הדיסוננס של הימים האחרונים מוכר ומורט עצבים עבור כל הורה בישראל. מצד אחד, צה"ל ופיקוד העורף מתחילים לשחרר בהדרגה את המשק ומאפשרים חזרה למקומות עבודה (בתנאי שיש בהם מרחב מוגן תקני ובהגבלה של עד 50 איש). מצד שני, מערכת החינוך עדיין משותקת לחלוטין והתלמידים יושבים בבית. התוצאה? מלכוד בלתי אפשרי עבור ההורים. המעסיקים דורשים חזרה לשגרה ולייצור, אך להורים אין שום מסגרת או סידור לילדים הקטנים שמטפסים על הקירות בממ"ד.
אל תוך הוואקום הזה, שגורם לתסכול עצום ולחשש מפגיעה כלכלית ופיטורים במשקי בית רבים, נכנס כעת משרד האוצר עם החלטה שעשויה להוות גלגל הצלה אמיתי. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט כי במסגרת מתווה הפיצויים החדש, במשפחות עם ילדים מתחת לגיל 14 בכל רחבי הארץ, יוכל אחד ההורים לצאת לחל"ת (חופשה ללא תשלום) – וזאת כל זמן שמערכת החינוך סגורה.
המשמעות היא פתרון חוקי שיאפשר להורים להישאר בבית ולהשגיח על הילדים מבלי לאבד את מקום עבודתם, תוך קבלת רשת ביטחון כלכלית. בימים הקרובים צפוי משרד האוצר לגבש ולפרסם באופן סופי את המתווה המלא לפיצוי עסקים ועובדים, מהלך שנעשה בתיאום עם נשיאות המגזר העסקי וההסתדרות.
בצפון זועמים על ההנחיות: "למי יש זמן להגיע למרחב מוגן?"
אך בעוד שבמרכז הארץ מתמודדים עם סוגיית המסגרות לילדים, ביישובי קו העימות בצפון זועמים על עצם הדרישה לחזור לפעילות אזרחית, גם אם חלקית. הפער בין מציאות הלחימה לבין פתיחת המשק הוביל קבוצת חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, בהובלת ח״כ יעל רון בן משה, לפנות היום (ראשון) בדרישה דחופה לשר הביטחון ישראל כ״ץ ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ לבחון בדחיפות את הנחיות פיקוד העורף באזור.
במכתבם, שעותקיו נשלחו גם ליו״ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט, לרמטכ״ל אייל זמיר ולמפקד פיקוד העורף האלוף שי קלפר, מתריעים הח"כים על סכנת חיים של ממש. הם מציינים כי יישובי הצפון סופגים מתקפות חוזרות של ירי תלול מסלול וכטב״מים, כאשר זמן ההתרעה העומד לרשות התושבים קצר במיוחד ולעיתים עומד על שניות בודדות בלבד. "במציאות זו נוצר מצב שבו אזרחים נדרשים לנוע בדרכים או לשהות במקומות עבודה בזמן איום מתמשך, כאשר במקרים רבים אין די זמן להגיע למרחב מוגן", כתבו.
ח״כ יעל רון בן משה, תושבת קו עימות בעצמה, סיכמה את דרישת הח"כים: “תושבי קו העימות מפגינים חוסן אזרחי מעורר הערכה, אך האחריות שלנו היא לוודא שהמדיניות שנקבעת אינה חושפת אותם לסכנה. כאשר זמן ההתרעה במקומות מסוימים עומד על אפס עד שניות בודדות בלבד, יש לבחון מחדש את ההנחיות ולאפשר מענה שמתאים למציאות הביטחונית בשטח. ביטחון האזרחים חייב להיות השיקול הראשון, ורק אחר כך שיקולים אחרים כולל זה הכלכלי”.
