מהישיבה לאוניברסיטה: מחקר חדש – לבוגרי הישיבות יש מיומנויות חשיבה מפותחות, אבל הם מתקשים בכתיבה באקדמיה

המחקר בוצע לאחרונה על ידי שני חוקרים מהאונ' העברית, אהוד צמח ופרופ' ענת זוהר. צמח: "הצלחנו לשרטט את דרכי החשיבה שהחרדים מביאים איתם מהישיבה לאקדמיה וגילינו שיש שם מאפיינים ייחודיים, חוזקות גדולות לצד אתגרים משמעותיים". פרופ' זוהר: "המחקר מבליט את החיסרון שבלימוד הכתיבה התבניתי וה'טכני'  המאפיין את לימודי השפה בבית הספר הממלכתי"

תלמיד ישיבה. למצולם אין קשר לנאמר בכתבה. צילום: ללא קרדיט

מחקר חדש שבוצע על ידי אהוד צמח ופרופ' ענת זוהר מביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית, ופורסם בכתב העת "Argumentation", מתמקד במיומנויות החשיבה והכתיבה של סטודנטים חרדים (גברים) שמנסים להשתלב באקדמיה, ומשווה בין מאפייני הכתיבה הטיעונית של הסטודנטים החרדים שלמדו בישיבות לעומת סטודנטים בוגרי תיכון ממלכתי, שלמדו בתוכניות קדם-אקדמיות. המטרה של החוקרים הייתה לבחון כיצד הרקע החברתי-תרבותי השונה משפיע על הדרך שבה הסטודנטים בונים ומציגים טענות שונות בכתיבה אקדמית. באופן אישי, המחקר נולד מתוך הניסיון של החוקר אהוד צמח כמורה במכינות קדם אקדמיות לחרדים, ונערך במסגרת עבודת הדוקטורט שלו בניסיון להבין את דרכי החשיבה של הסטודנטים החרדים שלמדו תחתיו.

כדי לעמוד על המאפיינים הייחודיים לסטודנטים החרדים הושוו 92 חיבורים טיעוניים שנכתבו על ידם אל מול 76 חיבורים שנכתבו על ידי סטודנטים בוגרי תיכונים ממלכתיים. לכל סטודנט ניתנו 45 דקות כדי לכתוב חיבור טיעון על אחת משתי השאלות: האם כדאי להשתמש ברובוטים בעבודות סיעודיות או האם להעלות את המס על הסיגריות? הוראות החיבור התבססו על משימת כתיבה הדומה לזו הנערכת בבחינה הפסיכומטרית, והחוקרים בחנו באמצעותה היבטים שונים הנוגעים לכתיבה הטיעונית של כל קבוצת מחקר. הניתוח המחקרי התבסס על גישות קוגניטיביות יחד עם גישות שמתמקדות בהיבטים החברתיים והתרבותיים.

ממצאי המחקר מעידים כי לסטודנטים החרדים יש מאפייני חשיבה טיעונית ייחודיים – הם נוטים להציג עמדות מורכבות יותר מאשר בוגרי תיכונים ממלכתיים, להתמקד יותר בעמדות נגדיות ובהפרכות, להציג הכללות גורפות ונרחצות לעיתים קרובות, ולעשות שימוש בדפוסי חשיבה לוגיים הרווחים בישיבות. אצל החרדים ההתמודדות עם העמדה הנגדית עומדת בלב הטיעון, תוך "שקלא וטריא" בין אפשרויות ושיקולים שונים.

ריקוד דגלים
תלמידי ישיבה דתית למצולמים אין קשר לנאמר). צילום: רון אלמוג, פליקר

במקביל לחרדים, בוגרי התיכונים הממלכתיים מצטיירים כמי שנוטים לדבוק בתבנית אחידה של כתיבה טיעונית. הללו מציגים עמדה פשוטה ולא מורכבת בפתיחה, לעיתים בינארית, לאחר מכן להציג נימוקים לעמדותיהם ומסיימים עם התייחסות קצרה לעמדה נגדית. הממצאים הללו גם עשויים לשקף גישה שונה כלפי הכתיבה הטיעונית – בעוד החרדים, חסרי הניסיון האקדמי באופן יחסי, מנסים לפתור בעיות באופן שקול ומורכב, דנים באפשרויות רבות ולבסוף יוצאים עם נימוקים שנוגעים לעמדתם המוצקה, בוגרי התיכונים הממלכתיים כותבים בתבנית  אחידה ומוכרת.

"ניתן לשים לב כי למרות שתוכנית הלימודים של הסטודנטים הלא-חרדים נועדה במפורש לטפח אוריינות וכתיבה טיעונית ותכנית הלימודים החרדית לא, בהיבטים מסוימים (עמדות מורכבות וטיעון נגדי) התלמידים החרדים הציגו חשיבה טיעונית איכותית יותר", ציינו החוקרים במאמרם. "הסטודנטים שלמדו בתיכונים ממלכתיים מאומנים לכתוב בדפוס ספציפי שנלמד בדרך כלל בבתי הספר וכולל פסקת פתיחה. הם לומדים לכתוב הקדמות בצורה טכנית – העתקת צורת הכתיבה המוכרת להם או ניסוח מחדש שלה. הודות לנטייתם להשתמש בתבנית קבועה, החיבורים שלהם היו קלים יותר למעקב וקוהרנטיים יותר בזכות ארגון ברור ודקדוק הולם. הטענות שהוצגו בחיבורים של הסטודנטים החרדים היו לרוב לא קוהרנטיות ושיקפו את חוסר הניסיון שלהם בכתיבה פורמלית".

אהוד צמח. צילום: נועה אביב

ממצאי המחקר מעידים על נקודות חוזק בחשיבה הטיעונית של הסטודנטים החרדים, אך לצד נקודות החוזק שנמצאו, הסטודנטים החרדים מתמודדים עם קשיי כתיבה משמעותיים. מחקר אחר שהתפרסם השנה בכתב העת "דפים" נערך במתכונת דומה על מדגם נוסף של 70 סטודנטים חרדים והתמקד במיומנויות הכתיבה האקדמית. מחקר זה, שנערך בסיועה של פרופ' עילית אולשטיין, מצא כי על אף החשיבה המורכבת, הגברים חרדים מתקשים בכתיבה אקדמית – המבנה של החיבורים היה רופף וקשה למעקב. בחיבורים נעדרו סממני מבנה כמו חלוקה נאותה לפסקאות, פיסוק, שימוש הולם במילות קישור ותחביר מסורבל. חלק נוסף במחקר התמקד בכתיבה בישיבה וכלל 107 סטודנטים שהשיבו על סקר ו-11 סטודנטים שהשתתפו בראיונות. מחלק זה מעלה תמונה ברורה לפיה בישיבה הגדולה (החל מגיל 16-17) כמעט ואין התנסות של התלמידים בכתיבה, והלימוד נערך בעל פה.

פרופ' ענת זוהר. צילום: פרטי

בסיום המחקר האחרון, שהתפרסם בכתב העת "Argumentation", החוקרים הביעו תקווה כי הוא ומחקרים דומים בעתיד יתרמו לשיפור תכנית הלימודים הן בקרב המכינות לחרדים והן בחינוך הממלכתי. כדי להשתלב בהצלחה באקדמיה החרדים צריכים לשפר את מיומנויות הכתיבה, בדגש על מבנה הכתיבה. לשם כך דרושה התנסות אינטנסיבית והקנייה מכוונת ומפורשת של מיומנויות הכתיבה. לצד זאת, החוקרים מדגישים גם את הצורך בעדכון תכנית הלימודים בחינוך הממלכתי לגבי הכתיבה הטיעונית. "נראה כי האופן בו נלמדת כתיבה טיעונית בבתי ספר, כלומר אימוץ מבנה קפדני עם כללים ברורים לגבי מה שנחשב למבנה טיעוני ראוי ומה לא, עשוי להגביל בעתיד את יכולתם של התלמידים להביע עמדות מורכבות ולהתמודד עם טענות נגד והפרכות", נכתב במאמר.

החוקר אהוד צמח מסכם: "לפני שערכתי את המחקר, בתור מרצה שמלמד בכיתות של סטודנטים חרדים, היה לי קשה לעכל את האופן שבו הסטודנטים החרדים חושבים וכותבים. זה היה שונה מאוד ממה שהיה מוכר לי באקדמיה, בבית הספר או בכל מקום אחר. לימדתי כיתות של חרדים במשך כמה שנים, מבלי להבין לעומק את האופן שבו הם חושבים. המחקר הנוכחי הפתיע אותי, כי פתאום החשיבה שלהם מוארת באור חדש. הצלחנו לשרטט את דרכי החשיבה שהחרדים מביאים איתם מהישיבה לאקדמיה וגילינו שיש שם מאפיינים ייחודיים, חוזקות גדולות לצד אתגרים משמעותיים, והצלחנו להגדיר אותם באופן ברור".

פרופ' זוהר הוסיפה כי "חשיפת נקודות החוזק והחולשה בחשיבה הטיעונית של הסטודנטים החרדים יכולה לסייע לשיפור ההוראה במכינות קדם-אקדמיות לחרדים כי הממצאים מלמדים אותנו איך להתאים את  התכנית  לצרכיהם. במקביל, המחקר מבליט את החיסרון שבלימוד הכתיבה התבניתי וה"טכני"  המאפיין את לימודי השפה בבית הספר הממלכתי".

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את שמך כאן