הסיוט של המטכ"ל והדילמה האיראנית: כך באמת ייראה חילוץ של טייס ישראלי בעומק האויב

האירועים הדרמטיים של סוף השבוע האחרון במרחב האיראני, במסגרתם התרסקו או הופלו מטוסי קרב אמריקאיים מסוג F-15 ו-A-10, מלווים בדיווחים על מבצעי חילוץ מורכבים תחת אש שגבו מחיר כבד ממסוקי סנטקום. התמונות והדיווחים הללו שלחו גלי הדף בכל הצבאות המערביים. עבור צה"ל וחיל האוויר הישראלי, לא מדובר בעוד אירוע חדשותי זר, אלא בהתממשות של תרחיש ייחוס שנלמד, מתורגל ומנותח לעייפה בבור בקריה ובטייסות השונות.

תרחיש שבו טייס או נווט ישראלי נוטשים בעומק שטח איראן אינו רק אירוע טקטי; הוא אירוע אסטרטגי שעלול לשנות את פני המערכה כולה. הטראומה הלאומית מימי רון ארד, לצד ההבנה הברורה כי טייס שיפול בשבי משמרות המהפכה יהווה קלף מיקוח חסר תקדים, הופכים את החילוץ להכרח ביטחוני עליון. לאורך השנים, בנתה מערכת הביטחון הישראלית מכונת מלחמה משומנת שנועדה למטרה אחת: להחזיר את הלוחמים הביתה בכל מחיר.

מהי דוקטרינת ה-CSAR ואיך מתחיל חילוץ קרבי?

CSAR (Combat Search and Rescue – חיפוש והצלה קרביים) היא תורת הלחימה המרכזית להצלת אנשי צוות אוויר שנטשו בשטח עוין, המשלבת יכולות איתור, אבטחה מהאוויר, וחילוץ קרקעי ורפואי תחת אש.

השלב הראשון של כל מבצע CSAR אינו מתחיל בהמראת מסוקי החילוץ, אלא ברגע הדרמטי שבו נמשכת ידית ההפלטה. באותן שניות בודדות, הטייס או הנווט הופכים מלוחמי אוויר השולטים במכונת מלחמה מתקדמת – לניצולים בודדים בלב שטח עוין.

- פרסומת -

צוותי האוויר של צה"ל עוברים הכשרות מפרכות המכונות SERE (Survival, Evasion, Resistance, and Escape – הישרדות, התחמקות, התנגדות ומילוט). המטרה היא להכין אותם לשניות שאחרי הפגיעה בקרקע. עם הנחיתה, חלון הזמן הוא קריטי. האויב, שזיהה את פליטת החום של המטוס הנפגע ואת המצנח, שועט מיד לעבר הנקודה. הלוחם על הקרקע חייב לנתק את המצנח (שעלול להסגיר את מיקומו), להפעיל את ציוד המילוט הקרבי הכולל מכשירי קשר מוצפנים ואמצעי איכון לווייניים זעירים (המכונים "רינה"), ולהתחיל בתנועה חשאית אל נקודת מסתור שנקבעה מראש או שנראית בטוחה. התקשורת הראשונית הזו היא קריטית: היא זו שמהפכת את "שעון החול" בקריה.

מהי "שעת הזהב" ולמה היא מאתגרת במיוחד באיראן?

"שעת הזהב" (The Golden Hour) היא פרק הזמן הקצר והקריטי מיד לאחר הנטישה, שבו סיכויי האיתור והחילוץ של הניצול הם הגבוהים ביותר, בטרם כוחות האויב מספיקים לסגור את הרדיוס סביבו או שהפציעות מחמירות.

ברגע שמתקבל אות המצוקה, תא השליטה הייעודי במטה חיל האוויר הופך לכוורת רוחשת של קבלת החלטות מהירה. אולם, כאשר מדובר בזירה כמו איראן, המושג "שעת הזהב" מאותגר מבחינה גאוגרפית. המרחק, שלרוב עולה על 1,500 קילומטרים, מחייב טיסה של מסוקי יסעור (CH-53) שאורכת זמן רב ודורשת תדלוק אווירי מורכב.

זוהי דילמת הפיקוד העליון הקלאסית: האם להזניק מיידית כוחות חילוץ תוך סיכון מסוקים כבדים, או להמתין להתבהרות התמונה המודיעינית? שליחת מסוקי חילוץ לשטח רווי בטילי נ"מ מבלי לטהר את המרחב תחילה, עלולה להוביל לאסון כפול, כפי שהוכח בעבר בניסיונות חילוץ אמריקאיים שהשתבשו.

איזה כלי טיס משתתפים במבצע חילוץ בעומק שטח עוין?

מבצע חילוץ מעולם אינו מסתכם במסוק בודד. הוא מחייב הקמה של "חבילת תקיפה" (Strike Package) – כוח משימה אווירי שלם שנתפר במיוחד כדי לעטוף את מטרת החילוץ באש, מודיעין והגנה.

חבילת התקיפה הישראלית תכלול לרוב את המעגלים הבאים:

• מעגל התצפית והמודיעין (כטמ"מים): כלים מאוישים מרחוק מסוג "איתן" (הרון TP) או "שובל" ישהו בגובה רב מעל הזירה. הם מספקים תמונה ויזואלית רציפה, עוקבים אחר כוחות רגליים של האויב ומשמשים ממסר קשר קריטי בין הטייס לבסיס האם.

• מעגל החיפוי והעליונות האווירית (מטוסי קרב): מטוסי F-35 (אדיר) בעלי חתימת מכ"ם חמקנית יבטיחו שאף מטוס קרב עוין לא יחדור למרחב. לצידם, מטוסי F-15I (רעם) החמושים בעשרות פצצות יטילו חימוש מדויק על כל שיירת אויב שתתקרב לטייס, לעיתים במרחק עשרות מטרים בודדים ממנו.

• מעגל הלוחמה האלקטרונית (ל"א): מטוסי התרעה ואיסוף כמו ה"נחשון" משמשים כדי לשבש את מערכות הנ"מ והמכ"מים של האויב, ובכך ליצור מסדרון בטוח ו"עיוור" דרכו המסוקים יוכלו לחדור.

• מעגל הלוגיסטיקה (מתדלקים): מטוסי בואינג 707 (ראם) שמשמשים כתחנות דלק מעופפות, המבטיחים שלארמדה כולה יהיה מספיק דלק להגיע, לפעול ולשוב בבטחה.

מה התפקיד של יחידת שלדג (5101) בחילוץ טייסים?

יחידת שלדג היא כוח הקומנדו המיוחד של חיל האוויר, ותפקידה המרכזי במבצעי CSAR הוא לאתר פיזית את הטייס על הקרקע, לאבטח את מתחם הנחיתה (LZ) ולהכווין מהקרקע את חימושי חיל האוויר לעבר מטרות אויב.

לעיתים קרובות, לוחמי שלדג ישמשו כ"כוח החלוץ". הם עשויים לצנוח או לנחות במרחק מה מזירת ההתרסקות כדי לסרוק את השטח תחת חתימה נמוכה. היכולת הייחודית שלהם היא התקשורת החלקה עם מטוסי הקרב שבאוויר. לוחמי שלדג פועלים כ"צייני לייזר" אנושיים – הם מזהים רכבי אויב מתקרבים, מסמנים אותם, ומכווינים עליהם פצצות מדויקות כדי לנקות את השטח עוד לפני שמסוק החילוץ הכבד והפגיע מנמיך טוס.

איך פועלת יחידה 669 במרחק של 1,500 קילומטרים מישראל?

יחידה 669 (היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד) היא חוד החנית הרפואי והפיזי של המבצע. תפקידה לחדור אל שטח ההשמדה, להעניק טיפול רפואי מציל חיים לטייס הפצוע תחת אש, ולפנות אותו במהירות שיא אל בטן המסוק.

השלב הקריטי ביותר הוא שלב ה"חבירה". מסוקי היסעור הכבדים של צה"ל, שעברו שדרוגים מסיביים כדי להתמודד עם טילי כתף ואיומים מתקדמים, מנמיכים אל הקרקע. בתוכם ממתינים לוחמי 669, המשלבים כושר לחימה של סיירת יחד עם ידע רפואי ברמת פרמדיקים ורופאים מוטסים.

התרחיש הסביר הוא שהטייס שנטש אינו בריא ושלם. צניחה בלילה בשטח הררי או סלעי באיראן מסתיימת לא פעם בפציעות קשות. הלוחמים מאומנים לגלוש מכבלים בחושך מוחלט, לחבור לטייס, לקבע אותו באלונקה במידת הצורך, ולהעלות אותו אל בטן המסוק בתוך דקות ספורות – כאשר לא פעם הפעולה מתבצעת תחת ירי מקלעים מסיבי.

מהי תגובת הנגד הצפויה של משמרות המהפכה האיראניים?

במקרה של נטישה על אדמת איראן, חיל האוויר נערך לתרחיש של "מלכודת דבש" – מצב בו צבא האויב מזהה את מיקום ההתרסקות, אך במקום להסתער מיד, הוא פורס מארבי נ"מ כדי להפיל את מסוקי החילוץ שיבואו לעזרת הניצול.

משמרות המהפכה וכוחות הבאסיג' האיראניים מתורגלים היטב בדוקטרינת החילוץ המערבית. המטרה שלהם תהיה להציף את האזור בכוחות רגליים מהירים על טנדרים ואופנועים, לפרוס רשתות הסוואה ולחכות למסוקים עם טילי כתף מתקדמים.

כדי להתמודד עם איום זה, חיל האוויר ייאלץ לייצר "בועה סטרילית" סביב הטייס. המשמעות היא הפעלת אש אגרסיבית מאוד סביב נקודת הציון: השמדה מוחלטת של כל כלי רכב, מבנה או שיירה שיתקרבו לרדיוס החילוץ, במטרה לבודד את הזירה לחלוטין ולמנוע מהאיראנים לצמצם טווח.

ההיסטוריה מחייבת: החוזה הבלתי כתוב של צה"ל

בסופו של דבר, הכוח המניע מאחורי אופרציית ה-CSAR, שהיא המסובכת והמסוכנת ביותר בעולם הצבאי, אינו נשען רק על חישובים טקטיים קרים. הוא מבוסס על "החוזה הבלתי כתוב" שבין מדינת ישראל לבין הלוחמים שהיא שולחת אל מעבר לקווי האויב.

לקחי העבר – מחילוצו ההרואי של ישי אבירם (הנווט של רון ארד) תחת אש תופת בלבנון, ועד לכאב הצרוב על אלו שלא שבו הביתה – חקוקים ב-DNA של המטכ"ל. החוזה הזה מבטיח: לא משנה כמה רחוק תפלו, כמה מסוכן שם, או מה יהיה המחיר הכלכלי והצבאי – צה"ל ירים את הארמדה האווירית שלו לשמיים ויגיע להחזיר אתכם הביתה. נפילת המטוסים השבוע באיראן היא תזכורת מצמררת לכך שהמכונה הזו עומדת דרוכה ומוכנה למבחן האולטימטיבי, בכל רגע נתון.