אחרי דיונים מרתונים ולא מעט סערות פוליטיות, מליאת הכנסת אישרה הלילה (בין ראשון לשני) בקריאה שנייה ושלישית את חוק תקציב המדינה ואת חוק ההסדרים לשנת הכספים 2026. החוקים עברו ברוב של 62 חברי כנסת שתמכו בהצעה, אל מול 55 מתנגדים מהאופוזיציה.
התקציב שאושר עומד על כ-699 מיליארד שקלים (לצורך חישוב מגבלת ההוצאה), כאשר תקרת הגירעון העדכנית נקבעה על 4.9% מהתוצר. סך תקציב ההוצאה הכולל – המורכב מתקציב רגיל ותקציב פיתוח – יטפס לכ-850 מיליארד שקלים, מתוכם כ-151 מיליארד שקלים מיועדים לתשלום חובות המדינה (למעט חובות לביטוח הלאומי).
זינוק היסטורי בתקציב הביטחון
התקציב הנוכחי מעוצב בראש ובראשונה בצל המלחמה והמתיחות האזורית, ובמרכזו עומדת הקצאת משאבים חסרת תקדים למערכת הביטחון. ברקע מבצע "שאגת הארי" והמערכה הרחבה מול איראן וחיזבאללה, תקציב משרד הביטחון עודכן וספג תוספת של למעלה מ-32 מיליארד שקלים.
בסך הכל, תקציב הביטחון לשנת 2026 יעמוד על כ-143 מיליארד שקלים – סכום המשקף את הצורך לספק לצה"ל את כל הכלים להתמודדות עם האיומים הרב-זירתיים. לשם השוואה, ערב המלחמה באוקטובר 2023, עמד תקציב הביטחון על 65 מיליארד שקלים בלבד. במקביל, הוקצו 6 מיליארד שקלים למעטפת ייעודית למשרתי המילואים (מתוך סך של 20 מיליארד שקלים שהוקצו למטרה זו מתחילת המלחמה).
חוק ההסדרים: הקלות במס ורפורמה בבנקים
לצד התקציב, אישרה המליאה גם את חוק ההסדרים, המאגד שורת רפורמות ותיקוני חקיקה שנועדו לאפשר את השגת יעדי התקציב, לשמור על מדיניות פיסקלית אחראית ולעודד צמיחה.
אחת הבשורות המרכזיות בחוק היא ריווח מדרגות מס הכנסה (הרחבת מדרגות המס של 20% ו-31%), מהלך שצפוי להפחית את תשלום המס החודשי ולהקל על הציבור הנושא בנטל הכלכלי של שנות המלחמה. בנוסף, אושרו בחוק הטבות מס למי שעלו או שבו לישראל במהלך שנת 2026.
כדי לממן חלק מההוצאות, חוק ההסדרים מטיל תשלום מיוחד על רווחי הבנקים בשנים 2026 ו-2027. במקביל, אושרה "רפורמת הבנקים הקטנים" שקידם משרד האוצר, אשר נועדה להגביר את התחרות במערכת הפיננסית, להוזיל ריביות לעסקים ולמשקי בית, ולשפר את איכות השירות. באוצר מעריכים כי רפורמה זו תחסוך לציבור מיליארדי שקלים.
עוד בחוק ההסדרים: שורת תיקונים במיסוי קופות גמל, שנועדו להסיר חסמים ולאפשר לגופים המוסדיים להשקיע ביתר קלות בנדל"ן, פרויקטים של תשתית ותעשיית ההייטק.
חינוך, בריאות ושיקום העוטף והצפון
התקציב כולל גם השקעות נרחבות במשרדים החברתיים ובשיקום האזורים שנפגעו במלחמה. 5 מיליארד שקלים הוקצו לשיקום עוטף עזה וקו העימות בצפון (זאת בנוסף ל-30 מיליארד שקלים שהוקצו בשנות התקציב הקודמות).
תקציב משרד החינוך יעמוד על 97 מיליארד שקלים, נתון המשקף גידול של כ-7.9% ביחס לשנה שעברה. תקציב משרד הבריאות יגדל בכ-4.3 מיליארד שקלים ויעמוד על כ-63 מיליארד שקלים בסך הכל. תקציב משרד הרווחה יזכה לתוספת של 1.8 מיליארד שקלים (גידול של 14.4%), ותקציב הביטוח הלאומי נקבע על קרוב ל-64 מיליארד שקלים.
בנוסף, הוקצו 7 מיליארד שקלים לפיתוח תשתיות תחבורה ברחבי הארץ, וכן אושרה תוכנית רב-שנתית בהיקף של 5 מיליארד שקלים להטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית (AI), קידום דיגיטציה ממשלתית וחיזוק תעשיית ההייטק.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', בירך על העברת התקציב ואמר לאחר ההצבעה: "אישור התקציב מאפשר לצה״ל ולמדינת ישראל לפעול בעוצמה ובלי מגבלה עד לניצחון בכל הזירות, ומעניק יציבות למשק ולכלכלה הישראלית שמגלה חוסן גם בעת הזאת. התקציב הזה מוזיל את יוקר המחייה באופן שאזרחי ישראל ירגישו בכיס באמצעות הורדת מס הכנסה, והגברת התחרות בין הבנקים. אנחנו משקיעים בצפון ובדרום, ומגדילים השקעות בחינוך, בבריאות וברווחה. נמשיך בעזרת ה' להוביל את כלכלת ישראל באחריות".
