צבעוני ארבע זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית

הספר מביא את סיפורו של גיורא רום נפל בשבי המצרי בספטמבר 1969, כאשר נאלץ להפעיל את כסא המפלט ולצנוח בלב הדלתא המצרית כאשר הוא פצוע קשה.

עידן הראל 12/08/2009

צבעוני ארבע מאת גיורא רום הוא אחד משני הזוכים השנה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. ואלה נימוקי השופטים: הספר ראוי לפרס יצחק שדה בהתוותו את מסלול השבי כחלק מהתמודדות צבאית, אך הרבה מעבר לכך, הוא ראוי לפרס על איכותו הספרותית.

איכותו הספרותית נכרת בשלושה פרמטרים מרכזיים המכוננים כל יצירה ספרותית באשר היא: הסיפור עצמו (מהו הסיפור, הנרטיב), דרכי המבע הסיפרותיות בהן נוקט המחבר כדי להביע ולבטא את סיפורו (כיצד מסופר הסיפור), והעריכה. הספר עומד בכבוד ברמה גבוהה בכל אחד משלושת הבחינות הללו.

מבחינת הסיפור – הספר הנו תיאור של חווית חיים קיצונית אליה נחשף המחבר. ניסיונו ואופני התמודדותו של המחבר עם החוויה מתוארים בספר למען הדורות הבאים, תוך בדיקה מחודשת של דעות קדומות וידע קודם והתוויה של ידע חדש.

מבחינת דרכי המבע הספרותיות – הסופר ניחן בכשרון כתיבה סיפורי מעולה. כשרונו מתבטא בדרכי המבע הסיפוריות וארגונן בזמן הכרונולוגי של המציאות המתוארת ושל המציאות הספרותית הנקראת בספר, תוך שימוש נרחב בלשון עשירה ומרובדת.

מבחינת העריכה – ניכר שהספר נערך ביד אוהדת, חמה ורגישה, אך לא פחות מכך גם ביד אמונה, מקצועית ומוקפדת.

כתוצאה מכך, הסופר מצליח לסחוף את הקורא יחד עמו אל עברו. בדריכות רבה עוקב הקורא אחר המתרחש עמוק בתוך מחוזות החשיבה, ההיזכרות, האסוציאציות, המראות, הצלילים, התחושות, הנפשות הפועלות וההקשרים השונים עמם מתקשרת המציאות המתוארת. האירועים נחרתים אצל הקורא כפי שהם נחוו על ידי המספר עצמו, בעוצמות או בטשטוש, ביאוש או בתקווה, באופן אמין, קולח ומרתק.

גיורא רום נפל בשבי המצרי בספטמבר 1969, כאשר נאלץ להפעיל את כסא המפלט ולצנוח בלב הדלתא המצרית. כאשר הוא פצוע קשה ומוכה על ידי הכפריים נלקח רום לחודשים ארוכים וקשים בכלא המצרי. בספרו זה הוא מגולל את ימי השבי, את מערכת יחסיו עם שוביו ועם הצוות הרפואי שטיפל בו. הוא מתאר באיפוק האופייני לטייסים מנוסים את מלחמתו העיקשת לשמירת שפיותו וזקיפות קומתו וכבודו למרות העינויים שעבר אבל סיפורו של גיורא רום אינו תם ביום החלפת השבויים. מלחמתו האמיתית התחילה עם השיבה הביתה: החזרה לחיי היומיום, לשיקום, למסגרת המשפחתית הקרובה ובעיקר המאבק להשתלב מחדש בחיל האוויר כטייס קרב. דרך קשה זו הגיעה לסיומה רק בעת מינויו כמפקד כנף, תפקיד שמעולם לא הוענק לפני כן כן לטיס שחזר משבי.

הסיפור ננעל וחיכה שלושים שנה. היום, בפרספקטיבה של זמן, לאחר שלוש מלחמות, מערך חיים שלם ועם ארבעה נכדים, היו לגיורא כוחות הנפש הנדרשים כדי לפתוח את הפצעים מחדש ולהעלות הכל על הכתב.

ועדיין לא הגענו לסיום. במקום שנסגר המעגל, נפתחו פצעים אחרים. עורכת הספר, רנה ורבין, היא בתו של רופא מוצב המזח, ד"ר ורבין, שחזר מהשבי המצרי במלחמת יום כיפור בדיוק בזמן ללידה שלה. כתב היד, הפורש מסע בתחתיות הגיהינום והעלייה משם, הגיע לידיה של בחורה צעירה, עורכת בכירה בהוצאה, שעד לאותו הערב בו לקחה את כתב היד לבדיקה לא קראה ספרים של שבויים ולא העזה לחקור את אביה על מה שעבר במשך שביו שלו. ההתמודדות עם ליווי ספרו של גיורא רום היתה בשבילה כמו התמודדות עם נמר בנגלי – הכרה בטראומה שתמיד קיימת שם וצריך ללמוד כיצד לשמור אותה רגועה כדי להמשיך לחיות – גיורא ורנה, שניהם מזדהים עם העולם המטאפורי של הספר "חיי פאי". כפי שגיורא תמיד אומר על פאי, וכפי שרנה אומרת על חווית הקריאה בספרו של גיורא – לעתים אפשר לגדול ואף להתרפא מנסיונם של אחרים.

191 עמ' 88 ₪

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את שמך כאן