האם אנחנו בטוחים במדינה שלנו? סקר מקיף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנערך בשנת 2023 משרטט תמונת מצב מדאיגה באשר לתחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל – בעיקר במרחב הציבורי, אבל גם בבית, במקום העבודה ובמרחב הדיגיטלי. אחד מכל חמישה ישראלים מדווח כי הוא חשש בשנה האחרונה מפיגוע טרור או מתקיפה לאומנית. שיעור גבוה יותר, כמעט רבע מהציבור (24.5%), מעיד כי נמנע מהגעה למקום מסוים או משנה הרגלים בגלל החשש.
מעניין לציין: דווקא הציבור הדתי והמסורתי מרגיש בטוח יותר. שיעור תחושת הביטחון האישי שלהם, גם ברחוב וגם בבית, גבוה משמעותית מזה של חילונים או חרדים. גם ההימנעות משימוש בתחבורה הציבורית או הימנעות מהליכה לבד בלילה – נמוכה יותר בקרב הדתיים.
נשים חוששות – וגברים שותקים
לפי נתוני הסקר, כ-41% מהנשים חוששות ללכת לבד באזור מגוריהן לאחר רדת החשכה – פי שלושה מהגברים. בקרב צעירות עד גיל 24, מדובר על כמעט חצי מהנשאלות. תחושת הביטחון פוחתת גם בתוך הבית – 12.6% מהנשים דיווחו על תחושת פחד או חוסר נוחות בתוך הבית, לעומת רק 4% מהגברים. יותר מ-7% מהנשים דיווחו שחוו הטרדה מינית כלשהי בשנה האחרונה, ומתוכן כ-40% העידו כי האירוע התרחש במקום עבודה או מוסד חינוכי.
פחד מטרור ושנאה על רקע לאומני
הסקר בדק גם היבטים של חשש מטרור ואלימות על רקע לאומני. 21% מהציבור דיווחו כי חששו שיפגעו בהם בשל מוצאם, דתם או זהותם הלאומית. נתון זה גבוה במיוחד בקרב תושבי אזורים מעורבים, וכן בקרב תושבי אזורים פריפריאליים כמו הדרום.
עוד עולה כי 6.6% מהציבור היהודי סבורים שהם חשופים לאיום מצד שכניהם – נתון המחדד את תחושת המתח והקיטוב החברתי בישראל.
ומה עם הדתיים?
לצד כל אלה, הציבור הדתי-לאומי מציג תמונה מעט שונה. תחושת הביטחון שלו גבוהה יותר כמעט בכל פרמטר – ברחוב, בבית, בלילה, ובמרחב הציבורי. יתכן שמדובר בתחושת שליחות, חיבור עמוק יותר לזהות הלאומית, או פשוט בפרשנות ערכית שונה של הסיכון. כך או כך, הנתון בולט מאוד – במיוחד לאור העובדה שמרבית האוכלוסייה הדתית מתגוררת באזורים שאינם נחשבים שקטים בהכרח, כולל יישובים סמוך לקו התפר, לערים מעורבות ואף ביהודה ושומרון.
לסיכום, הדו"ח משקף מציאות שבה הפחד אינו רק עניין אישי – אלא תוצאה של תהליכים חברתיים, ביטחוניים ותרבותיים עמוקים. על אף שהאיום הביטחוני אינו חדש, התחזקות תחושת חוסר הביטחון במרחב הציבורי – ובמיוחד בקרב נשים וצעירים – דורשת התייחסות ממסדית וקהילתית. עבור הציבור הדתי-לאומי, הנתונים משקפים אולי דווקא עמידה איתנה ונכונות להמשיך ולפעול מתוך תחושת אמונה וביטחון גם כשברקע איומים ממשיים.
