היום סיימו את קורס הקצינים הקרביים ביבשה 213 צוערים. במעמד מיוחד ובצל הלחימה בעזה, טקס הסיום נערך היום (ה׳) בראשות מפקד זרוע היבשה, אלוף תמיר ידעי ומפקד פיקוד ההכשרות והאימונים, אלוף דוד זיני. 213 צוערי השלמת החי״ר מגדוד ׳גפן׳ קיבלו את דרגות הקצונה.
טקס סיום קורס הקצינים שנערך היום בעיר אופקים, העיר אליה הוקפצו צוערי בה״ד 1 עם תחילת הלחימה, נערך בתום שמונה חודשי הכשרה, במהלכם עברו בוגרי הקורס את שלב ההכשרה הראשון במגמת "שדה". במהלך הקורס פרצה מלחמת ״חרבות הברזל״. הצוערים היו בין הראשונים שהגיעו ללחימה בעוטף, ובהמשך נכנסו ללחימה בעזה. במהלך הלחימה, הצוערים חיסלו מחבלים בהתקלויות שונות ובאמצעות הכוונת אש למטרות אויב, חשפו עמדות צליפה, פירים, תוואי מנהרות משמעותיים ותשתיות טרור של האויב. היום, הם קיבלו את דרגות הקצונה והחל ממחר הם עתידים להשתלב בתפקידי הקצונה ביחידות הלוחמות, לפקד בכלל הגזרות ולהוביל את צה״ל בלחימה – היום יותר מאי פעם.
צה״ל ממשיך בהכשרות הלוחמים גם בצל המלחמה על מנת להבטיח את המשך הלחימה ככל שידרש.
מדברי מפקד זרוע היבשה, אלוף תמיר ידעי: ״שאלות רבות נשאל ורבות עוד ישאלו, עלינו האחריות ונדרש לענות על כולן. אבל דווקא לנוכח השבר העצום בולטת בעוצמתה ההתאוששות, של היחיד, של החברה, של הצבא, של המדינה. מי שחשבו שאנחנו חברת שמנת שמנה, שבעה ועייפה. מי שחשבו שהמחלוקות בינינו יפוררו אותנו, מי שהקלו ראש בדור המסכים והטיקטוק, מי שקיוו שההפתעה תשבור אותנו לרסיסים, גילו שהלכידות והנחישות להילחם על הקיום שלנו בארץ הזאת לא הלכו לשום מקום, הן רק התחזקו.
לוחמים מכל המגזרים והמקצועות, דתים, יהודים ודרוזים, חיל רגלים, שריון, תותחנים, אוויר וים, מודיעין ועורף. כולם ביחד אלומה אחת של כוח ועוצמה, חרבות ברזל שלובות מחפות וקטלניות, מתחדדות אחת בירך חברתה בדרכן לניצחון.
בשבועות האחרונים, יחד עם יחידות נוספות, לחמתם וטיהרתם את קיני המחבלים, איתרתם והבאתם לנטרול פירי מנהרות מרכזיות, הלכתם אחרי מפקדיכם שהסתערו בראש ופגשתם מחבלים שמפקדיהם הסתתרו במנהרות. בצה״ל קוראים ׳אחריי׳ ובחמאס קוראים ׳אחריי המבול׳״.
מדברי מפקד בית הספר לקצינים, אלוף-משנה יהודה ואך: ״קצינים יקרים, ראיתי אתכם בשמונה החודשים האחרונים ובעיקר בחודש האחרון, ואני רוצה לומר כאן בקול ברור, צלול וחד לעם ישראל – יש לכם על מי לסמוך, יש על מי להישען. דעו שעל אף הדברים שקרסו לנגד עינינו באותו היום, דבר אחד לא השתנה והוא איתן ויציב והתגלה במלוא עוצמתו – רוח המפקד, רוח הלוחם ורוח היחידה. לוחמים אנו יחדיו כתף אל כתף לוחמים ומפקדים, ואתם המפקדים לעולם תצעדו לראש. הייתה זו זכות גדולה לפקד עליכם. גאווה גדולה וביטחון גדול לדעת שאתם דור המפקדים הבא שיוביל אותנו לניצחון. וזכרו שכשאתם נשאלים עד מתי אנחנו כאן – ענו באחת – עד שננצח!״
