פורום "תורתם אומנותן" – נשות האברכים בציונות הדתית משיק פודקאסט חדש המציג נשים במרחבי העשייה שבעברן היו אברכיות. בפרק הראשון, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק חושפת בראיון עם מנכ"לית הפורום נעמה מושקוביץ צד אישי ולא מוכר מחייה – השנים בהן הייתה אשת אברך.
"חיינו בצמצום גדול. אני זוכרת סתם לדוגמה, שבשביל לחסוך בחשמל גזרנו על עצמנו שתי מקלחות בשבוע," מספרת סטרוק בראיון. "בגדים לא היה על מה לדבר לקנות, הכל יד שנייה, גם לילדים. חיינו בצמצום. אבל לא הרגשתי מסכנה מזה בכלל. ידעתי שאני מוותרת על הרבה דברים, אבל הרגשתי מאושרת. כי אני בחרתי בתורה."
סטרוק מספרת: "ישיבת שבי חברון היתה אז בחיתוליה. היו קשיים כלכליים אדירים, קיצצו לנו את המילגות של האברכים, ובמקביל לא היה חלב במטבח של הישיבה. לחלק מהבחורים היה נורא קשה בלי הקפה של הבוקר, והם היו באים אלי לקבל חלב. ואני אומרת לעצמי 'רגע שניה, לי בעצמי יש פחות תקציב, אז אני צריכה לתת חלב לבחורים של הישיבה?' היה לי כזה קושי עם עצמי. ואז אמרתי לעצמי: 'אבל אם בגלל שהם יקבלו את הכוס קפה של הבוקר, הם ימשיכו ללמוד בישיבה, ובסוף הם יהיו תלמידי חכמים, ואני הרווחתי את זה עם קצת חלב – אז אני נותנת את החלב הזה'".
סטרוק מתארת את הדרכים בהן התפרנסה: "עבדתי במעון של היישוב היהודי בחברון. זה אומר ששעות על גבי שעות חיתלתי ילדים, ושעשעתי אותם. נתתי שיעורים פרטיים באנגלית. סרגתי כובעים. ערימות של כובעים. אני זוכרת אפילו הגעתי פעם לחדר לידה עם שק מלא כובעים לסריגה ולתפירה. עשיתי משק בית. כל מה שהיה אפשר כדי להביא עוד כמה פרוטות הביתה, עשיתי."
השרה סטרוק מסבירה שלצד האתגר הגדול, היא בחרה לראות את הצד החיובי בלבחור להיות אשת אברך: "מה שקיבלתי מהשנים בהן הייתי אשת אברך, זה בור ענק בתקציב, בור ענק בהשכלה ובור ענק בשעות שינה. אבל כל אחד מהבורות האלה אני אוהבת אותו, כי אני מסתכלת עליו כמחיר ששילמתי על דבר מאוד יקר – לימוד התורה. טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף."
השרה מספרת על המעבר שלה לשמירת מצוות והחלטתה להיות אשת אברך: "ההורים שלי לא היו לא דתיים ולא ימניים. הם היו די אנשי שמאל, אפילו מאוד שמאל. את העולם הזה של תורה לא הכרתי עד גיל 16 וחצי. זאת דרך שסללתי לעצמי. החלטתי שאני רוצה להתחתן עם מישהו שלומד וילמד הרבה שנים בישיבה. זאת הייתה השאיפה שלי."
"אני מאוד שמחה על עצם קיומו של פורום תורתם אומנותן. הפורום התחיל בשביל להיאבק נגד גזירות, אבל בסוף הוא חשוב כשלעצמו. אני רואה לפעמים את נשות הקצינים בצה"ל, יש להן פורומים שבהם הן מתחזקות, ושבתות משותפות, וזה מאוד חשוב כי אלה נשים שבאמת מקריבות המון למען ביטחון המדינה. הנשים שמקריבות הרבה למען הרמת קרנה של התורה, התורה הגואלת שלנו של הציונות הדתית – גם הן צריכות מקור עוצמה וחוזק. חשוב שלנשים שנוטלות על עצמן את עול התורה הזה, יהיה מקור כוח ומקור גאווה והכרת ערך, גאוות יחידה."
השרה מספרת על הרגע המרומם בו הציגה את נשות האברכים בכנסת: "כשישבתי איתכן אצלי בלשכה בכנסת, אמרתי לעצמי שהכנסת כולה, והעם בישראל כולו, צריך לשמוע את הקול הצלול שלכן, קול של אהבת תורה. כל אחת ואחת נתנה 'ספיץ' כזה יפה, טהור, נקי, מלא אהבת תורה. זה היה כל כך מרומם! הרגעים האלה של לשמוע אתכן מדברות עד כמה התורה היא הבסיס, היא הלוז שסביבו סובבים כל החיים שלכן – אלה היו רגעים מרוממים."
השרה סטרוק ציינה בראיון על סגירת מעגל מיוחדת שהיתה לה השנה: "בחסדי השם נבחרתי להיות בוועדה לבחירת דיינים. הייתה לי חוויה מאוד מרוממת לראות בזה אחר זה עשרות רבות של תלמידי חכמים מהציבור שלנו, שגדלו על ברכי התורה הגואלת, והתורה היא מרכז חייהם. ואת פשוט רואה תורה מהלכת, אדם שכולו תורה. עוד אחד, ועוד אחד, עשרות רבות של תלמידי חכמים מבתי המדרש שלנו".
"כשבחרנו בדיינים, רציתי קודם כל להודות לנשים שלהם. כי אני יודעת שלא יכול לגדול תלמיד חכם בלי שיש לידו אישה שמחליטה שהיא מקדישה את חייה ללימוד התורה הזה. אני מכירה את המחירים, ואני מכירה את החשבון שעושים כל יום וכל שנה מחדש. וקודם כל אמרתי: אני רוצה להודות לנשים האלה, כי בזכותן הכל, כמו שרבי עקיבא אמר, "שלי ושלכם – שלה".
"כשבחרנו בדיינים, אז הרב דוד יוסף, שהוא אב בתי הדין, ראיתי שהוא מכיר אותם, והוא מוקיר אותם. הוא דיבר גם בשבחם של הדיינים מהציבור שלנו, ואנר על כל אחד, על כמה הוא מלא תורה ותלמיד חכם אמיתי. ואמרתי לעצמי: 'זהו. אני חיכיתי לרגע הזה, שיעמוד רב מהציבור החרדי ויוקיר את תלמידי החכמים שלנו, ויגיד עליהם כמה שהם גדולים בתורה. יש לנו תורה גדולה שצריכה להשפיע."
לינק לפרק הראשון: https://youtu.be/NDhw0n8OYWw
קרדיטים:
צילום ועריכת וידאו: לירן שמש
הקלטה ועריכת אודיו: דניאל אלוני
