לאחר למעלה מ-200 שנה להקמת היישוב החסידי בטבריה, חוזרות עשרות משפחות של חסידי קרלין להתיישב בטבריה עילית, לחזק את בית הכנסת ההיסטורי שהקימו תלמידי הבעל שם טוב בשנת 1786 ולשקם את הפעילות התורנית במקום. אליעזר שפר היה שם.
אליעזר שפר 15/02/2010
לאחר למעלה מ-200 שנה להקמת היישוב החסידי בטבריה, על ידי תלמידי הבעל שם טוב בהנהגתו של רבי מנחם מענדל מויטבסק, שהקים את בית הכנסת הראשון ומקווה טהרה ששאבה את מימיה מימי הכנרת, חוזרות עשרות משפחות של חסידי קרלין להתיישב בטבריה עילית.
חסידי קרלין משקמים ומפעילים מחדש בתי מדרש ומוסדות חינוך על פסגת ההר המכונה "2000 פלוס" ובו זמנית גם יחזקו החסידים את בית הכנסת ההיסטורי שהקימו תלמידי הבעל שם טוב בשנת 1786 ונשמר כל השנים על ידי חסידי קרלין סטולין, וגם הקימו במקום את הישיבה "מתיבתא דרבי יוחנן".
לכבודם של חסידי קרלין המחדשים את היישוב החסידי בטבריה במצוות האדמו"ר שליט"א, נסעתי לעיר הולדתי ביום הולדתי כדי להתפלל בבית הכנסת של חסידי קרלין, שבו התקיים ברית המילה שלי כאשר המוהל היה רבי אברהם ויינברג זצ"ל, האדמו"ר ה"בית אברהם" מסלונים, והסנדק היה רבי אברהם אלימלך פערלוב זצ"ל, האדמו"ר של חסידי קרלין שישב על כסא הסנדקאות בסמוך לארון הקודש. שמראהו כיום כמראהו בזמן ברית המילה.
על המעורבות של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל – הרב הראשי לא"י, והרב משה קליערס זצ"ל – רבה של טבריה בפיוס בין שתי החסידויות באמצעות זימון שני האדמו"ר לאירוע משותף, נכתבו כבר דברים רבים ועוד אחזור לכך אי"ה בעתיד.
בתום הביקור המרגש והנוסטלגי בבית הכנסת של חסידי קרלין, הלכתי לטבול במקווה הטהרה שבנה רבי מנחם מנדל מויטבסק עם השקה לים כנרת. לאחר מכן, לביקור בבית הכנסת הסמוך "עץ חיים", שבנה בשנת 1740 רבי חיים אבולעפיה זצ"ל, ששופץ ושוקם על ידי מר יוסף רווח, שקיבל לאחרונה עיטור יקיר מטעם הכנס העולמי "היכלי הקודש" ואיחוד בתי הכנסת בישראל על מפעל חיים של שיקום בית הכנסת והקמת בית מדרש לגמלאי צה"ל.
ולא פסחתי על ביקור בבית הכנסת של חסידי בויאן, שהקימו צאצאי האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין זצ"ל, וכיום מנוהל על ידי חסיד חב"ד.
ביציאתי מטבריה, בדרכי לירושלים, התפללתי שתחזור עטרה ליושנה לעיר הקודש טבריה, שהיתה אחת מארבעת ערי הקודש של ארץ ישראל בימים ההם.
