כאשר יש סיכון להיווצרות קרישי דם, טיפול נכון בנוגדי קרישה יכול לעשות את ההבדל בין חיים בריאים לבין שבץ מוחי מסכן חיים
למערכת הקרישה בגוף יש תפקיד חיוני: לעצור דימומים בזמן פציעה ולהגן עלינו מאובדן דם. אבל לעיתים אותה מערכת, שמצילה אותנו במצבים יומיומיים, עלולה להפוך למסוכנת. כאשר הקרישה פועלת "יתר על המידה", עלולים להיווצר קרישי דם שחוסמים כלי דם חיוניים. שבץ מוחי הוא אחת התוצאות החמורות ביותר של מצב כזה. כאן נכנסות לתמונה תרופות נוגדות קרישה, המכונות גם "מדללי דם".
מה ההבדל בין אספירין לנוגדי קרישה?
אספירין מוכר לכולנו כתרופה למניעת קרישי דם, אך נוגדי הקרישה פועלים במנגנון שונה ועמוק יותר. הם מעכבים מרכיבים מרכזיים במערכת הקרישה, ובכך מונעים יצירה של קריש דם במקומות מסוכנים. הם יעילים במיוחד במצבים כמו פרפור עליות – הפרעת קצב שכיחה בלב, שבה הדם זורם בצורה לא סדירה בפרוזדור השמאלי ויוצר סיכון ממשי להיווצרות קריש, וכשקריש כזה נוצר בלב, הוא עלול להיסחף עם זרם הדם, להגיע למוח ולחסום עורק. כך מתרחש שבץ מוחי. מתן תרופות נוגדות קרישה במצבים אלה מונע את היווצרות הקריש מלכתחילה ובכך מציל חיים.
איך פועלות התרופות?
נוגדי הקרישה אינם "מבטלים" את מנגנון הקרישה, אלא מאזנים אותו. מצד אחד, הם מקטינים את הסיכוי להיווצרות קריש במקומות מסוכנים, ומצד שני, הם שומרים על יכולתו החיונית של הגוף לעצור דימומים במצבים רגילים. השימוש בתרופות מחייב התאמה אישית, הערכה מדויקת של הסיכון מול התועלת, ומעקב רפואי צמוד.
סיכונים ואחריות בשימוש בנוגדי קרישה
כמו בכל תרופה ולצד היתרונות הגדולים, ישנו גם סיכון: התרופות מעלות את הסיכוי לדימומים. לכן לא כל אחד יכול ליטול אותן, ולא כל מצב רפואי מחייב אותן. ההחלטה על טיפול בנוגדי קרישה חייבת להתקבל ע"י רופא מומחה לשבץ, לאחר בדיקה מקיפה של מצב הלב, כלי הדם וגורמי הסיכון האישיים.
אם הרופא רשם לך טיפול, חשוב ליטול אותו באופן סדיר, מבלי להחמיץ מנות. תרופות נפוצות מקבוצה זו כוללות: אליקוויס (Eliquis) קסרלטו (Xarelto) קומדין (Coumadin/Warfarin) פרדקסה (Pradaxa) אפיקסבן (Apixaban) ריברוקסבאן (Rivaroxaban) וקלקסאן (Clexane/Enoxaparin).
בכל מקרה של טיפול בנוגדי קרישה ההמלצה החד־משמעית היא להיוועץ בצוות המומחים במרכז הישראלי לשבץ, כדי לוודא שהטיפול מותאם אישית, שהמינון נכון, ושהסיכון לדימום מנוהל בצורה מיטבית.
שאלות ותשובות
האם כל אדם עם פרפור עליות חייב נוגדי קרישה?
ברוב המקרים כן, אך לא תמיד. ההחלטה מתקבלת לפי גורמי סיכון נוספים כמו גיל, לחץ דם, סוכרת ומחלות רקע אחרות.
מה ההבדל בין נוגדי קרישה חדשים לישנים?
קומדין (וורפרין) הוא הוותיק, אך דורש בדיקות דם תכופות והתאמות תזונתיות. התרופות החדשות יותר (כמו אליקוויס, קסרלטו, פרדקסה) נוחות יותר לשימוש ואינן דורשות מעקב בדיקות קבוע, אך עדיין מחייבות פיקוח רפואי.
האם ניתן להפסיק טיפול בנוגדי קרישה אם מרגישים טוב?
בשום אופן לא. הפסקה פתאומית של התרופה עלולה להחזיר את הסיכון לשבץ באופן מיידי. כל שינוי בטיפול חייב להיעשות בהנחיית רופא.
מהם הסימנים לדימום מסוכן בזמן טיפול?
דימום מהחניכיים, שטפי דם מרובים, דם בשתן או בצואה, סחרחורת וחולשה חריגה, כולם מחייבים פנייה לרופא בהקדם.
למה לפנות דווקא למרכז הישראלי לשבץ?
כי כאן תמצאו רופאים מומחים בשבץ עם ניסיון עשיר בהתאמת טיפול נוגדי קרישה, בשילוב מערכות ניטור מתקדמות, כדי למנוע שבץ מוחי תוך שמירה על בטיחות המטופל.
למידע נוסף בקרו באתרנו – המרכז הישראלי לשבץ
