהיה הסנדק, ותושבי העיר טבריה הצטופפו ליד בית הכנסת של חסידי קרלין כדי לראות בעיניהם את הנס של חסידי סלונים וקרלין ואדמו"ריהם במחיצה אחת בבית הכנסת של חסידי קרלין ואף אמרו שהגיעו "ימות המשיח".

האירוע המרגש הזה השאיר רושם רב על תושבי העיר, אך זקני טבריה נהגו לספר ש"השלום" הזה בין חסידי סלונים לקרלין החזיק מעמד כמה חודשים בלבד.

אמנם אינני זוכר אישית את מעמד ברית המילה שלי, אבל את הסיפור שמעתי פעמים רבות, כאשר לכל אחת מהחסידויות הדגשים משלהם. כמו: מה אמר האדמו"ר מסלונים לאדמו"ר מקרלין כאשר שניהם עמדו יחדיו בפתח בית הכנסת של חסידי קרלין לפני כניסתם לברית המילה.

ברבות השנים פחתה המחלוקת הגלויה בין שתי החסידויות, אבל נשארו המשקעים הזכורים היטב רק לזקני טבריה משתי החסידויות.

למען גילוי נאות, הרך הנימול על ידי הבית אברהם – (רבי אברהם השני) האדמו"ר של חסידות סלונים – על ברכיו של הסנדק רבי אברהם אלימלך פערלוב האדמו"ר השמיני בשושלת קרלין סטולין – הייתי אני…
#5413 אליעזר שפר
אליעזר שפר בילדותו

עד כאן המעשה שהיה. וכאן המקום לספר אודות הדמויות המרכזיות שהיו מעורבות בסולחה בין חסידי סלונים לחסידי קרלין.

רבי משה קליערס זצ"ל נולד בצפת בשנת 1874, ולאחר נישואיו עבר לגור בטבריה, וכהרגלו בצפת התפלל גם בטבריה בבית הכנסת של חסידי קרלין ובביקורו באירופה אף נסע לראות את רבי ישראל מסטולין – האדמו"ר של חסידי סטולין קרלין. אך לפי בקשת חותנו הסלונימאי, נסע גם לעיר סלונים כדי לפוגש את האדמו"ר המהר"ש מסלונים. בשובו לטבריה הכריזו עליו חסידי סלונים כמנהיגם, אך גם חסיד קרלין ראו בו את הרב של עיר וחלקו לו כבוד רב כראוי לתלמיד חכם גדול בתורה הנוהג בענווה, אוהב שלום ורודף שלום.

רבי משה קליערס נפטר ביום כ"ג בשבט תרצ"ד 1934, שנה לאחר שהאדמו"רים מסלונים וקרלין השתתפות יחדיו בהכנסתו לברית של אברהם אבינו את הרך הנולד ביום י"ט בשבט תרצ"ג – 1933.

האדמו"ר מסלונים – רבי אברהם (השני) זצ"ל ה"בית אברהם", ממשיך השושלת של סלונים הגיע לביקורו הראשון בארץ ישראל בשנת תרפ"ט – 1928, ולאחר שהות קצרה בירושלים, ביקש לנסוע לטבריה כדי לפגוש את חסידיו ובמיוחד את מנהיגם רבי משה קליערס. כאשר פגש בו, בירך הרבי את רבי משה בברכת שהחיינו.

#5409 ישיבת בית אברהם חסידות סלונים#5410 רחוב סלונים מאה שערים

למעלה: ישיבת בית אברהם – הבניין המרכזי של חסידות סלונים בירושלים. למטה:רחוב רבי אברהם (וינברג) מסלונים – תרמ"ד – תרצ"ג. שכונת מאה שערים, ירושלים

בביקורו השני בארץ ישראל בחודש שבט תרצ"ג – 1933, הוא נענה לבקשתו של רבי משה קליערס למול אל בנו הנולד של חסיד קרלין, כדי לפייס בין החסידויות. האדמו"ר רבי אברהם מסלונים חזר לחו"ל בתחילת חודש ניסן תרצ"ג ונפטר חודש לאחר מכן בראש חודש אייר תרצ"ג.

רבי אברהם אלימלך פערלוב הי"ד – האדמו"ר מקרלין הוא האדמו"ר השמיני בשושלת של חסידי קרלין סטולין שהוכתר אדמו"ר של קרלין לאחר הסתלקות אביו רבי ישראל מסטולין המכונה "הפרנקפורטר", משום שמקום קבורתו בעיר פרנקפורט.

האדמו"ר רבי אברהם אלימלך ביקר ארבע פעמים בארץ ישראל ובאגרות שלו לחסידי קרלין בארץ ישראל הוא שיבח וחיזק אותם ואף סייע להם להקים את בתי הכנסת ומוסדות החינוך.

בביקורו השלישי בשנת תרצ"ג – 1933, הוא היה הסנדק של הרך הנולד שנקרא שמו בישראל אלעזר בן רבי חיים שפר, מחסידי קרלין שהאדמו"ר מסלונים היה המוהל שלו.

רבי משה קליערס – רבה של טבריה, רבי אברהם וינברג (השני) ה"בית אברהם" האדמו"ר מסלונים ורבי אברהם אלימלך פערלוב האדמו"ר מקרלין – שלושתם כאחד היו אוהבי ארץ ישראל שעודדו את חסידיהם לעלות ולהתיישב בארץ הקודש. וכך גם חסידי סלונים בימינו, שעפ"י הדרכת האדמו"ר התיישבו בעיר עמנואל והאדמו"ר של חסידי קרלין סטולין שהקים את חצרו ומוסדותיו בגבעת זאב.

#5411 האדמו

#5412 ארון הקדוש בבית הכנסת של חסידי קרלין בטבריה

למעלה: האדמו"ר הנוכחי שליט"א של חסידי קרלין סטולין הקים אימפריה של חסידות קרלין סטולין בכל רחבי ארץ ישראל. למטה:ארון הקדוש בבית הכנסת של חסידי קרלין בטבריה מעל הבית שבו גר רבי מנחם מנדל מויטבסק שעמד בראש עליית החסידים תלמידי הבעש"ט בשנת תקל"ז – 1777

שפה שונה וקודים אחרים

כאשר נדרש אחד מחסידי סלונים בעמנואל להסביר בתקשורת את השוני והבדלים בין הבנות הלומדות בבית הספר החסידי לבין הבנות החרדיות הלומדות בבית הספר הכללי הוא השיב: ההבדל הוא: "הכפתור העליון" וגם גרביונים מול גרביים. ולכן אינן יכולות ללמדו יחדיו בכיתה אחת. רק מתי מעט של יחידי סגולה הצופים בטלוויזיה הבינו במה מדובר. ואילו רוב רובם של צופי הטלוויזיה לא הבינו כלל את ההבדלים שבגללם מוכנים ללכת לבית הסוהר.

לתועלת הגולשים, ההסבר הוא כך: "הכפתור העליון" הוא הכפתור העליון של הצוואר בחולצות שלובשות הבנות החסידיות ומקפידות לרכוס אותו כפי שגם עושים הגברים החסידיים.

על ההבדל בין גרביונים שגורבות הבנות בכיתה החסידית לבין גרביים שגורבות הבנות בכיתה הכללית יסבירו לכם נשותיכם או בנותיכם.

אני מניח, שאם השופט העליון אדמונד לוי היה מכיר, יודע ובקיא ברגישויות הללו של חסידי סלונים המקפידים מאוד על צניעות הלבוש, לא היה מחליט להטיל עונש מאסר על אמהותיהן של הבנות במגמה החסידית.