האחיות דסקל נלחמו בקורונה

שרות לאומי במדא
מתנדבות מד"א (ארכיון). צילום דוברות מד"א

יונת, נועה, אוריה ושיראל דסקל, התנדבו כולן במד"א כשהיו נערות. יונת, האחות הבכורה, המשיכה לעבוד בארגון והפכה לפראמדיקית בכירה, ואחיותיה המשיכו באפיקים אחרים. כשמשבר הקורונה הגיע לישראל, חזרו כל האחיות דסקל לארגון ההצלה הלאומי, והתייצבו יחדיו בחזית המאבק בנגיף.

יונת דסקל (29) החלה את דרכה במד"א כמתנדבת נוער, עוד במקביל ללימודיה באולפנית ישורון שבפתח תקווה. בצבא שירתה כפראמדיקית, ומיד לאחר השחרור חזרה לעבודה במגן דוד אדום. כיום, יונת עובדת באגף המבצעים של מד"א וממשיכה לפעול גם כפראמדיקית בניידות לטיפול נמרץ. מאז פרוץ המשבר, היא משמשת כאחראית במוקד השליטה הארצי של מד"א בקרית אונו.

"אבא שלנו היסטוריון ואימא ציירת, אבל אותנו תמיד מאוד עניין עולם הרפואה והטיפול באנשים", סיפרה יונת, "כשהתחיל משבר הקורונה וזיהיתי את הצורך בעובדים ומתנדבים נוספים, רציתי מאוד להחזיר את האחיות שלי אלינו לארגון. אני חושבת שבאיזשהו מקום, כשהבנתי את גודל המשבר, רציתי שהן יהיו חלק מזה, ויעמדו ביחד איתי ועם שאר אנשי מד"א במאמץ המשותף לשמירה על בריאות הציבור והצלת חיים".

- פרסומת -

נועה דסקל (27), סטודנטית לרפואה באוניברסיטה העברית, התנדבה במד"א כשהייתה נערה. כששמעת מאחותה הגדולה יונת שמגייסים סטודנטים לרפואה שיסייעו בביצוע הדגימות לבדיקת נגיף הקורונה, מיד הרגישה צורך לבוא ולסייע.

"לאחר הכשרה התחלתי להתנדב במתחמי "היבדק וסע" בירושלים, מודיעין ואלעד, ועד היום דגמתי מאות אנשים", סיפרה נועה, "ההרגשה שאני לוקחת חלק פעיל במאבק הלאומי בנגיף הקורונה מסבה לי סיפוק רב, ואני מאוד שמחה שאני עושה את זה. באופן אישי, האפשרות לעשות משהו בעל חשיבות בתקופה קשה כל כך, נתנה לי המון. מעבר לביצוע הדגימות, אני משתדלת להיות כמה שיותר אנושית ואמפטית כלפי הנבדקים. אני מרגישה שלאחיות שלי ולי יש זכות גדולה לקחת חלק בפעילות של מד"א במגיפה הזאת. היכולת שלנו להעביר חוויות ולדבר אחת עם השנייה, כשאנחנו מבינות כל כך טוב מה עובר על האחרות, מאוד מסייעת לנו להתגבר על קשיים ולהמשיך בפועלנו".

אוריה דסקל (24), עובדת סוציאלית, התנדבה גם היא כנערה במגן דוד אדום. לאחר שסיימה תואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, עבדה עם נוער בסיכון, ומשהתחיל המשבר סביב נגיף הקורונה, נכנסה לעבוד במוקד הקורונה של מד"א.

בנות משפחת דסקל, נלחמות בקורונה. צילום: דוברות מד"א

"אני מקבלת עשרות שיחות ביום, ונתקלת במקרים רבים של אנשים שחשים ברע ועולה חשד כי הם חולים בקורונה", סיפרה אוריה, "הרבה אנשים מבוהלים וחוששים, ואני מנסה לעשות כל מה שאני יכולה כדי להרגיע אותם ולנסות להסביר להם כמה שאפשר את המצב. חשוב לי להשרות תחושה של שליטה, ויש לי סיפוק גדול כששיחה מסתיימת בצורה הרבה יותר רגועה מכפי שהיא התחילה. בשולחן השבת, האחיות שלי ואני מדברות רק על מד"א ועל הקורונה, אבל בינתיים להורים שלי עוד לא נמאס לשמוע על זה. הם מאוד גאים בנו על פועלנו".

שיראל דסקל (21), שירתה כלוחמת ומפקדת בחיל התותחנים. עד לגיוסה התנדבה במד"א, ועם שחרורה שבה לארגון כחובשת במוקד הקורונה.

"תכננתי לנסוע לטיול אחרי צבא בדרום אמריקה, אבל כשמשבר הקורונה בעולם התחיל לתפוס תאוצה הבנתי מהר מאוד שזה הולך להתבטל", סיפרה שיראל, "כשיונת פנתה אלינו וסיפרה לנו על העומס הרב במד"א בגלל נגיף הקורונה, לא חשבתי פעמיים והחלטתי לחזור לארגון בו התנדבתי בעבר. העבודה במוקד היא מאוד מאוד חשובה. אנחנו מקבלים שיחות מאנשים במצבים לא פשוטים, וזוכים להיות הראשונים שיהיו שם בשבילם וינסו לסייע להם בכל דרך."

"בתוך כל הקושי בתקופה הזאת, אם יש משהו אחד חיובי הוא העבודה לצידן של האחיות הגדולות שלי. אני מאמינה שאת מה שארבעתנו עושות בימים אלה, נזכור גם בעוד עשרות שנים, כחוויה משותפת מאוד משמעותית למען הציבור במדינת ישראל". סיכמה האחות הצעירה לבית משפחת דסקל.